אינפלציה של רגולציה

כדאי לבדוק מחדש את הרגולציה בארץ ולחשוב עליה במונחי עלות-תועלת

הורדת הרגולציה העודפת תוביל לבדה לעלייה של 3.75% בתוצר / צילום: איל יצהר
הורדת הרגולציה העודפת תוביל לבדה לעלייה של 3.75% בתוצר / צילום: איל יצהר

החדשות על הכלכלה האמריקאית המדווחות ב"דה מרקר" מייחסות את עליית מחירי המניות בארה"ב להתחזקות של "חברות הענק בוול סטריט, בעיקר בענפיים הריכוזיים". הקטנת הרגולציה שעליה הכריז הממשל תאפשר כביכול לחברות האלה לדרוס, לגזול ולחמוס את כולם. אבל המשקיעים - לפי המידע שבידם כעת - חושבים אחרת. דווקא המניות של החברות הקטנות - לא חברות הענק הריכוזיות - הן אלה שמחירן עלה יותר, מיד לאחר הבחירות.

נציין כי הקטנת רגולציה, שיש הרואים בה פגם, עשויה לשפר את מעמד החברות הקטנות שנפגעות ממנה במיוחד. רגולציה יקרה משרתת לעתים דווקא את החברות הגדולות, משום שהיא חוסמת כניסה של חברות קטנות שיכולות להתחרות בגדולות.

עלות הרגולציה לחברה היא בחלקה הגדול קבועה, בלי קשר לגודל החברה, ולכן היא מקטינה יחסית יותר את רווחי החברות הקטנות. הקטנת הרווחיות מפחיתה את הרצון להקמת חברות חדשות, ואלה הקיימות "מתמסרות" ומוכרות את עצמן לחברות גדולות, שעבורן ההוצאות הרגולטוריות השוליות נמוכות.

דוגמה לכך היא הרגולציה בדיווח החשבונאי שנחקקה ביוזמת אנשי הקונגרס סארביינס ואוקסלי, בעקבות הונאות ענק חשבונאיות בחברת אנרון ובכמה חברות אחרות. הרגולציה הזאת הכפילה את עלויות הדיווחים ואת עלויות הממשל של חברות ציבוריות. העלויות גדלו ב-700 אלף דולר לשנה. זהו עול כבד על חברות קטנות (חברות מאוד קטנות קיבלו פטור).

השאלה היא - האם כדאי להקטין את הסיכוי להונאה, כמו זו שקרתה באנרון, באמצעות רגולציה מכבידה ויקרה, ובאותה עת לחנוק את התפתחותן של חברות הגונות, ולהזיק לצמיחה הכלכלית?

את התשובה לכך נתנה פרופ' רוברטה רומאנו מאוניברסיטת ייל, מהבכירות במחקר המשפטי-כלכלי בעולם. פרופ' רומאנו כינתה את הרגולציה הזאת "תרופת אליל לממשל תאגידי"; ותמהה אם לכן, צריך לקדם בברכה בחינה של הרגולציה על-פי חישובי עלות-תועלת, ולהקטין אותה במידת הצורך כדי לשפר את הכלכלה?

אנו עושים החלטות כאלה (של שיקולי עלות-תועלת) כל הזמן. לדוגמה, הורדת מהירות הנסיעה המרבית ל-50 קמ"ש (בגלל נהגים פרועים) הייתה מונעת תאונות, אבל גורמת לבזבוז זמן ופוגעת ברוב הגדול של הנהגים הזהירים. לכן, כולנו מוכנים לקבל יותר תאונות, יותר מקרי מוות ונכות, ויותר נזקי רכוש - ובלבד שנחסוך זמן. אפשר לחשוב בצורה דומה גם באשר לרגולציה בעסקים.

בישראל, רגולציה מכבידה היא אחד הגורמים לדירוג הנמוך במדד של "כדאיות עשיית עסקים בעולם". בנושא זה, כדאי לקבל השראה מארה"ב - לבדוק מחדש את הרגולציה בארץ, ולחשוב עליה במסגרת של עלות-תועלת.

חברי הכנסת מתחרים ביניהם על "מי ישיג יותר חקיקה מכבידה"; והרגולטורים בארץ אוהבים שליטה ועוצמה. צריך וכדאי לחשוב על המחיר שהמשק משלם על מאות החוקים והרגולציות - בצמיחה ובכלכלה בכלל.