טראמפ: מתנגד להרחבת ההתנחלויות, לא יסייעו לשלום

אחרי שממשלת ישראל אישרה בניית מאות יחידות דיור בגדה הודיע אמש הבית הלבן: "הנשיא לא נקט עמדה רשמית לגבי ההתנחלויות" ■ במאי הוא הצהיר: "לא צריך להפסיק הבנייה בהתנחלויות"

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו/ צילום:רויטרס
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו/ צילום:רויטרס

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הדהים אמש (ה') את ממשלת ישראל, את הממסד הרפובליקאי בארה"ב ולמעשה את העולם כולו בהכרזה שהוא מתנגד להמשך פעילות הבנייה בהתנחלויות. על פי הערכה בוושינגטון, רצה טראמפ "לצנן את החדווה התוססת של הימין הישראלי" שמצפה לצ'ק פתוח בסוגיית ההתנחלויות מהממשל החדש.

פחות משבועיים לפני ביקורו המתוכנן של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוושינגטון, ולאחר שטראמפ הביע תמיכה בלתי מסויגת בהמשך הרחבת ההתנחלויות בחודשים שחלפו, פרסם הבית הלבן את ההודעה הבאה:
"שאיפת האמריקאים לשלום בין הישראלים לפלסטינים לא השתנתה זה 50 שנה. בעוד שאיננו מאמינים שקיומן של ההתנחלויות מהווה מכשול לשלום, ייתכן שהקמת התנחלויות חדשות, או הרחבתן של התנחלויות קיימות מעבר לקווי התיחום העכשוויים שלהן, לא יועילו להשגת המטרה הזו. כפי שהנשיא אמר פעמים רבות, הוא מקווה להשיג שלום בכל אזור המזה"ת. ממשל טראמפ לא נקט עמדה רשמית לגבי פעילות ההתנחלויות והוא מצפה להמשך הדיונים (על כך), לרבות הפגישה עם ראש הממשלה נתניהו בהמשך החודש".

בראיון ל"ג'רוזלם פוסט", זמן מה לפני פרסום ההודעה הרשמית של הבית הלבן. הזהיר "פקיד בכיר" בממשל את ישראל לחדול מפרסום הכרזות על ההתנחלויות. הפקיד הגדיר הכרזות כאלה כ"חד-צדדיות" וכ"חותרות" תחת מאמצי טראמפ להשיג שלום. למעשה, זו הפעם הראשונה שהבית הלבן רומז על מחויבות של טראמפ לפתרון של שתי מדינות. הבעת התמיכה הרפובליקאית המסורתית בפתרון זה נמחקה ממצע המפלגה לפני ועידתה בקליבלנד ביולי אשתקד בלחץ הגוש הנוצרי-אוונגאלי במפלגה.

הפקיד אמר ל"פוסט", כי ישראל לא נועצה עם הבית הלבן לפני שהכריזה על הוספת 5,500 יחידות דיור חדשות להתנחלויות בשבועיים הראשונים לכהונת טראמפ. "כפי שהנשיא טראמפ הבהיר, הוא מעוניין מאוד בהשגת עסקה שתשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני והוא בודק עתה את הדרכים הטובות ביותר כדי לרשום התקדמות לקראת מטרה זו".

"אנו קוראים, אפוא, לכל הצדדים להימנע מנקיטת פעולות חד-צדדיות, שעלולות לחתור תחת יכולתנו להשיג התקדמות, לרבות הכרזות על ההתנחלויות", אמר הפקיד. "צריך לתת לממשל הזדמנות לקיים התייעצויות מלאות עם כל הצדדים כדי למצוא את הדרך להתקדם".

התעלומה שמעסיקה את וושינגטון עתה היא מה גרם לטראמפ לעשות שינוי של 180 מעלות בעמדתו כלפי ההתנחלויות? לאחר הכל, רק לפני חודש, כמה ימים קודם להשבעתו, ניסה טראמפ לסכל את החלטת מועצת הביטחון בגנות ההתנחלויות כאשר התברר שממשל אובמה לא יטיל וטו על הצעת ההחלטה. לאחר שהניסיון נכשל והמועצה קיבלה את ההחלטה, צייץ טראמפ פעמיים: תחילה, "הדברים באו"ם ייראו אחרת אחרי 20 בינואר (יום ההשבעה לנשיאות)", ואחר-כך: "ההפסד הגדול של ישראל באו"ם יקשה מאוד על מו"מ לשלום. חבל, אך אנו נשיג זאת בכל מקרה".

יתר על כן, במהלך הפריימריז אשתקד, הכריז טראמפ במפורש על תמיכתו בהתנחלויות ובהרחבתן. כך, למשל, בראיון ל"דיילי מייל" הבריטי, ב-3 במאי 2016, נשאל המתמודד טראמפ האם ישראל צריכה להפסיק את פעילות הבניה בהתנחלויות. הוא השיב: "לא, אינני חושב שצריך להפסיק. ראו, טילים שוגרו לעבר ישראל, וישראל, לדעתי, מעולם לא זכתה ביחס ראוי מארצנו".

ויחד עם זאת, בראיון ל"דיילי מייל" אולי טמון רמז למהלך המפתיע של טראמפ אמש. הוא אמר אז: "הייתי רוצה לראות האם ניתן להשיג שלום באמצעות מו"מ. אנשים רבים אומרים, שעסקה כזו אי אפשר להשיג. אך אני מתכוון לשלום בר-קיימא, לא שלום שנמשך שבועיים שלאחריהם מתחילים הצדדים לשגר טילים זה לעבר זה. נראה מה יקרה". בהתבטאויות אחרות הוא דיבר על "העסקה האולטימטיבית". המסר הוא, שכמו בכל מו"מ יהיה צורך לתת את הדעת גם לדרישות הצד הפלסטיני, לא רק הצד הישראלי.

בעצם, כבר בתחילת הפריימריז אמר טראמפ, כי הוא "נייטרלי" בסכסוך הישראלי-פלסטיני מפני שירצה לתווך בין הצדדים בסכסוך. רק לאחר כמה חודשים החלו התבטאויותיו לקבל גוון פרו-ישראלי יותר, מגמה שהגיעה לשיאה בנאומו הפרו-ישראלי המובהק של טראמפ בוועידת אייפ"ק, במארס אשתקד. ועכשיו התהפך הגלגל שוב.

למעשה, בשבועיים שחלפו החל להסתמן צינון בלהט הפרו-ישראלי של טראמפ. כך, למשל, ביום ג' שעבר התבקש דובר הבית הלבן, שון ספייסר, להגיב על החלטת ישראל לאשר בניית כ-960 יחידות דיור בהתנחלויות בגדה ולקדם בנייתן של כ-1600 נוספות. הדובר לא גינה - אך גם לא שיבח - את ההחלטה והסתפק באמירה הלקונית שסוגיה זו תידון בשיחתו הצפויה של נתניהו עם טראמפ. הוא הוסיף, אמנם, כי "ישראל היא ידידתנו הגדולה ביותר במזה"ת ונדאג לכך שהיא תזכה בכבוד שהיא ראויה לו באזור", אך תשובתו היתה לקונית והיה ניכר שהוא מעוניין לעבור במהירות לנושא הבא.

כאמור, במהלך מסע הבחירות לנשיאות, הביע טראמפ תמיכה בהמשך הרחבת ההתנחלויות, והיתה לו הזדמנות לחזור על תמיכה זו עתה, כנשיא. הוא בחר לא לעשות זאת. ויום קודם לכן הכריז דובר הבית הלבן, כי בממשל טראמפ לא התקבלה כל החלטה לגבי העברת שגרירות ארה"ב בישראל מת"א לירושלים, למרות שבמסע הבחירות הבטיח המועמד טראמפ פעמים רבות כי השגרירות תועבר.

מה קרה? הדיפלומט האמריקאי הוותיק דניס רוס, מוותיק תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, אמר ל"פוסט": "אני חושב שההודעה נועדה לצנן קצת את החדווה התוססת של הימין הישראלי שסבור שיש לו צ'ק פתוח (להרחיב את ההתנחלויות). אני חושב שהממשל שם לב להתלהבות התוססת הזו. אינני חושב שהם רוצים להיות מופתעים מהכרזות של ממשלת ישראל (על הרחבת ההתנחלויות). הממשל עדיין בשלב של גיבוש מדיניותו ונראה שהם רצו לשדר מסר בוטה למדי".

"ניו יורק טיימס" כותב היום, (ו'), כי נראה שממשלת נתניהו התייחסה להשבעתו של טראמפ כיריית הפתיחה במירוץ להגביר את הבנייה בשטחים. מאז שהושבע טראמפ, הודיעה הממשלה שהיא תאשר בניית 2,500 באזורים מיושבים בגדה המערבית, ובהודעה נפרדת, לאחר מכן, היא הכריזה על הקמת 3,000 יחידות נוספות. ביום ד', עשה נתניהו צעד נוסף והבטיח להקים התנחלות חדשה בפעם הראשונה מזה שנים רבות.

מבחינת נתניהו, בולמוס ההתנחלויות משקף תחושה של שחרור אחרי שנים רבות של הגבלות שהוטלו מוושינגטון, במיחוד בתקופת ממשל אובמה. הנשיא הקודם, כמו אלה שקדמו לו, סבר שההתנחלויות פוגעות בסיכויים להשגת הסכם שלום סופי, כתב העיתון.

הודעת הבית הלבן התפרסמה ביום שבו נפגש טראמפ עם עבדאללה מלך ירדן. לדברי ה"טיימס", נחפז המלך להגיע לוושינגטון כדי להפציר בטראמפ לא להתעלם מההשגות של מדינות ערב על המדיניות הישראלית. המלך מודאג במיוחד מהתחייבותו של טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. לא ברור אם הפגישה הניעה את טראמפ לפרסם את ההודעה על ההתנחלויות.

כמה אנליסטים טוענים, כי הודעת הבית הלבן על ההתנחלויות משקפת את עמדתו של שר ההגנה, ג'ים מאטיס, שהיה ראש פיקוד הגזרה המרכזית של צבא ארה"ב (CENTCOM). בגזרה זו כלולים גם הכוחות האמריקאים במזה"ת ובאסיה לרבות אלה שבעיראק ובאפגניסטאן. כמפקד הפיקוד הזה, הוא נחשף לבעיות שנובעות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני ושמע, ללא ספק, מה חושבים דרגי הפיקוד העליונים בצבאות ערביים על הסכסוך.

בפורום על בעיות ביטחון גלובליות באספן, קולוראדו, ב-2013, לאחר שפרש משירות פעיל, אמר מאטיס, כי ישראל נושאת באחריות לעוינות העולם הערבי כלפי ארה"ב: "בכל יום שבו כיהנתי כמפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, שילמתי מחיר ביטחוני-צבאי מפני שהאמריקאים מצטיירים באזור כמוטים לטובת בישראל". כדבריו: "כל אותם ערבים מתונים, שרוצים ללכת איתנו, אינם יכולים לעשות זאת מפני שהם אינם יכולים להביע תמיכה פומבית במישהו שאינו מכבד את הערבים הפלסטינים".

הוא אמר אז, כי המצב הנוכחי של העימות הישראלי-פלסטיני "אינו בר קיימא" וכי ההתנחלויות מהוות מכשול בדרך לפיתרון של שתי מדינות. עמדה זו זהה לחלוטין לעמדת ממשל אובמה שבאה לידי ביטוי בהכרזות כמעט-יום-יומיות של דוברי הסטייט דיפרטמנט.

"צריך להתייחס לבעיה ישירות", אמר מאטיס באותו כנס. "צריכים למצוא דרך להפוך את פיתרון שתי המדינות למשהו שגם דמוקרטים וגם רפובליקאים יוכלו לתמוך בו. אנו צריכים להגיע למצב הזה, (אך) הסיכויים לכך הולכים ופוחתים בגלל ההתנחלויות, והן יהפכו את אופציית שתי המדינות לבלתי אפשרית".

אם ישראל תוסיף להרחיב את ההתנחלויות, היא תעמיד בסכנה את אופיה היהודי והדמוקרטי, והדבר עלול להפוך אותה למדינת אפרטהייד, הוא הזהיר. "אם אני נמצא בירושלים ואני מציב 500 מתנחלים יהודיים במזרח (בגדה) ויש שם 10 אלפים ערבים, ואם אני משרטט את קו הגבול כך שאותם מתנחלים וערבים יהיו בשטח ישראל, אז או שישראל מפסיק להיות מדינה יהודית או שאני אומר לערבים שהם אינם יכולים להצביע, ואז יש לנו אפרטהייד".

התבטאויות כאלה השמיע לא אחת הנשיא הפורש אובמה. ברמז לדרום-אפריקה בתקופת האפרטהייד הוא אמר: "זה לא כל כך הצליח כאשר מדינה מסוימת ניסתה זאת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988