שרה נתניהו: אדם במשקלי לא יכול לשתות 3 בקבוקי שמפניה ביום

רעיית רה"מ מערערת על החלטת ביה"ד האזורי בירושלים, שפסק פיצויים לטובת אב הבית לשעבר מני נפתלי ■ טוענת כי עיסוקה כפסיכולוגית ומשקלה פוסלים את עדותו על הרגלי השתייה שלה

מני נפתלי ושרה נתניהו / צילום: אוריה תדמור ועמוס בן גרשום לעמ
מני נפתלי ושרה נתניהו / צילום: אוריה תדמור ועמוס בן גרשום לעמ

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, הגישה לבית הדין הארצי לעבודה את הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק מני נפתלי, שבו נפסק כי לאור התנהגותה כ"מעסיקה פוגענית", זכאי נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, לפיצוי בסך 170 אלף שקל מהמדינה.

באמצעות עו"ד יוסי כהן טוענת נתניהו כי יש לאפשר לה להצטרף כצד להליך המשפטי. לדבריה, לו הייתה ניתנת בידה ההזדמנות, היא הייתה יכולה להביא לבת הדין לעבודה עדויות חד-משמעיות המוכיחות כי טענותיו של נפתלי נגדה הן שקריות. בין היתר מתייחסת נתניהו לטענות של נפתלי לפיהן הוא נחרד לגלות במהלך עבודתו שהיא שתתה 3 בקבוקי שמפנייה ביום.

"ברור שהאדם הממוצע, ובוודאי אדם במשקלה של המערערת, אינו מסוגל לשתות 3 בקבוקי שמפניה ביום, בפרט אם הוא עובד כפסיכולוג מומחה בשירות הציבורי ונושא במטלות רבות מתוקף מעמדו", נאמר בכתב הערעור.

בפברואר 2016 קיבלה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, את תביעת הפיצויים שהגיש נפתלי נגד המדינה בטענה ל"העסקה פוגענית" בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה, ופסקה לנפתלי פיצוי בסך 155 אלף שקל. בנוסף, נקבע כי נפתלי יקבל החזר הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל, כך שבסך-הכול נקבע כי המדינה תשלם לו 170 אלף שקל.

תביעתו של נפתלי הופנתה אמנם נגד המדינה ומעון ראש הממשלה, אבל מי שעמדה במוקד המשפט הייתה שרה נתניהו. השופטת פרוז'ינין קבעה כי במעון ראש הממשלה שררו תנאי העסקה פוגעניים, בשל התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה אל חלק מהעובדים. בית הדין לעבודה פירט את העדויות, לפיהן תנאי ההעסקה כללו העלבות, השפלות והתפרצויות זעם וכן שעות עבודה רבות וחריגות.

המדינה ערערה לבית הדין הארצי על פסק הדין של בית הדין בירושלים, והדיון בערעור יידון מחר (ג') בביצת הדין הארצי. באמצעות עו"ד מיכל לייסר מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, טוענת המדינה כי נפלו טעויות משפטיות מהותיות בפסק הדין בתיק נפתלי.

עיקרו האחד של הערעור מכוון נגד הטעות המשפטית שלטענת המדינה נפלה בפסק הדין של בית הדין האזורי, ולפיה למרות שדחה את טענת מני נפתלי בדבר התבססות התנאים לקיומה של הבטחה שלטונית ובדבר היעדר האפשרות לפצות בגין אי-אכיפתה, בית הדין פסק לבסוף לנפתלי פיצוי בגין השלכות אי-קיומה של "הבטחה" זו.

עיקרו השני של הערעור מכוון לכך שבית הדין האזורי כונן, הלכה למעשה, עילת תביעה עצמאית בדבר "העסקה פוגענית", אותה ביסס על הצעת "החוק למניעת התעמרות בעבודה", למרות שהוא עבר קריאה טרומית בלבד, ובאותו עניין הוסיף ופסק לאור העקרונות אשר מעוגנים בהצעת החוק האמורה פיצוי.

אולם לא רק המדינה ערערה על פסק הדין של בית הדין האזורי בתיק נפתלי. גם שרה נתניהו עצמה הגישה כאמור, באמצעות בא-כוחה, עו"ד יוסי כהן, בקשה להצטרף להליך הערעור בבית הדין הארצי. רשם בית הדין הארצי לעבודה אמנם דחה את הבקשה, אך מחר היא תדון בשנית על-ידי שופטי בית הדין הארצי.

 

מי שהתייצבה לצדה של שרה נתניהו, ותומכת בבקשתה להצטרף כצד לערעור, היא פרקליטות המדינה. בתגובה שהעבירה לפני מספר ימים הפרקליטות לבית הדין הארצי, היא כתבה כי "בנסיבות המקרה היה מקום לקבוע כי עומדת לגברת נתניהו זכות לערער על פסק דינו של בית הדין לעבודה בירושלים".

הפרקליטות חזרה על העמדה שהביעה מיד לאחר שנתניהו הגישה את ערעורה, לפיה משום שההליך עוסק כל-כולו על טענות המכוונות נגד שרה נתניהו, זכותה של נתניהו להיות צד להליך הערעור.

הפרקליטות הדגישה כי הזכות של נתניהו לערער לא נשענת על כך שהיא הייתה עדה בתיק, אלא על כך שבנסיבות התיק ונוכח פסק הדין, היה על בית הדין לצרף את נתניהו כצד דרוש בתיק. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988