דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

קובי אלכסנדר: "תמיד הייתי אדם צנוע, וכאן פעלתי ללא כבוד"

בית המשפט בברוקלין גזר על מייסד קומברס עונש של 30 חודשי מאסר בגין חלקו בפרשת הבקדייטינג

קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג

איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר - מייסד חברת קומברס, שנמלט מרשויות החוק בארה"ב לאפריקה, שבה שהה במשך 10 שנים, כדי לחמוק מתביעה פלילית בגין "בקדייטינג" (תארוך לאחור - שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות) - נידון בבית משפט פדרלי בברוקלין ביום חמישי שעבר ל-30 חודשי מאסר בבית כלא פדרלי. זהו עונש המאסר הארוך ביותר שהוטל בפרשה מסוג זה. אלכסנדר בן ה-64, ששב לארה"ב מנמיביה וניצב בפני עונש מרבי של עד 10 שנות מאסר, הודה בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך.

"אני באמת לא מבין איך מישהו כל-כך מבריק, ידען, ממוקד ומכובד כמוך יכול היה להיות טיפש באופן כל-כך לא ייאמן ומשפיל עד כדי לקיחת ההחלטות שלקחת", אמר השופט הפדרלי ניקולס גרופיס, הדן בפרשה כבר יותר מ-10 שנים, לפני שגזר את עונש המאסר על אלכסנדר, המנכ"ל לשעבר של קומברס טכנולוג'י, ספקית מערכות דואר קולי.

אלכסנדר הקשיב באיפוק להחלטת השופט, אבל כמה מתומכיו באולם בית המשפט פרצו בבכי. "אני מצטער על כל שגיאה שעשיתי", אמר אלכסנדר לבית המשפט. "אני מצטער עמוקות על החלטתי לברוח במקום להתמודד עם מערכת המשפט, כפי שצריך הייתי לעשות. תמיד הייתי אדם צנוע, ובעניינים האלה פעלתי ללא כבוד".

"מסר רב-עוצמה למנהלים בכירים"

בהודעה שפרסם התובע הפדרלי בברוקלין, רוברט קייפרס, נאמר: "גזר הדין שניתן היום אמור לשלוח מסר רב עוצמה למנהלים בכירים - שדרגה רמה בתאגיד אינה מספקת הגנה מפני חבות פלילית. מנכ"לים ובכירי חברות אחרים שמבצעים פשעים, יאולצו לתת דין וחשבון במלוא חומרת החוק".

ב-2006 נמלט אלכסנדר מניו-יורק לנמיביה, בעוד התובעים מכינים את כתב האישום נגדו. לדברי התובעים, חיפש אלכסנדר תאריכים קודמים שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך, במטרה לטעון באופן כוזב שהוא ועובדים אחרים קיבלו אופציות לרכישת מניות במחירים שבהם נסחרה המניה בתאריכים אלה.

אופציות לרכישת מניות מעניקות למחזיק בהן את הזכות לרכוש מניות במחיר מסוים, ולכן ביצוע מניפולציה בתאריכי ההענקה של אופציות אלה (ובחירת תאריכים שבהם נקבעו מחירי שפל במניה) הניבה לכאורה מיליוני דולרים לאלכסנדר, התפיחה את חבילת התגמולים שלו, והונתה את בעלי המניות של החברה, לטענת התובעים.

מכיוון שלנמיביה אין הסכם הסגרה רשמי עם ארה"ב, נשאר אלכסנדר בנמיביה במשך 10 שנים, למרות ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ארה"ב לשכנע את המדינה להסגירו לידיה.

ב-2016 הסכים אלכסנדר לשוב לארה"ב ולהודות בסעיף אחד של מרמה בניירות ערך. הוא גם שילם קרוב ל-60 מיליון דולר ליישוב תביעות אזרחיות שהגישה נגדו ממשלת ארה"ב, וביום חמישי לא הטיל עליו השופט גרופיס כל קנס נוסף. מכיוון שאלכסנדר הוא אזרח ישראלי, הוא יוסגר לישראל לאחר שחרורו מהכלא בארה"ב.

"היעדר בלתי ייאמן של כבוד לחוק"

עורך דינו של אלכסנדר, בנג'מין ברפמן, טען שעברו של אלכסנדר כפילנתרופ, כולל הקמת בתי תמחוי בנמיביה, שמאכילים 800 ילדים מדי יום, צריך לסייע להקלה בעונשו.

"יש בנמיביה אנשים שתפסו אותי והתחננו שלא אקח אותו חזרה", סיפר ברפמן לשופט ביום חמישי.

השופט גרופיס אמר כי השתכנע בעקבות קריאה של יותר מ-130 המכתבים שהגישו לבית המשפט בני משפחתו, ידידיו ועובדיו לשעבר של אלכסנדר, כי יש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של אלכסנדר.

ואולם עוזר התובע הפדרלי, ג'יימס לונאם, טען כי אלכסנדר "הפגין באופן מאוד ציבורי היעדר בלתי יאמן של כבוד לחוק", והשופט גרופיס אמר כי בסופו של דבר, הוא ביסס את גזר הדין על השיקול שגזר הדין צריך לשמש הרתעה לנאשמים עשירים ורבי כוח, "שחייבים לדעת שהם לא יוכלו להימלט מתחום שיפוט ריבוני כדי לחמוק מהעמדה לדין".

הבקדייטינג שביצעו חברות (בעיקר מתחום ההיי-טק) בתאריכי הענקת האופציות שחילקו למנהליהן ולעובדיהן, התחיל להתגלות באמצע העשור שעבר. במארס 2006 הצטרפה גם חברת קומברס טכנולוג'י לרשימה שחורה זו, בעקבות תחקיר שערך "הוול סטריט ג'ורנל", שחשף את דפוס הפעולה של הנהלת החברה תחת הנהגתו של אלכסנדר.

חודש וחצי לאחר מכן התפטר אלכסנדר מתפקידו בקומברס, ועמו עוד שניים מבכירי החברה - סמנכ"ל הכספים, דיויד קריינברג, והיועץ המשפטי, ויליאם סורין. בהמשך אותה שנה הוגשו לבית המשפט בניו-יורק כתבי אישום נגד השלושה, אבל בעוד שקריינברג וסורין הסכימו לחתום על עסקות טיעון, בחר אלכסנדר לברוח לנמיביה ולשהות שם כ-10 שנים, עד לחזרתו לארה"ב בקיץ שעבר.

גם קומברס התקשתה להתאושש/ שירי חביב-ולדהורן

קובי אלכסנדר בילה את רוב חייו הבוגרים בארה"ב, לשם הגיע לאחר שסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1978. הוא הקים את קומברס ב-1984 תחת השם "אפרת טכנולוגיות", יחד עם בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותי ערך מוסף שונים. בשנות ה-90 הפכה החברה למובילת שוק עולמית בתחום התאים הקוליים (Voicemail). בהמשך התחילה החברה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה), והתחרתה בתחום בחברת אמדוקס הישראלית.

לפני שערוריית הבקדייטינג הייתה קומברס חברת היי-טק בולטת בשוק, עם שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר, שהעסיקה יותר מ-2,000 עובדים בישראל. בעשור שחלף לאחר התפוצצות הפרשה, קומברס התקשתה להתאושש. בדומה לאלכסנדר, גם מניית החברה הייתה ב"גלות" משל עצמה, כשנמחקה מהמסחר בנאסד"ק ונסחרה במשך שנים מעבר לדלפק בארה"ב. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה - ורינט ואולטיקום - סבלו מכך, כי בדומה לקומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים.

בסוף 2009 קומברס הגיעה להסדר פשרה, שיישב תביעה ייצוגית שהגישו נגדה משקיעים בעקבות פרשת הבקדייטינג. החברה שילמה לתובעים 225 מיליון דולר, שמתוכם נקבע כי 60 מיליון דולר יועברו על-ידי אלכסנדר עצמו.

ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק, ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. גם שם החברה הוחלף ל-XURA. אשתקד הושלמה העסקה למכירת החברה לקרן ההשקעות Siris, תמורת 643 מיליון דולר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות