הנקראות ביותר

ערבבו את הטיח: ענף הבנייה זקוק לרבבות עובדים ישראלים

מהלך מיוחד של קרן מעגלים, הפועלת למען בעלי מקצועות שוחקים, יכשיר ללא עלות מנהלי עבודה בענף הבנייה ■ השכר? מתחיל ב-15 אלף שקל ויכול להגיע גם ל-25 אלף שקל

דניל צגאי/ צילום: יחצ
דניל צגאי/ צילום: יחצ

בשבוע שעבר פרסם קבינט הדיור את תוכניתו להקים תוך 23 שנים 1.5 מיליון דירות בישראל. מעבר לספקות אם בכלל יושג היעד השאפתני - המסקנה המיידית היא שיהיה צורך בכוח אדם רב בענף הבנייה הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק.

סך הכל בענף כ-242 אלף עובדים: 186 אלף ישראלים, 46 אלף פלסטינים ועוד 10,000 עובדים זרים. העובדים הזרים מתחלקים לעת עתה כך: 3,200 סינים, 1,000 טורקים, 4,800 מולדובים ו-300 פועלים מרומניה.

מבחינת השכר הממוצע בענף, המצב מבלבל. הטענה הרווחת מצד הקבלנים היא שרצפים סינים מרווחים כ-25 אלף שקל בחודש, ואילו פועלים פלסטינים מדווחים על שכר של פרוטות. האמת היא באמצע - הרצפים הסינים שמרווחים על שכר כזה הם אלו שאחראים על כמה רצפים סינים, והפועלים הפלסטינים שמרווחים פרוטות הם בדרך כלל לא מקצועיים ומגיעים לעבודה מזדמנת.

ועדה מיוחדת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי השכר הממוצע של מקצועות הבנאים בשנת 2015 עמד על 9,053 שקל ברוטו לחודש. מדובר בממוצע המקצועות הרטובים: טיוח, טפסנות, ריצוף וברזלנות, וכן בממוצע בכל הארץ של כל הפועלים, הן הזרים, הן הפלסטינים והן הישראלים בכל שנות הוותק. בשנת 2013 שכר אלו עמד על 8,306 שקל לחודש, כלומר מדובר על עלייה של כ-9% בשנתיים.

עוד מצאה אותה ועדה כי בשנת 2015 הרוויחו מנהלי העבודה בממוצע 11,473 שקל ברוטו לחודש, לעומת שכר של 9,797 שקל בשנת 2013 - עלייה של כ-17.2%.

בהתאחדות בוני הארץ מעריכים כי שכר הבנאים עלה מאז בכ-15% ושכר פועל מתחיל עומד כיום על 7,000 שקל ברוטו לחודש. שכר פועל מקצועי עומד על 11-13 אלף שקל בחודש. שכרם של מנהלי העבודה עומד על 15-25 אלף שקל בחודש.

בהסתדרות מתגאים כי עובדי ענף הבנייה זוכים לתנאי עבודה משופרים ולהגנות נדיבות במסגרת ההסכם קיבוצי ענפי. תנאים אלו חלים על כל העובדים - הן הזרים והן הישראלים - וביניהם חופשות ובדרגות ניהול גם הפרשה לקרנות השתלמות. כמו כן, שכר המינימום בענף גבוה בכ-7% משכר המינימום במשק וכיום הוא עומד על 5,300 שקל לחודש, ויקפוץ במקביל להמשך עליית שכר המינימום.

רק תבואו

ריכוז המאמצים כיום בענף הוא להכשיר מנהלי עבודה ישראלים. מנהלי עבודה חייבים להיות בעלי ניסיון בעבודת בניין פשוטה, וחייבים להיות בעל תעודת זהות כחולה, אולם עניין זה לא נאכף. ההערכה היא כי קיים כיום מחסור של כ-5,000 מנהלי עבודה.

עד כה מימנו הקבלנים באמצעות הקרן לעידוד ענף הבנייה, הממומנת על ידי הקבלנים, את הכשרתם של עובדים שפנו לקורס. המימון היה כמעט מלא ובדרך כלל הושלם על ידי המעסיק למימון מלא. בנוסף, זוכה מסיים הקורס ל-10,000 שקל מענק כניסה לתחום ושיפוי לשכר הקודם אם בתקופת לימודיו נפגע שכרו. ובכל זאת, כל אלו הביאו לעשרות בודדות של הכשרות למנהלי עבודה בשנה.

לאחרונה נחתם שיתוף פעולה בין קרן מעגלים למען בעלי מקצועות שוחקים, לבין הסתדרות עובדי הבניין והתאחדות בוני הארץ, כדי להגדיל את מספרם של מנהלי העבודה. למעגלים יש תקציב שנתי של 60 מיליון שקל להכשרה מקצועית, ובקרן מכוונים להכשיר בענף 500 מנהלי עבודה כל שנה, ואפילו יותר.

במטרה לענות על הצורך המיידי במנהלי עבודה בענף, שונו תנאי הקבלה להכשרה - או מוטב לומר עודכנו כלפי מטה. מדרישה של שש שנות ותק בענף הבנייה ותעודת מקצוע סוג 5 בטפסנות, ירד הוותק לשנתיים בלבד לאנשים בני 25-60, בעלי 10 שנות לימוד, או לשנת ותק אחת בלבד בענף לבעלי 12 לימוד.

יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, הסבירה: "ענף הנדל"ן הוא אחד הענפים המרכזיים שלקחנו השנה על עצמנו לקדם. מצד אחד בענף הרבה עובדים שעבודתם שוחקת, ומצד שני יש מחסור תמידי בעובדים".

לדבריה, עובדים רבים שעובדים שנים בתחום מסוים, מרגישים שחיקה פיזית ונפשית, וכאן נכנסת הקרן לתמונה ופותחת לפני העובד אפשרות לתחום מקצועי חדש, במקרים רבים קל יותר מבחינה פיזית ואף מתגמל יותר.

"לדוגמא", אומרת ויגודסקי, "פועל שעבד שנים בתחום התקנת קירות גבס ובגיל מסוים נשחק מהעמסת החומרים ומאופי העבודה, יכול לצאת לקורס שיכשיר אותו להיות חשמלאי, וכך להתקדם במקום העבודה הנוכחי וגם לקנות מקצוע חדש שישמש אותו במקרה של פרישה או פיטורים.

"הסיכום שהגענו אליו עם התאחדות הקבלנים נועד לתת מענה למחסור בשוק של מנהלי עבודה".

יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, מלין על כך שהמדינה לא מפעילה בעצמה את ההכשרות. "חבל שמי שמכשיר את העובדים בענף הוא לא משרד העבודה והרווחה", אמר מויאל. לדבריו, "זאת הסיבה לחוסר של מנהלי עבודה. הדבר היה כרוך בהוצאות כספיות מכיוונה של ההסתדרות ואנו לא מקבלים כסף על כך מהמדינה".

לדבריו, "יש היענות גדולה מאוד של חבר'ה צעירים שחוזרים לענף. לפני חודשיים סיימנו קורס של מנהלי עבודה וסיימו 27 איש, ועכשיו בכוונתנו להכשיר עשרות. אם יהיה מהלך רציני של משרד העבודה - ישראלים יעבדו בענף. השכר והתנאים טובים ובהחלט מהווים מענה למי שרוצה קריירה. יש פנסיה, שבוע העבודה עומד על 42 שעות, עובד לילה עובד 7 שעות ומקבל 8 שעות, ויש מסלולי קידום".

אורי רובין, יו"ר ועדת העבודה של התאחדות בוני הארץ, סיפר כי בשבע השנים האחרונות יצרו מהפך בתנאי העסקה של עובדי הבניין, שמתבטא במיוחד בדרגי הניהול של מנהלי העבודה והעובדים המקצועיים. "השכר הוא הגבוה ביותר מבין כל ענפי המשק המקצועיים והטכנולוגיים", אומר רובין. לדבריו, "זהו הענף ששכר המינימום בו הוא הגבוה ביותר במשק. זה הענף היחידי שנותן קרן השתלמות ופנסיה מלאה מהיום הראשון. הקידום בענף הוא מהיר מאוד, ההכשרות הן על חשבון ההתאחדות והענף מתגמל מאוד את העובדים שלו עקב עליות המחירים. הצורך בעובדים מייצר עליית שכר לטובת העובד. כוונת הממשלה יעלו את הצורך בעובדים עוד יותר, כך שמדובר בענף מבטיח לעשור הקרוב".

בוגרי הקורס: "זה מסלול קשה ועבודה לא קלה, אבל מתגמלת"

כל בוגרי הקורסים האחרונים למנהלי עבודה כבר עובדים בשטח. אברהם לנדאו, חרדי בן 28 (נשוי ואב לשלושה ילדים), עובד זה כמה חודשים כמנהל עבודה בחברת ביצוע בינונית ברמת בית שמש. לפני כן עבד בענף כטפסן וקודם לכן במפעל. "כשעבדתי כפועל בקו ייצור וכמלגזן במפעל, עבדתי פי חמישה יותר קשה, והרווחתי חמישית ממה שאני מרוויח היום", מספר לנדאו. "אני בוגר ישיבה ולא למדתי מתמטיקה בכלל. למרות זאת, הסתדרתי עם החומר שכלל חישובים של כתבי כמויות. חשוב לי לומר שמי שנחשף ללימודי תלמוד ולוקח חודש את ספרי הטריגונומטריה - מצליח. הייתי טוב יותר ממי שלמד 5 יחידות מתמטיקה.

"מנהלי עבודה מרוויחים שכר התחלתי של כ-15 אלף שקל ובחברות הגדולות זה בכיוון ה-19 אלף שקל ברוטו ותמיד יש אוטו צמוד, טלפון סלולרי ותנאים פנסיוניים. זה מסלול קשה. העבודה בבניין לא קלה, ואני עובד משבע בבוקר עד ארבע וחצי. בסך הכל אני ממליץ בחום, אבל זה לא מתאים למי שאוהב לשבת על הכיסא".

לנדאו מספר כי הוא כבר דובר ערבית שוטפת. "למדתי ערבית תוך כדי עבודה. מי שבא לעבוד רוצה להתפרנס, הוא לא מחבל".

דניל צגאי, רווק בן 33 מתל אביב, עבד בעבר כטבח ובשנת 2009 התחיל בקורס בוני שלד בניין. "המיתון סימן לי לשנות כיוון. המסעדות היו ריקות והיה חשש בענף. הקורס היה על חשבון הקרן לעידוד הבנייה ומשרד האוצר, וגם בזמן הלימודים דאגו לנו לדמי קיום".

היום צגאי הוא מנהל עבודה מטעם חברת אלקטרה בנייה בפרויקט גרין פארק בנווה שרת בצפון תל אביב ומרוויח כ-18 אלף שקל ברוטו בחודש. "זאת עבודה בבניין והיא לא פשוטה, אבל מספקת. אני עובד מחמש וחצי בבוקר עד בערך שש בערב, אבל מבחינתי, למרות המחיר הכבד של השעות על חשבון משפחה, זה הענף הכי בטוח ויציב שיש. יש לי יציבות כלכלית ושקט נפשי, שהם הדבר הכי חשוב פה בישראל".

- איך אתם מתקשרים בבליל השפות באתר הבנייה?

"אנחנו ממציאים לנו שפה משלנו. אין ברירה. יש פה סינים, מולדובים, ערבים, וראשי הקבוצות שלהם מדברים בדרך כלל עברית, אז מסתדרים. יש בענף חוסר ממשי של עובדים מקצועיים. הפליטים שעובדים זה לא כמו בעלי המקצוע ואני חושב שיש מקום לעוד ועוד ישראלים בענף".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות