למה לא בונים בקיבוצים צמודי הגדר בעוטף עזה?

למרות ביקוש אדיר ולמרות החלטה של מדינת ישראל, אין בנייה בעוטף עזה ■ "אם פה לא ייקלטו משפחות צעירות, הרי שהפסדנו את המערכה - אנחנו פה כדי להישאר"

עוטף עזה / צילום: רפי קוץ
עוטף עזה / צילום: רפי קוץ

"למחדל הביורוקרטיה לא תמונה ועדת חקירה, ספק אם אזרחי ישראל ישמעו עליו בחדשות. המחדל הזה מתרחש יום יום מתחת לרדאר... וכשאני מדבר על פקידי הביורוקרטיה, אני מדבר בעיקר על אנשי רשות מקרקעי ישראל הממציאים 'קשיים' מתחת לאדמה ומכבידים שלא לצורך (הרי מדובר בקרקע שווה אפס) על קידום הבנייה דווקא בקיבוצים המאוימים כל כך שיכולת עמידתם היא יכולת אסטרטגית ולא רק טקטית. הוכיח כל סבב וכל טפטוף את עמידתם האיתנה מול קשיים יומיומיים..", אמר במרירות ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, השבוע, שעות אחדות לפני הפרסום הרשמי של דוח מבקר המדינה על מחדלי צוק איתן והמנהרות.

זה היה בטקס הנחת אבן הפינה לשכונת "הזיתים" בקיבוץ ארז סמוך הגדר, אליו הגיעו אנשי הסביבה קיבוצים ומושבים. מאיר עמד לצדו של שר השיכון יואב גלנט, כשעזה מולו, מרחק נגיעה מהמקום בו נחשפה לפני שלוש שנים מנהרה באורך 60 מטרים, ממנה יצאו מחבלים שביצעו פיגוע ירי במתחם ארז.

ארז הוא אחד מקיבוצי המועצה האזורית שער הנגב, בראשה עומד אלון שוסטר שנשמע מתון יותר. במועצה מושב אחד, שני כפרי סטודנטים, קמפוס מכללת ספיר, קריית חינוך שער הנגב, חוות השקמים (משפחת שרון) ו-10 קיבוצים חשופי מנהרות וטילים - חמישה מהם בקטגוריית "סמוכי גדר", כלומר שוכנים פחות משני ק"מ מגדר הגבול. ארז, בגזרה הצפונית של הרצועה, הוא אחד מהם. מסתבר שמאז המלחמה ההיא, למרות המלחמה ההיא והטילים מאז ועד היום, משפחות צעירות רבות מבקשות לבוא ולחיות ביישובי המקום. בנים ובנות שהקימו משפחות מבקשים לחזור הביתה, כמו גם זוגות צעירים אחרים שרוצים לעבור לגור במקום.

על פי החלטה קודמת, ותיקה, של כמה קיבוצים, בכוונה להיות משהו בסגנון "קיבוץ אחר", הוחלט לשנות את מבנה ההרחבה המוכר מקיבוצים אחרים. כלומר לא בניית בתים בשכונת הרחבה קהילתית, עבור כאלה שאינם חברי קיבוץ, או חברי האגודה השיתופית, שמשלמים עבור שירותים שהם מקבלים - אלא הצטרפות של משפחות צעירות למסגרת הקיבוצית ממש. הם משלמים עבור הבית שנבנה עבורם (500-800 אלף שקל ליחידה), משלמים את שווי המניה שמצרפת אותם לאגודה השיתופית של הקיבוץ, והופכים חברי קיבוץ לכל דבר.

בקיבוץ כפר עזה הסמוך התמודדו 28 משפחות עם ילדים על 11 בתי אגודה שהוצעו. בכל אחד מהקיבוצים יש רשימה של מבקשים להצטרף. יש ביקוש לכל אחד מישובי שער הנגב. ביקוש ליותר מהכפלה של כל אחד מהקיבוצים. עם זאת, הבחירה היא לבצע את מהלכי הגדילה בהדרגה, כדי לאפשר קליטה והשתלבות. הבעיה היא שכמעט בלתי אפשרי להתקדם בתכניות ובבנייה, בגלל התנהלות הביורוקרטיה, הפקידות ברשות המקרקעין ומשרד השיכון. שאגב, גלנט נחשף אליה בביקור השבוע, והבטיח לטפל בה...

"הקבינט" של שוסטר

הנה המשך סיפור הסחבת הביורוקרטית כפי שסופר בדבריו של ניר מאיר (בן קבוצת שילר, דור שלישי למייסדי הקיבוץ, בגיל 11 התייתם מאביו אריה ז"ל שנפל בקרב ההבקעה לרצועת עזה במלחמת ששת הימים. ביוני 2015 נבחר בהצבעה למזכ"ל התנועה הקיבוצית). "בשבוע השלישי של צוק איתן התכנס 'הקבינט' של אלון שוסטר. זה היה אחרי החדירות מן המנהרות ועוד לפני קורבנות הפצמ"רים בנחל עוז ובנירים... ניסינו לגבש את האסטרטגיה ליום שאחרי... באותה ישיבת 'קבינט' גיבשנו את נוסחת 20-20 האומרת בערך כך - אחד, תוצאות מבצע צוק איתן יתבררו בקיץ 2015 על-פי המאזן הדמוגרפי בישובים סמוכי הגדר; שתיים, אם האוכלוסייה היהודית ביישובים סמוכי הגדר תגדל באופן משמעותי - ישראל ניצחה... אם תפחת - הפסדנו. עוד קבענו, כי בכדי להגדיל את סיכויי ישראל לנצח במבחן שהגדרנו לעצמנו, חשוב לעודד אנשים להצטרף לישובים סמוכי הגדר; שלוש, הבנו שכדי להשיג מטרה זו יש לתת לישובים סמוכי הגדר עדיפות על פני שאר ישובי עוטף עזה; ארבע, כך הגענו לנוסחת 20-20, אמרנו: על הממשלה להקים במהירות 20 בתים חדשים בכל אחד מ-20 ישובי הגדר (19 קיבוצים ומושב).

"נשמע פשוט, נכון? מסתבר שהפתרון הפשוט והישיר הזה, היה מורכב מידי לביורוקרטיה הישראלית שעטפה אותו באין ספור פרטים שמות וקריטריונים. וכך, למרות שהמדינה הקצתה סכומים נכבדים, רק היום, שנתיים וחצי מהמלחמה, אנחנו מתחילים ליישם את מה שנראה לנו מתבקש כבר לפני שנתיים וחצי. למחדל הזה - לא תמונה ועדת חקירה, ספק אם אזרחי ישראל יישמעו עליו בחדשות. אני מכיר את קיבוצי עוטף עזה היטב, ויותר מהקיבוצים אני מכיר את האנשים, המשפחות, האמהות, הילדים. אני מכיר את הקהילות החזקות והתומכות שידעו לעמוד בשנים האחרונות בחזית יום יום בלי לבקש לעצמן דבר. הן ניצחו את החמאס - יותר מפעם אחת, הן ניצחו את המנהרות והקסאמים והפצמ"רים. אבל אותן קהילות ומשפחות נכנעות לביורוקרטיה הישראלית שחונקת ומונעת את פיתוח יישובי העוטף, בלי שום סיבה ובניגוד מוחלט להחלטות ממשלת ישראל.

"נמצא איתנו היום שר השיכון האלוף במיל. יואב גלנט, מפקדי לשעבר. הוא תומך התיישבות מובהק, הוא מבין את חשיבותה - דווקא במקום בו אנו נמצאים היום, הוא באמת רוצה לעזור. אך גם הוא, כמו שאר חבריו בממשלה, לא מצליח לנצח את שלטון הפקידים. אני מודה... אני לא יכול לכבוש את תסכולי נוכח ניצחון הביורוקרטיה על הציונות. וכשאני מדבר על פקידי הביורוקרטיה, אני מדבר בעיקר על אנשי רשות מקרקעי ישראל הממציאים קשיים 'מתחת לאדמה' ומכבידים שלא לצורך על קידום הבנייה דווקא בקיבוצים המאוימים כל כך, שיכולת עמידתם היא יכולת אסטרטגית ולא רק טקטית, שהוכיחו כל סבב וכל טיפטוף את עמידתם האיתנה מול קשים יומיומיים.

"בהם אתם מתעמרים? מהם אתם מונעים לבנות? אני פונה מעל בימה זו אל ראש הממשלה, אל שרי הממשלה ואל כלל חברי הכנסת - זוהי המשמרת שלכם וזוהי האחריות שלכם. אם פה לא ייקלטו משפחות צעירות, אם פה לא יישמע קול צחוקם של ילדים, הרי שהפסדנו את המערכה - אנחנו פה כדי להישאר. אנו דורשים מכם היום - התייצבו לצידנו וחזקו את הישובים".

הביורוקרטים של מנהרות צוק איתן
 הביורוקרטים של מנהרות צוק איתן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988