הסחרור של ויגודמן, ההתבטלות של פטרבורג

לאורך השנה האחרונה צברנו לא מעט שעות ויגודמן. המצגות שלו היו משכנעות (לא בציניות), הביטחון שלו באסטרטגיה שנקט היה כמעט ללא סייג. היה נדמה שהאיש השקול, המוערך והמחושב, שבא מתחום הפיננסים (רואה חשבון במקצועו), מנסה לשכנע את המשוכנעים. הוא עצמו, הנהלת החברה והדירקטוריון. השורה התחתונה: החטיבה הגנרית של אלרגן הייתה גלולה יותר מדי גדולה עבור טבע - לא משום שהיא אינה איכותית דיה, אלא משום ששילמו עליה מחיר אסטרונומי ומינפו את טבע עם חוב של כ-40 מיליארד דולר. אלרגן זיהתה היטב את הלחץ של ויגודמן לבצע עסקה חלופית למיילן, והעסקה נסגרה במהירות שיא.

נחמד מאוד שפרופ' יצחק פטרבורג, יו"ר הדירקטוריון, נכנס לנעליו של ויגודמן כמנכ"ל זמני. השאלה היא למה הוא וכל הדירקטוריון שנסחף אחרי ויגודמן אינם קמים כאיש אחד ומשלמים את המחיר. במיוחד מר פטרבורג. הרי כיו"ר הוא אחראי לכשלים באותה מידה, ואף יותר מוויגודמן. למרבה הצער, דירקטוריון שהולך שבי אחרי עסקה כה בעייתית, אחרי הימור כה עצום, אחרי מינוף כה גדול - לא ראוי לאמון בעלי המניות של החברה, כלומר הציבור. מבחינתנו זהו דירקטוריון מריונטות.

הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של טבע אינם לפנינו, אבל העובדה שהעסקה אושרה שם מעלה שאלות נוקבות, וכולן צריכות להיות מופנות למי שעמד עד היום בראש הדירקטוריון - פטרבורג. הדירקטוריון הרי אמור לפקח על ההנהלה ולא לאכול מכף ידה באופן אוטומטי. האם פטרבורג וחבריו לשולחן הדירקטוריון מילאו את חובת האמונים שלהם ואת חובות הזהירות שלהם כלפי החברה? האם פטרבורג שאל האם יש חלופות לעסקה, האם החברה מהמרת על הסוס הלא-הנכון, האם החברה תוכל לשרת את החוב הענק שנוצר לה, במיוחד לאור הציפייה לתחרות בביצת הזהב שלה, הקופקסון? וחשוב מכול: האם פטרבורג שאל האם יכולה החברה לצאת מהעסקה, באילו תנאים, באילו תהליכים משפטיים זה כרוך ומה הסיכויים המשפטיים לכך? אם כן, אז בבקשה: שידבר פטרבורג בפני הציבור ויציג לו את הדיונים כבדי המשקל שהיו לקראת החתימה על העסקה הקריטית הזאת, שהפילה את מניות החברה, סיבכה את החברה ועלולה להוביל לאיבוד עצמאותה.