הוויכוח בין הקבלנים ומכבי האש על תמ"א 38 מגיע לביהמ"ש

יזמי תמ"א 38, יחד עם בעלי דירות ישנות ואיגוד לשכות המסחר, בעתירה מינהלית: "עמדת רשות הכבאות, המסרבת לאשר היתרי בנייה להריסתם ובנייתם מחדש של בניינים ברחובות צרים, היא בלתי סבירה בעליל"

נפילת גראד קטיושה בבאר שבע חמאס פיגוע מכבי אש שריפה / צלם : רויטרס
נפילת גראד קטיושה בבאר שבע חמאס פיגוע מכבי אש שריפה / צלם : רויטרס

הוויכוח בין הקבלנים לרשות הכיבוי בנוגע לתמ"א 38 מגיע לבית המשפט: היום (ג') הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי שורה של יזמי תמ"א 38, איגוד לשכות המסחר ומספר בעלי דירות בפרויקטים של תמ"א 38, כנגד רשות הכיבוי, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב וכנגד מינהל התכנון במשרד האוצר.

העתירה עוסקת בדרישה חדשה של רשות הכיבוי במסגרת מתן היתר לפרויקט תמ"א 38, דרישה שהרחוב בו נמצא הפרויקט יהיה רחב דיו למעבר כבאית במקרה הצורך. כבר חודשים ארוכים שהנושא נמצא במחלוקת בין הקבלנים, עורכי דין, מינהל התכנון וגם הרשויות המקומיות, ולטענת העוררים, ההנחיה - שמקורה בפרשנות לא נכונה של חוק התכנון והבנייה - איננה חוקית, והיא מונעת קידום של עשרות פרויקטים לתמ"א 38 בעיר תל-אביב-יפו.

במסגרת העתירה, שהוגשה בידי עורכי הדין אברהם ללום ועופר טוייסטר, הוגשה גם בקשה לזמן את היועץ המשפטי לממשלה לדיון בבית המשפט, וזאת שכן "השלכותיה של עתירה זו, כמו גם תקופת הביניים עד להכרעה בה, יכולות להיות הרות-גורל לדיירי אותם בתים, כאשר במקרה, חס וחלילה, של שריפה, רעידת אדמה, מתקפת טילים או 'סתם' קריסת בניין עקב שיני הזמן, עלולים לשלם בחייהם וברכושם על מחדל זה של מניעת התחדשות... מדובר בהליך שיש בו עניין ציבורי ובהליכים בהם קיים אינטרס ציבורי משמעותי כמשמעותו בנוהל טיפול בתיקי התייצבות היועץ המשפטי לממשלה".

כאמור, העתירה - שהוגשה על-ידי לשכת המסחר תל-אביב והמרכז, 9 חברות העוסקות בתמ"א 38 ועוד 4 בעלי דירות - מתייחסת לדרישת רשת הכבאות שכתנאי למתן היתר לפרויקטים מחייבת שרוחב הכביש ברחוב בו נמצא הבניין נשוא ההיתר יהיה רחב דיו למעבר כבאית.

בעוד שברשות הכבאות חוזרים ומדגישים כי מדובר בדרישה שתכליתה לאפשר לכבאים למלא את תפקידם ולהציל חיים במקרה חירום - בעתירה נטען כי הדרישה אינה חוקית, וכי עצם הסירוב למתן היתר מסכן בעצמו חיים בכך שמונע חיזוק של בניינים ישנים.

במסגרת העתירה דורשים העותרים מבית המשפט שיורה לוועדה המקומית בתל-אביב לא להתנות מתן היתרי בנייה באישור רשות הכיבוי, להורות לרשות הכיבוי לאפשר מתן היתרים ולהורות לוועדה המקומית לא להימנע מלקבל בקשות להיתר או לדון בהן.

"עמדתה זו של רשות הכבאות מבוססת על פרשנות שגויה של התקנה המחייבת את קיומה של דרך גישה שרוחבה 4 מטר בבניין גבוה", כך בעתירה, "כפי שעולה בבירור מנוסח התקנה ומהשרטוט המצורף לה, דרישה זו עוסקת בדרך גישה הממוקמת בתוך המגרש, ולא ברוחב הרחוב המוביל אל המגרש, כטענת רשות הכבאות. בשל עמדתה זו של רשות הכבאות, נמנעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב-יפו מלהוציא היתרי בנייה בבניינים הממוקמים ברחובות צרים".

העתירה הוגשה כאמור גם נגד עיריית תל-אביב-יפו, והעותרים טוענים כי על העירייה לאשר את הבקשות להיתר למרות התנגדות רשות הכבאות: "התנייתה של הוועדה המקומית תל-אביב את הוצאת ההיתרים בקבלת אישור רשות הכבאות, ללא הפעלת שיקול-דעת עצמאי מצד הוועדה המקומית, מהווה האצלה של סמכויות שהוענקו לוועדה המקומית, וזאת בניגוד לדין. ודוק, בחוק התכנון והבנייה ובתקנות מכוחו נקבע מפורשות כי מעמדה של רשות הכבאות הוא מעמד של גורם מייעץ בלבד, וממילא לא ניתנה לה הסמכות 'להטיל וטו' על הוצאת היתרי בנייה. משכך, הוועדה המקומית אינה רשאית להתנות את הוצאת היתרי הבנייה בקבלת אישורה של רשות הכבאות.

"עמדתה של רשות הכבאות, המסרבת לאשר היתרי בנייה להריסתם ובנייתם מחדש של בניינים המצויים ברחובות צרים, כמו גם עמדתה של הוועדה המקומית תל-אביב המחרה מחזיקה אחריה, היא בלתי סבירה בעליל, ובוודאי שהינה בלתי מידתית באופן מובהק. כפי שיוסבר בעתירה זו, בהקמתם של בניינים חדשים גלומים יתרונות משמעותיים לצורך הגנה על חיי אדם, אל מול מצב הבניינים הקיים".

בסיכום העתירה נכתב כי "מרשינו מוצאים עצמם נפגעים, על לא עוול בכפם, בין בהיותם דיירים בבניין שראוי להרסו ולבנות חדש תחתיו (ויפה שעה אחת קודם), ובין מכיוון שאינם יכולים לבצע פרויקטים שהתחייבו להם והוציאו ממון רב על קידומם, תוך נזקים ניכרים שיתגלגלו בסופו של יום על הרוכשים וישפיעו על מחירי הדירות.

"עמדתן של רשות הכבאות ושל הוועדה המקומית פוגעת באופן משמעותי בציבור הרחב, שאפשרות ההתחדשות נשללת ממנו, תוך המשך סכנה על חייו ורכושו, סכנה שתלך ותתעצם ככל שחולפות השנים. לא יעלה על הדעת כי הציבור ימצא עצמו ב'קו האש' של מחלוקת בין רגולטורים, מחלוקת שתוצאתה היא ביזוי של החלטות ממשלת ישראל לעודד התחדשות עירונית, ובכלל זה הריסת בתים ישנים, בניית בתים חדשים ומודרניים העומדים בתקנים של רעידות אדמה, מיגון כנגד טילים, כיבוי אש וכיו"ב".

מרשות הכיבוי נמסר בתגובה להגשת העתירה כי "הרשות הארצית לכבאות והצלה טרם קיבלה את העתירה. משהוגשה, המענה לה יינתן בבית המשפט".

במקביל, גורמים ברשות הכבאות מבהירים כי עמדת הרשות היא שאישור להקמת מבנה שבו יתגוררו דיירים בהיקף רחב הרבה יותר מהקיים, מבלי להבטיח מענה בשעת אירוע כבאות והצלה, יהווה הפקרת שלומם וביטחונם של המתגוררים במקום, והרשות לא תיתן ידה לכך.

כמו כן מציינים אותם גורמים כי רשות הכבאות המליצה בפני רשויות התכנון לפעול לקידום פתרונות אחרים, ובהם מתן אפשרות חניה בצד אחד של הכביש בלבד; מתן אפשרות לחניה חלקית על המדרכה; הפקעת שטחים והרחבת הדרכים הציבוריות המובילות למגרשים בהם מבקשים לקדם תוכניות לפי תמ"א 38 וכל תוכנית אחרת - ובלבד שהדרכים המובילות למגרש כאמור יהיו ברוחב כקבוע בתקנות ויאפשרו דרך גישה לרכב כיבוי אל המבנה.

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "דרישות הכיבוי נעשות בהתאם לתקנות התכנון והבנייה. מהנדס העיר קיים מגעים עם רשות הכבאות, כולל עם מפקד המחוז עצמו, בניסיון למצוא פתרון מוסכם לסוגיה, אך רשות הכבאות עומדת על הדרישה, בעיקר מהסיבה שיש לספק את הדרישה בתקנות כלשונה. מאחר שמדובר בבעיה ארצית, ועדת הכנסת הרלוונטית (ועדת משנה לכבאות והצלה) החלה לטפל בנושא, והיא מנסה לתווך בין מינהל התכנון (האמון על חיקוק/תיקון תקנות) לבין רשות הכבאות. העירייה ממתינה להחלטת המחוקק, בתקווה שהנושא ייפתר במהרה".