תיק פישמן: ועכשיו שלב הנגזרות

בעל מניות בבנק מזרחי-טפחות הגיש היום (א') למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד בנק מזרחי, בגין התנהלות הבנק כלפי איש-העסקים פושט-הרגל, אליעזר פישמן, בשנים האחרונות. יצוין, כי בקשות דומות הוגשו כבר נגד בנקים נוספים בשל מתן הלוואות, בעייתיות לטענת המבקשים, לפישמן.

הלקוח צחי גאון, מבקש באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, מביהמ"ש להורות למזרחי-טפחות, לגלות בתצהיר ערוך כדין ולמסור לעיון המבקש פרוטוקולי הדיון של ישיבות ועדת האשראי והדירקטוריון, ו/או כל גורם רלבנטי אחר בבנק, בנוגע להלוואות שהעמיד בנק מזרחי לפישמן, או לחברות של פישמן, כל תוכנית עבודה ו/או חוות-דעת ו/או הערכות שווי ו/או כל בדיקה שערך בנק מזרחי ו/או לבקשתו, באשר ליכולתו של פישמן ולמקורותיו הכספיים לפרוע את ההלוואות שנטל פישמן, ומסמכים נוספים בנוגע להלוואות שלקח פישמן, חילופי תכתובות בנושא, פרוטוקולי דיונים רלבנטיים ועוד.

בבקשה נטען, כי "בקשה זו מוגשת לאור מחדל חמור של חברי הדירקטוריון, של חברי ועדת האשראי של בנק מזרחי, ושל בעלי תפקיד בכירים בבנק, עת סייעו, לכאורה, או לא מנעו, ממר פישמן, לצבור חובות עתק בסך של כ-230 מיליון שקל, ללא ביטחונות מספקים, עם ערבות אישית שאינה בעלת ערך ממשי, וללא שעשו, לכאורה, את המוטל עליהם כדי לגבותם חזרה במועד הראוי".

לפי הנטען, "מדובר בחובות אשר נוצרו מהלוואות שנטל פישמן אישית או חברות פרטיות בבעלותו או בשליטתו, או בבעלות, או בשליטת בני משפחתו, או שהיה ערב להן; או הלוואות של חברות פרטיות או ציבוריות שבהן מחזיק פישמן במישרין ובעקיפין אשר לא רק שטרם נפרעו, אלא שחלף מועד פירעונן".

למרות זאת, נטען, "עמד לכאורה בנק מזרחי כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה אשר רואה כי חובו אינו מוחזר, כדי לגבות את חובו באמצעות הכלים אשר עמדו לרשותו ובמועד שבו ניתן היה לגבות את החוב".

עוד נטען בבקשה, כי "מדובר בחובות אשר מרביתם, לעמדת הבנק עצמו, הועמדו ללא ביטחונות מספקים ורק על-סמך ערבות אישית של מר פישמן, ערבות אשר כל בדיקה סבירה הייתה מגלה הן במועד מתן הערבות והן לאחר מכן, כי ערבות זו אינה בעלת ערך אמיתי, שכן פישמן היה באותם מועדים בגדר "נטול יכולת פירעון כמעט מוחלטת", ולא היה סיכוי כי בערבות שלו יהיה שמץ בטוחה או שתהיה מקור לפירעון החוב.

המבקש מדגיש, כי "בקשה זו מוגשת, בין היתר, בהתבסס על בקשה פומבית שהגיש בנק מזרחי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, שבמסגרתה ביקש הבנק לאכוף שעבודים קיימים כלפי פישמן בשל חובותיו. יצוין, כי בקשת הבנק באה לאור ולאחר בקשה שהוגשה ביום 2.8.2016, מטעמה של רשות המיסים, למתן צו כינוס ולהכרזתו של מר פישמן כפושט-רגל, לאור חוב חלוט של פישמן העומד לזכות רשות המיסים".

לפי הנטען, "לצד היעדר יכולתו של פישמן לפרוע את חובותיו לבנק, והעובדה כי הוא חדל-פירעון, הרי שהנסיבות האופפות את פועלם של הבנק, נושאי-המשרה בו ובעלי תפקיד בכירים בבנק, חמורות במיוחד". לטענת המבקש, "מתברר כי הבנק ידע כי חובותיו של פישמן כלפיו יכולים לגרום לבנק נזק אדיר, וכי פישמן אינו יכול לפרוע חובותיו; הבנק ידע, כי הבטוחות לחובות של מר פישמן לבנק מכסות רק חלק קטן מסך חובותיו; הבנק ידע, כי פישמן סופג מהלומות קשות בכל הנוגע למצב הפיננסי שלו ושל קבוצת החברות שלו. על אף כל זאת, הבנק ישב בחיבוק ידיים ולא עשה דבר וחצי דבר למען החזרת כספו חזרה".

בתוך כך, פנה היום עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד לנכסי פישמן, לשופט איתן אורנשטיין בבקשה להורות לבנק דיסקונט לאפשר לפישמן להעביר מדי חודש 15 אלף שקל לקופת כינוס הנכסים, בהתאם להוראת ביהמ"ש. לדברי בנקל, "התשלום החודשי הופקד בהתאם להחלטת השופט בחודשים ינואר-פברואר 2017, ואולם, ביום 1 במארס 2017 פנה בא-כוח פישמן לבנקל, וציין בפניו כי יתרת הזכות בחשבונו של פישמן קוזזה בשל חובותיו לבנק, וזאת מכוח ערבותו של פישמן".

בשבוע שעבר המליץ השופט איתן אורנשטיין, לעו"ד בנקל, למשוך את בקשתו לחקור את ילדיו וחתניו של פישמן בחקירה פומבית או פרטית. בנקל טען, כי ילדיו וחתניו של אליעזר פישמן מתחמקים מחקירה. אולם בתגובתם לבקשתו הם הדגישו, כי הם היו תמיד נכונים להיפגש עם בנקל, בעוד שהוא זה שהתעלם מפניותיהם.

ואכן, בינתיים כבר נערכו פגישות ארוכות בין בנקל לבין כל אחד מבני משפחת פישמן. בעקבות המלצת בית-המשפט, חזר בו עו"ד בנקל מבקשתו לחקירתם, וההליך נסגר.