הנקראות ביותר

פרס רפפורט לפרופ' מיכל שוורץ וד"ר גד אשר ממכון ויצמן

לראשונה יוענק פרס גם לארבעה חוקרים מצטיינים במסלול ישיר לדוקטורט

הדמייה של המוח / צילום: יחצ
הדמייה של המוח / צילום: יחצ

קרן ברוך ורות רפפורט, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, יכריזו היום על הזוכים בפרס רפפורט למצוינות במחקר רפואי משנה סדרי עולם. הפרס ניתן בכל שנה לחוקר בכיר ולחוקר צעיר, והשנה שניהם ממכון ויצמן למדע. הזוכה הבכירה היא פרופ' מיכל שוורץ, החוקרת את הקשר בין מערכת החיסון לבין המוח, וד"ר גד אשר, החוקר את השעונים הפנימיים של הגוף.

שוורץ, שמונתה לאחרונה לנשיאת האגודה הבינלאומית בתחום הנוירואימנולוגיה, גילתה מנגנון של תחזוקה וריפוי של המוח באמצעות מערכת החיסון. כבר בתקופת הדוקטורט שלה התענינה פרופ' שוורץ בדמיון האפשרי בין "פלסטיות" מערכת החיסון לבין זו של המוח. לימים התגלה על ידה, כי מערכת החיסון הינה "סם חיים למוח", כלומר מתקיימת תחזוקה של המוח על-ידי מערכת החיסון, וכשלים במנגנון הזה הם חלק מתהליך ההזדקנות של המוח ומשפיעים גם במחלות ניווניות של המוח. גילויים של שוורץ לגבי הצורך של המוח בתמיכת מערכת החיסון היו בניגוד מוחלט לגישה שהייתה מקובלת בשנים קודמות לגבי הדיאלוג בין מערכת החיסון והמוח, והתחום גישתה של שוורץ הופכת מקובלת וכאחד הכלים לפיצוח המסתורין של תפקוד המוח. ב-2016 פורסם מחקר של שוורץ בכתב העת Nature ובו הציגה גישה שעשויה בעתיד לאפשר טיפול במחלת האלצהיימר באמצעות מערכת החיסון.

ד"ר גד אשר החל את דרכו האקדמית בתחום המתמטיקה, עבר בהמשך ללימודי רפואה אותם סיים בהצטיינות וכיום מקדיש את כל זמנו למחקר, בתחום השעונים הצירקדיים, השעונים הפנימיים של הגוף. שעונים אלה מבקרים תהליכים פסיכולוגיים רבים בגוף התלויים בזמן, כמו זמני עייפות וערנות, שיניים יומיים בקצב הלב, בלחץ הדם, בחום הגוף ובהפרשת הורמונים. מדובר במערכת מסועפת של אלפי מנגנוני מדידת זמן הפזורים בגופנו, בכל תא ותא, ומסונכרנים על ידי שעון מרכזי במוח. אשר חוקר את הבסיס המולקולרי של פעילות השעונים ברמת התא ואת יחסי הגומלין בין השעונים השונים ובינם לבין תהליכים שונים בגוף, כגון תהליכים מטבוליים ותזונה. למחקריו השלכות חשובות בטיפול בתופעות פיזיולוגיות רבות כגון יעפת (ג'ט-לאג), הפרעות שינה, השמנת יתר, סכרת והזדקנות.

פרס גם לצעירים

השנה הוחלט על ידי קרן ומכון רפפורט להרחיב את מסגרת הפרסים הקיימת, ופרס מיוחד מוענק לארבעה חוקרים מצטיינים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט: גל לוי ועידו שגיא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מעין לוי ממכון ויצמן למדע, ולראשונה לנציגת אוניברסיטת תל אביב - שרון פליישר.

גל לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתח תהליך המאפשר להרבות תאי כבד אנושיים בתנאי מעבדה מבלי לאבד את פעילותם הייחודית. רקמה זו מאפשרת מחקר לגבי מחלות הקשורות בכבד וגם לגבי רעילות של תרופות. בנוסף יצר לוי לראשונה את הפרופיל המטבולי של תאי כבד אנושיים מודבקים בצהבת נגיפית מסוג Cוכך חשף כיצד הדבקה ויראלית משפיעה על המטבוליזם התאי.

מעין לוי ממכון ויצמן למדע מיפתה מנגנון אשר דרכו חיידקי המעי וגוף האדם יוצרים ביחד מעי המתנהל באופן בריא. המחקר מציע סוג חדש של טיפול הנקרא פוסט ביוטיקה ומשתמש במטבוליטים מהחיידקים שיכולים להשפיע על תפקוד מערכת החיסון של אותו אדם, לשם טיפול במחלות שונות של המעי.

עידו שגיא מהמחלקה לגנטיקה האוניברסיטה העברית בירושלים עוסק בהפקה ואפיון של תאי הרביה האנושיים. במחקרו הצליח עידו שגיא לבודד לראשונה תאי גזע המקדימים לתאי הרביה, אשר עשויים בעתיד לשמש גם לפיתוח טיפולים עבור מחלות כמו עיוורון וסוכרת וייתכן שאף למטרות פוריות.

מחקרה של שרון פליישר עוסק בתחום הנדסת רקמות שריר הלב. כיום, הפתרון היעיל ביותר לטיפול במצבי אי ספיקת לב הוא השתלת לב. מכיוון שמספר התורמים קטן מאוד ביחס למספר החולים הזקוקים להשתלה יש צורך מיידי במציאת פתרונות חלופיים. עבודתה של פליישר קידמה את תחום הנדסת רקמת שריר הלב צעד אחד קדימה לעבר הקליניקה.

ההחלטה על הזוכים בפרס התקבלה על ידי ועדת שיפוט בלתי תלויה בראשות זוכה פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר. לוועדה נוספו השנה שני שופטים חדשים: פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, זוכת פרס נובל לכימיה 2009 ופרופ' רפי ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם.

פרופ' אהרן צ'חנובר, יו"ר ועדת השיפוט אמר: "ההחלטה להרחיב את מסגרת הפרסים התקבלה במטרה לעודד את ההמשכיות במחקר המדעי בכל דרגיו, ולסייע גם לדור הצעיר יותר של החוקרים. אני מאמין כי מתן הפרס גם לסטודנטים מצטיינים לתואר שלישי (דוקטורט) מהווה הכרה חשובה בעשייתם המדעית, ויעודד אותם להמשיך ולטפס במעלה הסולם האקדמי-מחקרי מתוך תקווה שעבודתם תביא בעתיד למחקרים ופיתוחים פורצי דרך לתועלת ולרווחת האנושות כולה. פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי מכסה עתה את כל מנעד החוקרים - מן הסטודנטים שדרכם עוד לפניהם ועד לחוקרים שכבר הוכיחו יכולות מרשימות בעבודתם".

פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי נוסד על ידי קרן ברוך ורות רפפורט בשנת 2010 ומוענק מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו-רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך, או חידוש ויש בהם לתרום לקידום בריאות האדם ולטובת הכלל. על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.

עירית רפפורט אמרה: "פרס רפפורט מהווה עבורנו את מהות החזון שהתוו הוריי ברוך ז"ל ורות רפפורט. אנו מתרגמים באמצעות מפעל הפרסים את עקרי המורשת המשפחתית: הערכים שקיבלנו, שאנו מטפחים, ומעבירים הלאה, ברמה האישית-משפחתית ולחברה כולה. על ידי עידוד מצוינות במחקר, באומנות ובעשייה נשית-חברתית אנו מאמינים שאנו תורמים לשינויים חברתיים משמעותיים בישראל".

בין זוכי הפרס בשנים האחרונות מצויים חוקרים צעירים כ ד״ר עידו עמית, ד"ר ערן אלינב וד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן למדע, ופרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית וחוקרים בכירים כ פרופ׳ ינון בן-נריה , ו פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יאיר רייזנר ופרופ' דוד וולך ממכון ויצמן למדע.

קרן ברוך ורות רפפורט משמשת כזרוע העיקרית לפעילות הפילנתרופיה על פי חזונם של ברוך (ז"ל) ורות רפפורט. בין היתר פעלה הקרן ל הקמת הפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים לילדים ע״ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב״ם בחיפה. בנוסף תומכת הקרן במכון רפפורט העוסק במחקר ביו-רפואי, במוזיאון תל אביב לאמנות, בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובמוסדות תרבות נוספים.

בנוסף למחקר הביו רפואי יוענקו פרסי רפפורט לאמנות (בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות) לאמן ישראלי בכיר - יצחק גולומבק ולאמן ישראלי צעיר - גיל יפמן. פרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית (בשיתוף 'לאשה') יוענק לעו"ד אירית רוזנבלום על עשייה רבת שנים, לרות קוליאן על עשייה בראשית הדרך וליהודית יובל רקנאטי יוענק אות לאישה מעוררת השראה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות