התחייבות סופית של נובל: "לוויתן" יפותח ב-3.75 מיליארד דולר

מפעילת קידוח הגז התחייבה למימון לפיתוח שלב א'1 של השדה ■ הפיתוח יכלול 4 בארות הפקה, פלטפורמת טיפול בגז וצנרת להולכתו לישראל ■  שטייניץ: "לוויתן שוחה עכשיו לכיוון חופי ישראל, אחרי ששבע שנים הוא היה תקוע בים"

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

"זה יום היסטורי", אמר היום שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ. "לוויתן שוחה עכשיו לכיוון חופי ישראל, אחרי ששבע שנים הוא היה תקוע בים. אני נשבעתי והתחייבתי שבמשמרת שלי יתחילו לפתח את לוויתן, אחרי ששבע שנים לא התחילו בכלל לדון בפיתוח שלו. בניגוד לכל מה שאמרו מתנגדי המתווה. בדרך כלל אני עומד במה שאני אומר".

אחרי חודשיים של מתח הודיעו הבוקר השותפות הישראליות במאגר הגז לוויתן על החלטת השקעה סופית (FID) בהיקף של 3.5-4 מיליארד דולר, למימון פיתוח שלב א'1 של שדה הגז. ההתחייבות מגיעה בחודשיים איחור, ככל הנראה על רקע רצון של נובל אנרג'י לוודא את יציבות החוזה שנחתם בספטמבר האחרון עם חברת החשמל הירדנית, לאספקת 3 BCM גז טבעי בשנה למשך 15 שנים.

על פי נוסח הדיווח שהעבירו הבוקר דלק קידוחים ואבנר לבורסה, "החלטת ההשקעה, אשר התקבלה בהתאם להסכם התפעול המשותף (JOA) של השותפות בלווייתן - נובל אנרג'י  (39.7%), דלק קידוחים  (22.7%), אבנר  (22.7%) ו-רציו (15%) - נותנת את האות לתחילתו הרשמית של פיתוח המאגר". בשותפויות לוויתן שואפים להגיע לתחילת הזרמת הגז בסוף 2019 עם חוזים לאספקת כמעט כל הכמות של 12 BCM בשנה שיופקו.

על פי מקורות בתעשייה, לצד החשש מההתנגדות הפנימית בירדן לחוזה עם ישראל, העיכוב בהודעת נובל אנרג'י על התחייבותה למימון פיתוח לוויתן, שנמסרה רשמית לבורסה בניו יורק עם פתיחתה, נבע גם מעניינים ביורוקרטיים בממשק מול ירדן. בשבועות האחרונים היה השר שטייניץ בקשר רצוף עם נובל, ועודד אותה להודיע על התחייבותה למימון עד סוף פברואר ולא עד סוף מרץ כפי שביקש בעבר, זאת משום שחשש מהתגברות הספקות והספקולציות.

כמו כן, מתברר היום כי שותפות לוויתן המתינו לרישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת הגז לחוף, הכוללת צנרת באורך כ-10 ק"מ מפלטפורמת הטיפול בים. חתימת השר שטייניץ על רישיון ההולכה ביום שלישי הגבירה את הוודאות אצל השותפות, ומאפשרת להן להיכנס לעבודות התשתית כבר בתחילת מארס. בקרב שותפות תמר ייחסו חשיבות קריטית להשלמת כל ההליכים הסטטוטוריים והרגולטוריים, שבלעדיהם אין אפשרות להתחייב לעמידה בלו"ז שקבע המתווה, להזרמת הגז ב-2019.

שלב 1א' בלוויתן כולל פיתוח תת-ימי המורכב מ-4 קידוחי הפקה בעומק ממוצע של כ-5 ק"מ מתחת לפני הים. כל קידוח הוא בעל כושר הפקה של כ-300 MMcf גז טבעי מדי יום, והיקף ההפקה השנתי צפוי לעמוד על מעט פחות מ-12 BCM.

הגז מהמאגר יועבר באמצעות שני צינורות תת-ימיים באורך של כ-130 ק"מ, לאסדת טיפול והפקה שתמוקם כ-10 ק"מ מהחוף חוף. הטיפול בגז ייעשה כולו בלב ים, ובהתאם לתוכנית המתאר הארצית, הגז המטופל יוזרם מהפלטפורמה באמצעות צינור כניסה צפוני, שיחובר למערכת הולכת הגז הארצית של נתג"ז (נתיבי גז לישראל).

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
 מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

משקלה ההתחלתי של אסדת הטיפול בגז יהיה כ-25 אלף טון, והיא תעוגן בקרקעית הים במקום בו עומק הים מוערך בכ-80 מטר. על-פי תכנית הפיתוח, שאושרה בשנה שעברה על ידי הממשלה, יושלם הפרויקט בתוך פחות מ-3 שנים, והגז מלוויתן יוזרם למשק הישראלי עד סוף שנת 2019, כמו גם לירדן ואולי אף לרשות הפלסטינית.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום השר שטייניץ כי ההחלטה על פיתוח לוויתן אינה בשורה רעה לאנרג'יאן, הבעלים של שדות הגז הקטנים יותר, כריש-תנין, שמנסה להשיג חוזים במשק בהיקף של לפחות 3 BCM בשנה. בחברה היוונית מודעים לביקושים המוגבלים שמייצר המשק הישראלי, שצורך נכון לעכשיו כ-10 BCM בשנה בלבד. גם בהנחה אופטימית לצריכה של 16 BCM ב-2020, השנה בה רוצה אנרג'יאן להתחיל למכור גז, קרוב ל-12 BCM מתמר ועוד כמה BCM מלוויתן עלולים למצות את הצרכים המקומיים ולא להותיר לחברה היוונית מקום.

"כמו שאני רואה את זה, כריש-תנין נמצא בתהליכים מאוד טובים ומהירים", אומר שטייניץ. "כבר הגישו לנו תוכניות ראשוניות, כבר רואים את הרצינות, את המגעים, את הצורה שמתייחסים, את השותפים שמכניסים. זה נראה מאוד רציני. אני מעריך ששנה לאחר לוויתן יהיה לנו גם כריש-תנין".

השר שטייניץ מסרב לפרט מה יהיו הפעולות שינקוט כדי לסייע לכריש-תנין, אך מדגיש כי הממשלה מחויבת לסייע למאגרים קטנים ובינוניים, אך באופן מדוד שלא יפגע בתחרות. "צריך לזכור שלוויתן מיועד בעיקר ליצוא. יש לנו סיכוי לסגור את ההסכם המדיני עם טורקיה עד אפריל או עד הקיץ. הסיכום ביני לבין שר האנרגיה הטורקי אלביירק הוא שאנחנו עובדים כך שכשלוויתן מתחיל לפעול כבר יש צינור ואפשר לייצא מיד. החסם לא יהיה הצינור אלא מהירות הפיתוח של לוויתן".

על פי ההערכה, הקמת הצינור בפועל תארך שנה וחצי, מה שמותיר שנה לסגירה המדינית מול טורקיה, לסגירת חוזים שיצדיקו את הקמת הצינור, לביצוע התכנון ולקבלת כל ההיתרים הנדרשים. "הצינור הזה יוקם על ידי הסקטור הפרטי", מבהיר שטייניץ. "אנחנו רק צריכים לתת את המסגרות המדיניות. הן תמיד נדרשות בדברים האלה".

אנליסטית האנרגיה בבנק ירושלים ברוקראז', גל רייטר, כתבה בעקבות הודעת המימון כי "קבלת ההחלטה התאפשרה בזכות התקדמות באבני דרך, ובראשן חתימה על הסכם ייצוא אסטרטגי לחברת החשמל הלאומית של ירדן. מדובר גם בבשורה למשק הישראלי, שכבר בתחילת העשור הבא ייהנה מהיצע משמעותי נוסף ויתירות תשתיתית.

"להערכתנו, אבן הדרך המשמעותית לשנה הקרובה היא חתימה על הסכם יצוא אזורי מחייב למצרים או לטורקיה. הסכם ייצוא אזורי, למרות שטרם נחתם, כבר מתומחר בשווי המאגר. למרות שקיים ביקוש אזורי, הסכם יצוא הינו מורכב וכולל בתוכו שיקולים מסחריים וגיאו-פוליטיים, וכמובן - תחרות אזורית שהולכת ומתגברת. ככל שהסכם הייצוא יתעכב אנו מעריכים כי הלחץ התחרותי בשוק המקומי יתגבר".

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון, כתבה כי "לוויתן יוצא לדרך כאשר כ-5.3 BCM בלבד מגובים בחוזים חתומים לשנה. להערכתנו, יעד השותפים במאגר, של כ-10 BCM בשנה עם תחילת ההפקה, הוא אמביציוזי אך לא בלתי אפשרי. הפיתוח ללא ספק מהווה נקודת אל-חזור ביחס למשק הגז הישראלי, שהופך בהדרגתיות מיבואן ליצואן אנרגיה. אישור הפיתוח הוא גם הישג למתווה הגז, שעל אף הפגמים וקיצורי הדרך שבו מילא את תפקידו האופרטיבי".

"להערכתנו, הטריגרים הבאים הינם קידוח הנפט הצפוי ובעיקר התקדמות ביחס לחוזה יצוא משמעותי עבור לוויתן, שלגביו להערכתנו יש להצטייד בסבלנות ולבחון את ההתקדמות בנושא בעוד כחמישה-שישה חודשים. אנחנו מסקרים את רציו בתשואת יתר, את השותפויות אבנר ודלק קידוחים בתשואת שוק בשל הגעה למחירי היעד שלנו ואת ישראמקו בתשואת שוק גם כן. להערכתנו, אבנר, דלק קידוחים וישראמקו צפויות ליהנות מתשואת דיבידנד מרשימה ב-2017".

יונתן שוחט מלידר שוקי הון אמר היום: "מדובר חדשות מהותיות וחיוביות מאוד למשק הישראלי ולשותפויות הגז במאגר לוויתן: רציו ושותפויות דלק. הדיווח הבוקר מאשש את מה שהנחנו בתחילת השנה בנוגע לקבלת החלטת השקעה סופית בפיתוח מאגר לוויתן והצפי להזרמת גז כבר בסוף 2019.

"במילים אחרות, ה-FID המיוחל הגיע ובפרט הצטרפותה של נובל אנרג'י להחלטה הרשמית בנוגע לפיתוח, כהמשך ישיר לדברים שאמרה לאחרונה לאחר פרסום תוצאותיה.

"המשמעות בפועל היא שעם הוודאות בפיתוח המאגר, קטן הסיכון. כפועל יוצא, נכון להוריד את שיעורי ההיוון במודל מאגר לוויתן. בנוסף, עם ההתקדמות בפיתוח ותחילת העבודות בשטח (בהתחשב במכלול הנסיבות) נבחן הורדה נוספת של שיעורי ההיוון, דבר שעשוי לתמוך בעלייה נוספת בשווי המאגר ובשווי השותפויות ובפרט בשוויה של רציו, שהיא Pure Play על מאגר לוויתן ושוויה הוא הרגיש ביותר לשינוי שיעורי ההיוון.

נזכיר כי בתחילת השנה הורדנו את שיעור ההיוון ל-11% והעלנו את מחירי היעד לשותפויות לוויתן בהתאם".

מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
 מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י

 

צרו איתנו קשר *5988