"פרמיית יופי" או "קנס כיעור": המחקר שמטיל ספק במוסכמות

עד כמה המראה החיצוני שלנו משפיע על גובה השכר שלנו? האם נקבל משכורת גבוהה יותר אם נהיה יפים יותר בעיני הבוס שלנו? או משכורת נמוכה יותר אם המראה שלנו הוא לא כוס התה שלו? לא מעט מחקרים עסקו בקשר שבין מראה חיצוני לשכר, וחלקם אכן הגיעו למסקנה שיש "פרמיית יופי" או "קנס כיעור", כלומר אנשים בעלי מראה אטרקטיבי יותר אכן מקבלים שכר גבוה יותר מזה של אנשים פחות אטרקטיביים חיצונית (ולא ניכנס כאן לדיון על מהו יופי). אבל הדבר שעדיין לא התברר לגמרי הוא מדוע יש פרמיית יופי או קנס כיעור, כלומר מדוע יופי משתלם כשמדובר בתלוש המשכורת? מחקר חדש מנסה לרדת לעומק הסוגיה הזאת.

המחקר, שנעשה על ידי סטושי קנאזאווה (Satoshi Kanazawa), מבית הספר לכלכלה של לונדון, ומארי סטיל (Mary Still) מאוניברסיטת מסצ'וסטס שבבוסטון, ופורסם במגזין Springer לעסקים ופסיכולוגיה, בחן שלושה הסברים לפרמיית היופי/קנס הכיעור: אפליה, בחירה עצמית (מצב שבו הפרט בוחר בעצמו לאיזו קבוצה להיכנס, ובמקרה הזה היכן לעבוד) והבדלים אישיים. המחקר התמקד באנשים צעירים בארה"ב, בני 17-29, והמדגם שלו כלל 20,745 איש שרואיינו בבתיהם לאורך תקופה של 15 שנה (1994-2008). כל משתתף רואיין שלוש פעמים - כשהוא בן 17, כשהוא בן 22 וכשהוא בן 29 כדי לבחון את עוצמת הקשר בין יופי לשכר בתקופות חיים שונות, ובעיקר בתקופות שבהן לניסיון המקצועי ולוותק בשוק העבודה יש פחות השפעה על מסלול הקריירה.

ההסבר הראשון שנבחן הוא אפליה, והכוונה היא לכך שאנשים שהמראה שלהם אטרקטיבי פחות מופלים לרעה ולכן משתכרים פחות. כלומר, אם מעסיקים מעדיפים להעסיק ולקדם אנשים אטרקטיבים, יהיה קשר חיובי קבוע בין אטרקטיביות פיזית לשכר.

ההסבר השני שנבדק הוא בחירה עצמית, כלומר מהו הסיכוי שעובד שמראהו פחות אטרקטיבי יבחר בעבודה שהשכר בה נמוך מלכתחילה מהשכר החציוני ולהפך - הסיכוי שעובד בעל מראה אטרקטיבי יבחר בעבודה שהשכר בה גבוה מהשכר החציוני. אם זה אכן המצב, אזי יהיה קשר חיובי בין אטרקטיביות פיזית לשכר בכל סוגי העבודות.

ההסבר השלישי שנבדק הוא הבדלים אישיים, כלומר האם אנשים בעלי מראה מצודד יותר אכן שונים מאנשים אטרקטיבים פחות, באופנים המשפיעים לחיוב על פריון העבודה שלהם. "ביולוגים מהפכנים מסכימים שאטרקטיביות פיזית (כמו סימטריה בתווי פנים) היא אינדיקטור לבריאות ולאינטליגנציה", נכתב במחקר, "כלומר, אם אנשים בריאים ואינטליגנטים יותר אכן יותר פרודוקטיבים, ולכן משתכרים יותר - ייתכן שזה אומר שיש קשר חיובי בין אטרקטיביות פיזית לשכר. אבל אם בעלי חזות אטרקטיבית משתכרים יותר בעיקר בגלל שהם יותר בריאים ויותר אינטליגנטים, אזי פרמיית יופי/קנס כיעור מתבטלים". מלבד בריאות ואינטליגנציה, נבדקו חמש תכונות נוספות: פתיחות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות.

ומה היו המסקנות? באשר להסבר האפליה, שני החוקרים הגיעו למסקנה שאין קשר חיובי מובהק בין מראה חיצוני לשכר. "למעשה, אף שיש עדות כלשהי לפרמיית יופי - אנשים בעלי חזות אטרקטיבית עד אטרקטיבית מאוד משתכרים יותר מבעלי חזות ממוצעת ומטה - אין עדות ברורה לקנס כיעור, כיוון שנמצא שיש אנשים בעלי מראה לא אטרקטיבי למדי, בכל גיל שנבחן, המשתכרים יותר מאנשים בעלי חזות ממוצעת ומטה".

גם לגבי ההסבר השני, בחירה עצמית, הגיעו החוקרים למסקנה די דומה: נמצאה עדות חלשה לפרמיית יופי בעוד שכלל לא נמצאה עדות לקנס כיעור, ואפילו נמצאה עדות לפרמיית כיעור, כלומר אנשים בעלי חזות מאוד לא אטרקטיבית דווקא השתכרו הרבה יותר מבעלי חזות ממוצעת.

באשר להסבר השלישי, הבדלים אישיים, דווקא כאן נמצא קשר חיובי בין בריאות ואינטליגנציה לשכר, כלומר אנשים בריאים ואינטליגנטים יותר השתכרו יותר.

השורה התחתונה, אם כך, היא שהמחקר מטיל ספק די גדול באשר לקיומה של פרמיית יופי או קנס כיעור, ומחזק עדויות שתכונות אחרות, כמו אינטליגנציה ופתיחות, הן אלו שמשפיעות על השכר. ובקיצור, תהיו חכמים יותר, לא בהכרח יפים יותר. פתוחים ומצפוניים יותר, ופחות נוירוטיים.