מחלוקת מול רשות המסים: האם סלסלת פירות נהנית ממע"מ 0?

חוק מע"מ קובע חבות מס בשיעור אפס על מכירת פירות וירקות, בתנאי שלא נעשה בהם כל עיבוד ■ בעל עסק למכירת סלסילות פירות טוען: הפירות הלא חתוכים בסלסילה זכאים לפטור ממע"מ ■ רשות המסים: הסלסילה מהווה עיבוד ולכן חייבת במע"מ

פירות / צילום: תמר מצפי
פירות / צילום: תמר מצפי

"הוולנטיינס דיי" שייחגג מחר (ג') יהיה יום חגם של האוהבים בישראל, ה"תופסים טרמפ" על חגיגת האהבה הנוצרית, שמזמן איבדה את הסממן הדתי שלה והפכה סיבה למסיבה ברחבי העולם. אך לא רק האוהבים יחגגו מחר. ביום הזה חוגגות גם המסעדות, חנויות התכשיטים, חנויות הפרחים וכל העסקים בתחום המתנות, המארזים והמשלוחים המתוקים. האהבה פורחת - וגם העסקים.

בין העסקים הללו נמצאים גם בתי העסק בתחום מארזי הפירות המעוצבים, שצפויים לרשום עלייה בהזמנות. שליחים נושאי מגשים עמוסים בפירות העונה ובפירות יבשים, חתוכים בצורה יצירתית, מונחים על מגש מעוטר או סלסילת קש ועטופים בצלופן - יספקו רגע מתוק לאוהבים.

גם ט"ו בשבט הקרב יהיה יום חג עבור העסקים בתחום מגשי הפירות, שיפזרו רגעים מתוקים עבור כל המעוניין. בין העסקים הללו בולטים "האקדמיה לפירות", "קסם הפרי", "אלונה'ס עינוגי פירות", "פרוטיז", "פרי מתוק" ועוד.

אך לרגעים המתוקים הללו יש שותף נוסף: רשות המסים, שגוזרת את קופון המע"מ מכל מגש מתנה שמשוגר אל בתי המזמינים. וכצפוי, יש גם מי שטוען שהיא גוזרת קופון גבוה מדי.

מחלוקת משפטית שמתנהלת בימים אלה בין אחד העסקים המצליחים בתחום מגשי הפירות המעוצבים לרשות המסים חושפת את העובדה שרשות המסים סימנה לעצמה למטרה את העסקים בתחום, אך חושפת גם את הבעייתיות במיסוי עסקים מסוג זה.

המחלוקת נוגעת לדרישת רשות המסים כי העסק - שבעליו א' ביקש להישאר אנונימי - ישלם מס בסך כ-800 אלף שקל עבור המע"מ שלא שילם על מארזי הפירות שמכר בין השנים 2010-2014.

השומה נשלחה ל-א' לאחר שפקיד השומה מצא כי הוא דיווח על מכירה של חלק מסלסילות הפירות שמכר במע"מ בשיעור אפס, החל על פירות וירקות, ולא במס מלא - כפי שרשות המסים סבורה שהיה צריך לדווח.

בסיס המחלוקת בין הצדדים הוא השאלה אם סלסילות פירות מעוצבים זכאים לפטור ממע"מ (מע"מ אפס) החל על פירות וירקות, ובאילו נסיבות; והאם ניתן לחייב את העסקים בחיוב מע"מ רטרואקטיבי לשנים שבהם התשובה לשאלה זו לא קיבלה מענה ברור על-ידי רשות המסים.

עיבוד חייב במע"מ

חוק מע"מ קובע חבות של מס בשיעור אפס על מכירת פירות וירקות, בתנאי שלא נעשה בהם כל עיבוד. ב-30 בדצמבר 2015 פרסמה רשות המסים פרשנות לסעיף הפטור ממע"מ והבהירה באילו נסיבות לא ייהנה מוכר פירות וירקות משיעור מס אפס - ובמילים אחרות: מתי יראו את הפירות והירקות ככאלה שעברו "עיבוד".

כך, למשל, נקבע כי ניקוי, בירור, אריזה וקירור (שאינו הקפאה) אינם מהווים עיבוד של הפרי. לעמדת רשות המסים, "עיבוד" הוא פעולה המשנה דבר מה במוצר המקורי ומתאימה אותו לשימוש המבוקש.

אחת הדוגמאות המפורשות שסיפקה רשות המסים בהוראת הפרשנות הייתה: "מכירת מגש או סלסילה הכוללים גם פירות ו/או ירקות המעוצבים באופן מסוים (מארז), כך שהפירות או הירקות נחתכו, נקטמו ועוצבו בצורה השונה ממצבם המקורי".

ברשות הדגישו כי מכירת המארז כולו תהיה חייבת במס בשיעור מלא, אף אם המארז כולל גם פירות וירקות שלא עברו חיתוך ועיצוב, והם מונחים במארז. זאת, מהנימוק שהמארז הנמכר באופן זה הופך למוצר מוגמר אחר, שבמהותו אינו מקיים את תכלית החוק לעודד צריכת פירות וירקות בצורתם הראשונית והטבעית.

גם מכירת בוטנים, שקדים ופיצוחים קלופים או קלויים, פירות מיובשים שלא עברו תהליך ייבוש טבעי (תמרים, שזיפים וכדומה) ומכירת פירות או ירקות קלופים או חתוכים (כגון רימון ופומלה מקולפים, שקית המכילה תערובת חסה, כרוב וגזר וכו') - יחויבו על-פי הפרשנות מדצמבר 2015 במע"מ מלא. 

חיתוך לשם הנגשה

מרגע פרסום ההוראה, ינואר 2016, החל א', בעל עסק למארזי פירות, לדווח בהתאם להנחיות הללו ושילם מע"מ מלא על כל מארז שנשלח. אולם, ההסתבכות שלו עם רשות המסים החלה טרם פרסום ההנחיה. בשלהי 2014 זומן א' לחקירה במשרדי הביקורת של מע"מ באר-שבע ונדרש להסביר את דיווחיו לרשות המסים.

א', שייסד את עסקו ב-2008, סיפר לחוקריו כי הוא מוכר סלסילות של פירות יבשים או פירות העונה בגדלים ובמחירים שונים. מחירי הסלסילות נעים בין 170-850 שקל, כאשר הסלסילות הנמכרות ביותר נעות סביב ה-220-280 שקל.

לדברי א', בחלק מהסלסילות הפירות עוברים חיתוך, בחלק מהן הפירות נמכרים שלמים, ובחלק מהסלסילות מעורבים פירות חתוכים ולא חתוכים. "אני לא חותך תות-שדה, לא תאנים, לא תפוז סיני, לא ליצ'י, ויש תקופות שבהן אני לא חותך תפוחים, לא אגסים, לא אפרסמון ולא שזיף", העיד בפני חוקריו. לעומת זאת, העיד כי מנגו, מלון, אננס, קיווי, קרמבולה ועוד - כן נחתכים. 

את הדיווח לרשות המסים, העיד א', הוא חילק לשניים: 60% מהסכום דווח כחייב במע"מ; ו-40% דווח כלא חייב במע"מ. לשאלת החוקרים מדוע ביצע את החלוקה הזאת, הסביר כי קיבל מרואי החשבון שלו הסבר, לפיו על פירות חתוכים חל מע"מ, ולכן דיווח למע"מ על החלק היחסי של הפירות שנחתכו בכל מארז.

הפרשנות של א' לא נשאה חן בעיני רשות המסים, ולאחר החקירה הוצאה לעסקו שומה לפיה עליו לשלם רטרואקטיבית - 5 שנים אחורה - את סכומי המע"מ שהחסיר בגין סלסילות הפירות. זמן קצר לאחר מכן פורסמה הנחיה הרשות מדצמבר 2015, במסגרתה הובהר כי גם מארזים מעורבים - הכוללים פירות חתוכים ופירות לא חתוכים - מחויבים במע"מ מלא.

מרגע פרסום ההנחיה החל א' לדווח על המארזים כחייבים במס מלא, אך הוא לא השלים עם דרישת הרשות לחייבו רטרואקטיבית בכ-800 אלף שקל. באמצעות עו"ד חיים חרוב הגיש א' השגה על המס, במסגרתה טען כי אריזת הפירות הלא חתוכים לא אמורה להיחשב כ"עיבוד" של הפירות. באשר לחיתוך הפירות, א' טען כי כוונת המחוקק הייתה לחיתוך תעשייתי, ולא חיתוך שנעשה לצורך הנגשת הפירות לאכילה. עוד נטען כי הסלסילות מכילות יותר פירות שלמים מאשר פירות חתוכים.

ההשגה של א' נדחתה על-ידי אגף המכס והמע"מ, שקבע כי הפירות הנמכרים בסלסילה אינם מהווים תחרות לפירות שנמכרים בשוק ובסופרמרקט באופן המצדיק הטבת מע"מ אפס. עוד צוין כי מדובר בסלסילת פירות מעוצבת, ולא במכירת פירות וירקות שלא עובדו.

"עיצוב הסלסילה, סידור הפירות והירקות וכו' מהווה עיבוד. אין המדובר בסלסילה המורכבת מפרי בצורתו הטבעית, ללא תוספות, אלא במקבץ פירות וירקות שקיבוצם יחד, עיצובם בסלסילה מיוחדת, הכוללת לרוב תוספות כמו שוקולד ויין - מהווה מוצר מוגמר השונה במהותו ובתכליתו מהרכיבים המרכיבים אותו, ולכן ניתן לומר שמוצר זה עבר 'עיבוד'", קבעה הרשות.

א' לא ויתר והגיש ערעור על החלטה זו. בערעור טוען א' כי מע"מ לא נקט עמדה שווה נגד כל העוסקים בתחום, שחלק גדול מהם דיווחו על פעילות בשיעור מע"מ אפס, ובביקורות שנערכו להם, הם חויבו ב-50% בלבד מהסכום רטרואקטיבית טרם פרסום הנחיית רשות המסים. "החברה שלי דיווחה מלכתחילה על 60%, ושילמתי את המס המגיע, ולכן לא היה צריך לחייב אותי בכלל", הצהיר א' בבית המשפט.

עוד הוסיף א' כי רשות המסים היא זו שהטעתה אותו מלכתחילה באשר לאופן הדיווח הנכון. "כשפתחתי את התיק במע"מ, אמרתי לפקיד הקבלה במה אני עוסק ואיך עליי לדווח, והוא אמר לי שעל פירות אין מע"מ כלל, ולכן אין צורך לחייב את הלקוחות במע"מ, אך בגלל שחתכתי את חלקם של הפירות, רואה החשבון הסב את תשומת-ליבי לכך שעל מה שאני חותך אני חייב במע"מ - וכך נהגתי", הצהיר. "לא ייתכן שכל העוסקים בתחום לא הבינו נכון את הוראות מע"מ בעת הרישום, ואם הדברים היו ברורים לכולם, למה היה צריך להוציא את הוראת הפרשנות מדצמבר 2015?".

רשות המסים דוחה את כל טענותיו של א' ומבקשת לחייבו במס רטרואקטיבית טרם פרסום הוראת הפרשנות בנושא. כעת נותר לראות מה יכריע בית המשפט המחוזי בנושא, ומאמציו של מי מן הצדדים למחלוקת יישאו פרי. 

צרו איתנו קשר *5988