צפו: המבנה המיוחד שבו יגורו האנשים שינחתו על מאדים

כבר היום חלליות לא מאוישות ורכבי חלל חוקרים את כוכב הלכת מאדים ומשדרים לארץ נתונים מהשטח שמלמדים אותנו על המתרחש בו. מועד לטיסה מאוישת וחלליות מתאימות עדיין אין, אבל בנאס"א כבר חושבים איפה יגורו האסטרונאוטים שינחתו על מאדים.

בנאס"א מעריכים שאורך המשימה על מאדים יכול להגיע גם למספר חודשים, ובדיוק בגלל זה הם הקימו צוות חשיבה מיוחד שאמור לתכנן את המגורים של האסטרונאוטים שיגיעו לשם. הצוות מורכב גם ממומחים של נאס"א וגם ממהנדסים מהאקדמיה ומהתעשייה, וכולם עובדים יחד כדי לפתור את המכשולים שעומדים בפניהם.

התנאים על מאדים מאתגרים, בלשון המעטה. הטמפרטורות נמוכות מאוד, על פני השטח יש רוחות חזקות וסופות חול, והאטמוספירה דלילה ולא מגינה מהקרינה החזקה. המבנה החדש צריך לא רק להגן על האנשים שבתוכו מהתנאים האלה, אלא גם להחזיק מעמד בעצמו במשך שנים.

חוץ מזה, הוא צריך להיות קל להעברה ופשוט להרכבה כי רובוטים ומכונות אמורים לבנות אותו על מאדים בשליטה מרחוק, עוד לפני שהאסטרונאוטים מגיעים לשם. צריך גם לחשוב על חומרי הבנייה, ורצוי לבחור כאלה שיהיו זמינים על מאדים.

המבנה יבוסס על כיפה מתנפחת, שמצופה בשכבה עבה של קרח. מבחוץ, זה ייראה לנו קצת כמו איגלו.
היום כבר ברור שיש כמויות גדולות של מים קפואים מתחת לפני השטח במאדים ואפשר להשתמש בקרח הזה לציפוי המבנה. שכבת הקרח תסנן חלק מהקרינה ותגרום לו להיות חזק ועמיד. והעובדה שהמים הקפואים כבר נמצאים על מאדים תחסוך את הצורך להעביר לשם חומרי בנייה.

החוקרים גם חשבו על התחושה של האסטרונאוטים שיגורו בפנים ומאמינים שהחדירה החלקית של האור דרך הקרח, תמנע מהם את ההרגשה שהם חיים במאורה חשוכה.

עם הכלים הטכנולוגיים שיש היום, הם מעריכים שייקח להם בערך 400 ימים להפיק כמות מספקת של מים קפואים מהשטח של מאדים. כמובן שהם עוד צריכים להחליט על החומר שממנו יהיה עשוי השלד של הכיפה עצמה, ועל הדרך שבה הם יצפו אותה. עד שהם יפתרו את הבעיות האלה ובעיות אחרות, אולי הם יצליחו גם לייעל את קצב הקידוח של הקרח עצמו. ואז תאורטית הם יוכלו להקים את המתקן בפרק זמן קצר יותר.