רשות המסים: להעמיד לדין את רפי ליפא וד"ר מיכאל ססלר

ליפא ושותפו ד"ר ססלר נעצרו במאי אשתקד בחשד להעלמות מס מהכנסות שהפיקו מאשכול חברות נדל"ן מניב גרמניות ■ היהלומן שלמה אנג'ל תובע מהשניים 12.2 מיליון שקל

רפי ליפא וד"ר מיכאל ססלר / צילומים: איל יצהר, תמר מצפי
רפי ליפא וד"ר מיכאל ססלר / צילומים: איל יצהר, תמר מצפי

חקירת החשדות להעלמות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נגד יועץ ההנפקות, רפי ליפא, ושותפו ד"ר מיכאל ססלר, חתנו של בעל השליטה בקבוצת "אלקטרה גרשון זלקינד", מהכנסות שהפיקו מאשכול חברות נדל"ן מניב גרמניות, הסתיימה. חומר החקירה הועבר על-ידי רשות המסים לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין את ליפא וססלר ומעורבים נוספים בפרשה - כך נודע ל"גלובס". הפרקליטות צפויה להכריע אם להגיש כתב אישום נגד החשודים.

ליפא וססלר ואחרים נעצרו במאי אשתקד, בחשד להעלמות מס מהכנסות שהפיקו מאשכול חברות נדל"ן מניב גרמניות, המוחזקות על-ידי חברה הולנדית, ששוויה עומד על כ-14 מיליון אירו. השניים מכחישים את הטענות נגדם, וטענו כי כל דיווחיהם לרשויות המס נעשו בהתבסס על ייעוץ מקצועי בתחום המיסוי הבינלאומי.

מהחקירה עלה, כי ליפא וססלר הינם בעלי השליטה "הרשמיים" בחברה ההולנדית BePlusCo (בי פלוס) המחזיקה במספר חברות בנות בגרמניה, שאחת מהן מחזיקה בנדל"ן מניב בברלין. מדובר באשכול חברות זרות, המחייבות את בעלי השליטה בהן לדווח על עובדת אחזקתן, וכן לזקוף הכנסה בדינן רווחיהן. אולם, מחקירת יחידת יהלום של רשות המסים עלה החשד, כי החשודים הסתירו את מבנה הבעלות על האשכול. עוד עלה בחקירה, כי ליפא וססלר, הרשומים כבעלים רשמיים של החברה ההולנדית, לא דיווחו על הכנסותיהם מרווחיה. בפרשה מעורב גם רואה-חשבון ששמו אסור לפרסום, הנחשד בסיוע בהסתרת ההכנסות של בעלי החברה מרשויות המס.

בתוך כך, נודע ל"גלובס" כי הדרמה סביב העסקים של ליפא וססלר בגרמניה לא נגמרת בזירה המיסויית-פלילית בלבד. בשבוע שעבר הגיש היהלומן, שלמה אנג'ל, תביעה בהיקף 12.2 מיליון שקל נגד ליפא וססלר, בטענה כי במשך כשנתיים העמיד להם הלוואות בהיקף של כמיליון אירו לצורך רכישת הנכסים בגרמניה, בתמורה לריבית ולשותפות ברווחים, אך במקום שייהנה מפירות השקעתו, לטענתו, "ליפא מעל באמונו, הונה אותו, משך מחברה בה נוהלו היחסים העסקיים הנוספים שלהם (שאינם פעילות הנדל"ן בגרמניה), כספים לצרכים פרטיים והעלים ממנה הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים, תוך קיפוח זכויותיו של התובע וביצוע מעשי גזל של ממש".

סיוע ליציאה מהבור הכלכלי

התביעה חושפת לכאורה מערכת יחסים משפחתית-עסקית-ישראלית-בינלאומית, במסגרתה הועברו מיליוני אירו מיד ליד - בחלק מהמקרים ללא כל אסמכתאות בכתב וללא כל ביטחונות - על רקע "היכרות מוקדמת ואמון" ששרר לכאורה בין השותפים - וכן סכסוך שהוביל לקרע ולנתק מוחלט בין ליפא לתובע אנג'ל, הנשוי לאחותו. העובדות המהוות את הבסיס לתביעה, מערכת היחסים והשותפות הנטענת בנכסי נדל"ן בגרמניה ובחברות שניהלו אותם ורשומות בהולנד, הן אותן עובדות שהיוו את הבסיס לחקירת העלמות המס לכאורה.

בתביעה - שהוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל נאור והילה פרנקו, ממשרד קלינמן-נאור - נפרש סיפור היכרותם, השקעותיהם המשותפות והסכסוך שנתגלע לכאורה בין אנג'ל לשותפו וגיסו, ליפא. ראשיתו של הסיפור ביחסים הטובים ששררו בין אנג'ל, איש עסקים, בעל עסק לייבוא ושיווק יהלומים והשקעות בתחומי הנדל"ן והאנרגיה, לבין ליפא, איש שוק ההון הפועל בימים אלה כיזם עסקי ויועץ להנפקות. התובע, נטען, הושיט עזרה לליפא בתקופת משבר, לאחר שאיבד את מקום עבודתו, בין היתר, באמצעות הלוואות שהעמיד לו לצורך השקעה בנכסי נדל"ן מניב בגרמניה.

הנתבע השני, נטען, ד"ר מיכאל ססלר, הקים וניהל יחד עם ליפא את מיזם הנדל"ן בגרמניה, ויחד עם ליפא מחזיק (ביחס של 50-50) ומנהל את פעילות מיזם הנדל"ן בגרמניה, באמצעות חברת BePlusCo Properties B.V ההולנדית (בי-פלוס).

עד שנת 2008 עבד ליפא בשוק ההון בתפקידים בכירים שונים. בתפקידו האחרון ניהל את פעילות החיתום של קבוצת "פאי פיננסים", עד לפיטוריו. בתביעה נטען, כי בעקבות פיטוריו, ועל-רקע המשבר הכלכלי העולמי שהשפיע באופן חריף על שוק ההון, נותר ליפא במשך זמן מה מחוסר עבודה וחסר יכולת לפרנס את משפחתו. על רקע זאת נטען, כי לקראת סוף שנת 2008, פנה ליפא לבקש את עזרת אנג'ל, ולדברי האחרון הוא סייע לליפא לצאת מהבור הכלכלי אליו נקלע .

"ליפא הביע את תסכולו מהמצב הכלכלי אליו נקלע ומהקשיים בהם נתקל בניסיון לפלס את דרכו המקצועית בשוק ההון. ליפא הציע לתובע לפעול בשיתוף פעולה עסקי, באופן שהתובע יקצה לליפא משרד ושירותי משרד ויעמיד לליפא הלוואות לצורך פיתוח מיזמים עסקיים וביצוע השקעות בתחומים שונים, וזאת בתמורה להחזר ההלוואות בצירוף ריבית ואחוזים מרווחי המיזמים. התובע, אשר נתן אמון בליפא ובכישוריו המקצועיים, נענה להצעה זו", נכתב בתביעה.

כך, לטענת אנג'ל, בשנים 2011-2009 העמיד לטובת ליפא ולטובת ססלר הלוואות בהיקף של כמיליון אירו לצורך רכישת נכסי נדל"ן מניב בגרמניה, והיה זכאי לקבל את החזר ההלוואות שהעמיד בצירוף ריבית ו-30% מהרווחים שיניבו נכסי הנדל"ן. לפי התביעה הסכים אנג'ל להעמיד את ההלוואות ללא הסכם בכתב וללא ביטחונות כלשהם, וזאת על-רקע היכרותו האישית עם ליפא והאמון שרחש לו.

"בין התובע לליפא התקיימו הסכמים בכתב ובעל-פה, לפיהם התובע יהיה זכאי להשבת ההלוואות שהעמיד לליפא בצירוף ריבית, וכן 70%-60% מהרווחים שיניבו אותם מיזמים עסקיים (כתלות בגובה הרווחים), ואילו ליפא יהיה זכאי ל-40%-30% מהרווחים (כתלות בגובה הרווחים)", תואר בתביעה. עוד צוין, כי ליפא והתובע הגדירו את היקף ואופי הכספים שליפא יהיה זכאי להוציא מהפעילות העסקית שהקים באמצעות הלוואות התובע.

תשובות מעורפלות

בהתאם להסכמות האמורות, נטען בתביעה, החל ליפא מפתח פעילויות עסקיות שונות, החל בהקמת קבוצת רומיקה נדל"ן - שהתמקדה בהשקעות בני"ע ובפעילות של ייעוץ להנפקות של חברות מתחום הנדל"ן, ושלטובתה העמיד התובע הלוואה בסך של חצי מיליון דולר; דרך פעילות בחברת "א.א.ש.ר ייעוץ פיננסי" שקיבלה שירותים מחברת רומיקה; וכלה בהרחבת הפעילות העסקית של ליפא באמצעות חברות נוספות: "חברת אמירז פרל רומיקה" - שליפא הקים עם שותפים עסקיים לצורך ייזום ובינוי פרויקטים בנדל"ן בישראל; "חברת רומיקה אנרגיה", שליפא הקים לצורך אחזקות בתחום האנרגיה; חברת "רומיקה גלובל"; וחברת בי-פלוס שליפא הקים לצורך מיזם הנדל"ן בגרמניה.

לטענת התובע, במשך שנים הוא לא קיבל התובע מליפא מידע באשר למועד פירעון ההלוואה וגובה ההחזר שהוא צפוי לקבל, ושאלותיו בעניין נענו בתשובות מעורפלות, סתמיות ומתחמקות. מיזם הנדל"ן המשותף בגרמניה, נטען, מומן ברובו הגדול באמצעות הלוואות שהוזרמו, בחלקים שווים על-ידי התובע, וכן (למיטב ידיעת התובע) על-ידי ססלר ואשתו, דפנה זלקינד, בתו של איש העסקים גרשון זלקינד.

לפי התביעה, בשנים שחלפו מיום העמדת ההלוואות ועד למועד הגשת התביעה, חלה הידרדרות ממשית ביחסי אנג'ל וליפא, עמו ניהל אנג'ל יחסים עסקיים נוספים. זאת, נטען, בין היתר, לאחר שהיהלומן גילה כי נפל קורבן להונאה בהיקף של מיליוני שקלים מצד ליפא (ראו מסגרת). על רקע זה, נטען, התעמת אנג'ל עם ליפאף והשניים ביקשו לנתק כל קשר עסקי או כספי ביניהם.

לטענת התובע אנג'ל, חרף העובדה כי ליפא הודה בזכותו לקבל את החזר ההלוואות בצירוף ריבית ורווחים מהנכסים בגרמניה, הוא לא העביר לו את הכספים, וזאת בטענה, כי עליו להמתין למכירת נכסי הנדל"ן. אולם, כך עולה מהתביעה, נכסי הנדל"ן שנרכשו באמצעות ההלוואות שהעמיד אנג'ל, נמכרו כבר בדצמבר 2015, והתמורה בגין השלמת העסקה התקבלה במלואה כבר במארס 2016. "למרות זאת, עד למועד הגשת התביעה התובע לא קיבל מהנתבעים ולו שקל אחד בגין החזר ההלוואות או חלקו ברווחים", נטען בתביעה.

בנוסף, נטען, ממסמכים שליפא וססלר העבירו לאנג'ל לפני מספר חודשים, הוא למד כי במהלך השנים נכסי הנדל"ן הניבו הכנסות שוטפות בסך של כ-3.7 מיליון אירו, אך "יתרות הרווחים שהוצגו לתובע לאחר מכירת נכסי הנדל"ן, אינן משקפות הכנסות אלה". לדברי התובע, "חשש כבד כי הכספים הועלמו במטרה לקפח את זכותו של התובע".

"חיפוש כותרות"

ליפא וד"ר ססלר מכחישים באופן גורף את כל הטענות שמעלה אנג'ל בתביעתו. בתגובה לטענות, מסר ליפא כי "מדובר בתביעה של שותף עסקי לשעבר החשוד בעבירות מס במספר פרשיות, שלאחת מהן שורבבתי, אף שפעלתי בהתאם לייעוץ מקצועי. הכספים המגיעים לו ישולמו לכשיתאפשר הדבר בהתאם להוראות החוק, וזאת על-בסיס הייעוץ המשפטי שקיבלתי. התביעה רצופה טענות שקריות דבר שיתברר בביהמ"ש. לצערי האיש מחפש כותרות על גבי".ססלר מסר: "מעולם לא הייתי שותף של אנג'ל. הוא מעולם לא הלווה לי כסף. אני חושב שכל מה שהוא עושה, זה לפי שיקול דעתו, אבל חסר לו בסיס עובדתי לטענות".

"ליפא משך 2 מיליון שקל מהחברה לצרכיו האישיים"

על-פי התביעה, בשנים 2011-2009, רכשו רפי ליפא וד"ר מיכאל ססלר לפחות חמישה בניינים בברלין, חלקם בנייני מגורים וחלקם בניינים הכוללים דירות למגורים וכן שטחי מסחר. הנכסים, נטען, נרכשו באמצעות מספר שותפויות מוגבלות וחברה בע"מ הרשומות כולן בגרמניה, ונשלטות על-ידי החברה ההולנדית "בי-פלוס", כאשר יישויות אלה קיבלו הלוואות מהחברה האם, ומינפו הון זה באמצעות מימון בנקאי לצורך רכישת הנכסים.

על-פי הטענה, ההון העצמי של בי-פלוס, ששימש לרכישת הנכסים בגרמניה, הגיע בעיקרו מהלוואות בסכומים זהים שמחציתן (כמיליון אירו) הועמדו על-ידי התובע, שלמה אנג'ל, ומחציתן (למיטב ידיעת התובע) על-ידי ססלר ואשתו, דפנה זלקינד.

לטענת אנג'ל, מאז הקמת בי-פלוס ועד למכירת הנכסים בגרמניה, ניהלו ליפא וססלר את פעילות מיזם הנדל"ן בגרמניה ושלטו בחברות ובשותפויות הקשורות לפעילות זו, תוך שהם לא מעדכנים אותו על פעולות שביצעו,. לדבריו, בדיעבד הוא גילה על פעולות לא ברורות של השניים במסגרת זו. כך למשל, לטענתו, בשנת 2013 גילה, כי ליפא וססלר שינו את הרישום ביחס לכספים שססלר וזלקינד העמידו כהלוואה למיזם הנדל"ן בגרמניה. "תחילה הלוואות אלה נרשמו כהלוואות אישיות של ססלר. לאחר מכן, הרישום שונה, כך שהן הופיעו כהלוואות של חברה בבעלות משותפת של ססלר וזלקינד, Sunny Group B.V. לפני מספר חודשים התובע גילה כי הרישום שונה שוב, כך שכיום ההלוואות מופיעות שוב באופן המציג כאילו ההלוואות הוזרמו על-ידי ססלר באופן אישי", נכתב בתביעה.

עוד נטען, כי "לתובע ידוע עוד כי הנתבעים רשמו השקעה בסך 150 אלף אירו שהועמדה לבי-פלוס על-ידי אורי גבע, איש עסקים שהוא מכר של התובע, באופן כוזב, כחלק מההלוואות שהעמידו לכאורה ססלר וליפא כהלוואות לבי-פלוס (75 אלף אירו נזקפו כחלק מההלוואות שנרשמו לזכות ססלר ו-75 אלף נזקפו כחלק מההלוואות שנרשמו לזכות ליפא)".

אובדן אמון

בהמשך התביעה מכולל התובע את הרקע להתערערות היחסים בינו לבין ליפא והפסקת שיתוף הפעולה העסקי, ובין היתר טוען כי לא קיבל בזמן אמת מידע מלא ונכון אודות הנעשה בהלוואות שהעמיד וכי לא הייתה לו גישה לספרי הנהלת החשבונות. לדבריו, כאשר פנה מעת לעת בבקשות לדעת מתי יקבל את החזרי ההלוואות ופירותיהן, ומה צפוי להיות היקף ההחזר, השיב לו ליפא כי המועדים אינם ידועים, וכי הרווחים יתבררו רק לאחר מימוש השקעות שנעשו. "תשובות מעורפלות אלה גרמו לאובדן אמון של התובע בליפא וביכולתו (וכוונותיו) להשיב לתובע את החזר ההלוואות כמוסכם", נכתב בתביעה.

על-פי הטענה, משבר האמון בין התובע לבין ליפא התעצם, לאחר שליפא נזקק לכספים נזילים לצורך רכישת בית, והודיע לתובע כי בכוונתו לממש את רווחי חברת רומיקה בסכומים גבוהים; ובהמשך אף ניסה להכחיש את זכותו של התובע להחזר ההלוואה שהעמיד לרומיקה, ומכך "התובע למד כי ליפא פועל לנשל את התובע מזכויותיו", נטען.

לדברי התובע, "בהמשך, בעת בחינת מסמכי הנהלת החשבונות של רומיקה, התובע נחרד לגלות כי במשך השנים ליפא רימה את התובע בכל דרך אפשרית, מעל באמונו וגזל כספים בהיקף של מיליוני שקלים, על-חשבון זכותו של התובע לאחוזים מפירות ההלוואות שהעמיד. ליפא משך כספים בהיקף של כ-2 מיליון שקל מחשבונות החברה, וזאת מעבר למשכורת ולתנאים להם היה זכאי. ליפא עשה זאת באמצעות משיכות מזומן מכספומטים בארץ ובחו"ל, בחיובי כרטיסי אשראי עסקיים לצרכים אישיים שלו ושל משפחתו ובתשלום דמי ניהול מנופחים לחברת "א. אשר" שבבעלותו.

"כמו-כן, התובע גילה כי ליפא נהג לגבות את העמלה המגיעה לרומיקה עבור פעילות הייעוץ להנפקות באמצעות חברת 'א. אשר', ולהעביר לרומיקה תמורה חלקית בלבד. בשיטה זו ליפא העלים מרומיקה במשך השנים כספים בהיקף של למעלה מ-1.5 מיליון שקלים, בניסיון לקפח את זכויותיו של התובע", נטען.

התובע אנג'ל מציין כי הוא הזדעזע לגלות כי ליפא מעל בכספי רומיקה וניסה לגזול ממנו כספים. "זאת, לאחר שרק בזכות התובע והאמצעים שהעמיד, ליפא הצליח לצאת מהמשבר הכלכלי שבו היה שרוי ולהקים פעילות עסקית משגשגת. אירועים אלה הביאו למחלוקת עמוקה בין התובע לליפא", נכתב בתביעה.

ליפא: התביעה רצופה טענות שקריות. האיש מחפש כותרות על גבי"

רפי ליפא וד"ר מיכאל ססלר מכחישים באופן גורף את כל הטענות שמעלה שלמה אנג'ל בתביעתו. בתגובה לטענות, מסר ליפא כי "מדובר בתביעה של שותף עסקי לשעבר החשוד בעבירות מס במספר פרשיות, שלאחת מהן שורבבתי, אף שפעלתי בהתאם לייעוץ מקצועי. הכספים המגיעים לו ישולמו לכשיתאפשר הדבר בהתאם להוראות החוק, וזאת על-בסיס הייעוץ המשפטי שקיבלתי. התביעה רצופה טענות שקריות דבר שיתברר בבית המשפט. לצערי האיש מחפש כותרות על גבי".ססלר מסר בתגובה כי "מעולם לא הייתי שותף של אנג'ל, ואני לא אהיה שותף שלו. מעולם לא הלווה לי כסף, ואני מאחל לא בהצלחה. אני חושב שכל מה שהוא עושה, זה לפי שיקול דעתו, אבל חסר לו בסיס עובדתי לטענות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988