עלות השכר הממוצעת בבנקים ב-2016: מעל 31 אלף שקל בחודש

ב-2016 נמשכה ההתייעלות בבנקים ■ עלות השכר כוללת גם מס שכר שמשלמים הבנקים והוצאות בגין תוכניות פרישה ■ השכר ברוטו הממוצע: 18-20 אלף שקל בחודש

בנקים, פינטק
בנקים, פינטק

עלות השכר הממוצעת של עובדי המערכת הבנקאית עמדה אשתקד על 31.9 אלף שקל בחודש - עלייה של כ-2% בהשוואה ל-2015. למרות המספרים מנקרי העיניים וכפי שנסביר בהמשך, מבחינת רוב עובדי הבנקים המשכורת שקיבלו בפועל נמוכה יותר באופן משמעותי. ובכל זאת, המספרים מלמדים מדוע הבנקים משקיעים משאבים רבים כל כך כדי להתייעל בכוח-האדם שלהם - הוצאות השכר אשתקד בחמשת הבנקים הגדולים עמדו על 17.3 מיליארד שקל.

התייעלות היא אחד הנושאים המרכזיים הנמצאים היום על סדר יומם של הבנקים. זה כמה שנים מבצעים הבנקים מהלכי התייעלות במטרה לצמצם את הוצאותיהם הכבדות. מוקד ההתייעלות המרכזי הוא כוח-האדם, בכפוף להסכמי העבודה הנוקשים, האוסרים על הבנים לפטר עובדים עם קביעות. אשתקד גם הורתה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, לבנקים להציג תוכניות התייעלות לשנים הקרובות, ובתמורה נתנה להם הקלה חשבונאית במימון עלויות הפרישה המוקדמת.

הדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו בחודש שעבר מאפשרים לסכם את מהלכי ההתייעלות של השנה האחרונה: כיצד היא באה לידי ביטוי בבנקים, מה קרה השנה לבונוסים ומדוע רוב העובדים יכולים רק לחלום על תלוש של כ-30 אלף שקל בחודש.

1,746 זה המספר שמציין את הירידה במספר העובדים אשתקד בחמש קבוצות הבנקים הגדולות. סך העובדים בקבוצות אלה הגיע לרמה של 43.4 אלף עובדים - חזרה לרמה דומה לזו של שנת 2009. בשנת 2016 נמשכה ההתייעלות בבנקים ביתר שאת. עיקר הירידה נרשם בבנק לאומי, שבו מצבת כוח-האדם של הקבוצה נחתכה בתוך שנה אחת ביותר מאלף עובדים, ל-11.6 אלף עובדים. הסיבה לכך היא שבבנק החליטו ליישם בתוך כמה חודשים את תוכנית הפרישה המוקדמת שהוצעה ל-700 מעובדי הבנק, בעוד שבבנקים אחרים העדיפו לבצע התייעלות מדורגת יותר ולפרוס את תוכניות ההתייעלות על פני כמה שנים. בבנק הפועלים, לדוגמה, הכריזו על תוכנית פרישה גדולה יותר מזו של לאומי, של 1,500 עובדים, אולם היאו תיפרס על פני חמש שנים. בינתיים, בבנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, ירדה אשתקד מצבת העובדים של הקבוצה בכ-300 עובדים, ל-11.6 אלף עובדים.

המספרים גם מראים שהחיתוך החד שעשה לאומי הביא לכך שמספר העובדים בקבוצה כמעט זהה בגודלו לפועלים. לשם השוואה, ב-2015 מספר העובדים בלאומי היה גבוה בכ-6% מאשר בפועלים, אף שהפועלים הוא בנק גדול יותר. עם זאת, הוצאות השכר בלאומי עדיין גבוהות מאשר בפועלים, וב-2016 הן היו גבוהות יותר ב-13%.

בנק נוסף שבלט בירידה במספר העובדים הוא הבינלאומי. מצבת כוח-האדם של הקבוצה, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, ירדה בתוך שנה ביותר מ-5%, 254 עובדים. הירידה החדה יחסית התאפשרה בין היתר בעקבות מיזוג יובנק ופאג"י, שהושלם אשתקד.

לעומתם, מזרחי טפחות, בניהולו של אלדד פרשר, ממשיך להדגיש כי יוסיף לגדול במצבת כוח-האדם שלו. הוא יכול להרשות זאת לעצמו לאור יחסי היעילות החזקים שלו. מצבת העובדים בקבוצה גדלה בשנה שעברה ב-94 עובדים והגיעה ל-6,141 עובדים. הבנק גם פתח אשתקד 7 סניפים נוספים ומתכוון להמשיך במגמה הזאת, בניגוד למגמה בשאר הבנקים.

ככלל, בשנים הקרובות תמשיך מצבת כוח-האדם בבנקים להצטמצם. עד כה הוכרזו אך טרם יושמו תוכניות התייעלות לפרישה מוקדמת של יותר מ-2,000 עובדים. בנוסף, לאומי, שכבר יישם את תוכנית ההתייעלות, צפוי ככל הנראה לצאת בתוכנית פרישה מרצון נוספת - ייתכן שעוד השנה.

במקביל מתרחש גם תהליך פרישה טבעי בבנקים. כך, לדוגמה, עולה מהדוחות שבלאומי יפרשו פרישה טבעית 1,700 עובדים בעשור הקרוב, ובדיסקונט מספר זה יגיע ל-1,300 עובדים. בינתיים תוכניות הפרישה המוקדמת, המביאות ליציאה של עובדים ותיקים, מצמצמות את הוותק הממוצע של העובדים במערכת הבנקאית. אשתקד היה הוותק הממוצע 16.6 שנה, לעומת 17.3 שנים בשנת 2015.

31.9 אלף שקל זו עלות השכר החודשית הממוצעת של עובדי המערכת הבנקאית, אבל הפער בין עלות השכר למשכורת ברוטו בפועל של העובדים גדול למדי. ניתן לראות זאת בנתוני בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט שמפרסמים בנוסף לעלות השכר גם את המשכורת הממוצעת ברוטו. לדוגמה, בעוד שבלאומי עלות השכר הממוצעת עמדה אשתקד על 32.4 אלף שקל, המשכורת ברוטו עמדה בממוצע על 19.8 אלף שקל. בבנק הפועלים, שבו עלות השכר הייתה הגבוהה ביותר אשתקד, עם 34.3 אלף שקל בממוצע, המשכורת ברוטו הממוצעת עומדת על כמחצית מהסכום - 17.4 אלף שקל, ובדיסקונט המשכורת החודשית הממוצעת היא כ-20 אלף שקל לעומת עלות של 33.3 אלף שקל.

מדוע הפערים הגדולים? ראשית, נתוני עלות השכר בבנקים כוללים מס שכר שאינו קיים בחברות אחרות. הסיבה לכך היא שבמוסד כספי אין מע"מ, ובמקום זאת משלמים הבנקים מס שכר שמושת על הוצאות השכר של העובדים. המס הזה מנפח את עלות המעביד בסכום שכלל אינו מגיע לכיסו של העובד. בנוסף לכך, עובדי הבנקים נהנים במסגרת ההסכם הקיבוצי מהטבות משמעותיות כגון סבסוד גנים והשכלה גבוהה לילדים. ההטבות הללו מגיעות לכיס העובדים, אבל הן אינן באות לידי ביטוי בתלוש השכר החודשי שלהם. וכמובן, נתוני שכר ממוצעים מתעתעים בכלל ובבנקים בפרט. הבדלי השכר בבנקים בין שכבות העובדים הם משמעותיים. שכבה אחת גורפת חלק גדול מהשמנת, בעוד שכשליש מהעובדים מקבלים שכר של 12-15 אלף שקל בחודש. הנתון המשקף באופן טוב יותר את רמות השכר הוא השכר החציוני, שבנק ישראל ניסה בעבר לגרום לבנקים לפרסם אותו אך נסוג. במקום זאת, הוא מפרסם לבדו את התפלגות השכר המצרפית של כל המערכת הבנקאית אחת לשנה (באזור חודש יוני).

34.3 אלף שקל זו עלות השכר הממוצעת בבנק הפועלים בשנה שעברה, והיא דומה לזו של 2015. מדובר בעלות השכר הגבוהה ביותר בין הבנקים, וזאת אף שנרשמה השנה ירידה בהיקף הבונוס בשל הירידה בתוצאות. היקף הבונוס השנה בבנק עמד בממוצע על 29 אלף שקל, שהם בממוצע 1.7 משכורות, וזאת לעומת בונוס של 38 אלף שקל בממוצע ב-2015. עלות השכר הגבוהה בבנק הפועלים נובעת ככל הנראה הן מהתנאים הנלווים, הנחשבים נדיבים בבנק, והן מכך שהוותק הממוצע בבנק הוא הגבוה ביותר בין הבנקים. עם זאת, נראה שמאמצי ההתייעלות נושאים פרי, ובשנה שעברה ירד הוותק הממוצע מ-18.5 ל-18.2 שנה. השנה עומד בפני מנכ"ל הבנק פינטו אתגר לא מבוטל - חתימה על הסכם שכר חדש עם ועד העובדים במקום ההסכם הקודם שתוקפו יפוג בשנה הבאה. ההסכם הקודם כלל תוספות שכר מתונות, שניתנו בעיקר למקבלי השכר הנמוך. ניתן להניח שפינטו ירצה לשמר את המנגנון הזה גם בהסכם הבא ואולי אף להקשיח אותו, וכך להשיג הסכם שכר מרוסן יותר.

במקום השני נמצא דיסקונט, עם עלות שכר ממוצעת של 33.3 אלף שקל, עלייה חדה של 7.5% בהשוואה ל-2015. העלייה הזאת נבעה מעלייה בבונוס ומעלות תוכנית ההתייעלות. בנטרול שני הגורמים הללו, עלות השכר הממוצעת בבנק גדלה בכ-1%. בדיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, משקיעים מאמצים רבים בתוכניות התייעלות לבנק הסובל מיחס היעילות החלש ביותר. אשתקד גם נחתם בבנק הסכם שכר חדש, שאמור להתחיל לטפל באחת הבעיות העמוקות ביותר בו - פערי השכר העמוקים בין העובדים.

במקום השלישי נמצא לאומי עם עלות שכר ממוצעת של 32.4 אלף שקל. הבונוס שקיבלו השנה העובדים בבנק, שבניהולה של רקפת רוסק עמינח, הגיע לכ-30 אלף שקל - כמשכורת וחצי. בנוסף לכך נהנו השנה העובדים ממענק הירתמות בגין תוכנית ההתייעלות בסך 150 מיליון שקל. הביצוע המהיר של תוכנית הפרישה המוקדמת ל-700 עובדים, שהושלם בתוך כמה חודשים, הביא לכך שהוותק הממוצע של העובדים ירד בשנה החולפת מ-18 ל-17 שנה.

אחרי בנק לאומי, נמצא הבנק הבינלאומי עם עלות שכר ממוצעת של 29.5 אלף שקל, עלייה של יותר מ-8% בהשוואה ל-2015. אולם יש לזכור כי בשנה שעברה נהנה הבנק מעלויות נמוכות יחסית כתוצאה מיישום הסכם השכר שנחתם בבנק לאומי, ושהבינלאומי צמוד אליו. גם מעניין לציין שבעוד שברוב הבנקים בוצעו תוכניות פרישה מוקדמת מאסיביות, הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, העדיף שלא לנקוט את הגישה הזאת והציע באופן נקודתי לעובדים מסוימים פרישה מוקדמת. כתוצאה מכך, בעוד שהוותק הממוצע של העובדים בפועלים, בלאומי ובדיסקונט רשם ירידה אשתקד, בבינלאומי הוא עלה מ-17.7 שנים ל-18.1 שנה. למעשה, ותק העובדים בבינלאומי הוא השני בגובהו במערכת (רק בבנק הפועלים ותק העובדים גדול יותר), וזאת בעוד שב-2015 ותק העובדים היה כמעט הנמוך ביותר בין חמש הקבוצות (רק במזרחי טפחות ותק העובדים היה נמוך יותר).

עלות השכר הנמוכה ביותר ממשיכה להירשם במזרחי טפחות. ב-2016 הייתה עלות השכר הממוצעת לעובד 28.3 אלף שקל - עלייה של 4% לעומת 2015. אחת הסיבות לעלויות השכר הנמוכות היא גילם הצעיר יחסית של העובדים. אם הוותק הממוצע במערכת הבנקאית של העובדים עומד על 16.6 שנה, הרי שבמזרחי טפחות הוא עמד אשתקד על 12.6 שנה בלבד. בהינתן המצב הזה, מזרחי טפחות יכול להרשות לעצמו להיות היחיד בין הבנקים המגייס עוד כוח-אדם ופותח סניפים, בלי לפגוע ביחס היעילות.

0.6% זו הירידה בהוצאות השכר אשתקד, שעמדו על 17.3 מיליארד שקל. הריסון בהוצאות בבנקים אינו טריוויאלי לאור מנגנון הטייס האוטומטי. מעבר לכך, השנה ספגו חלק מהבנקים הוצאות בגין תוכנית ההתייעלות והפרישה המוקדמת. בנוסף, בחלק מהבנקים נרשם גידול בבונוס שחולק לעומת 2015. מאחר שחלק מהעובדים שפרשו במסגרת תוכניות הפרישה עשו זאת רק בסוף השנה, נראה את "פירות החיסכון" בגינם השנה. מעבר לכך, לא אמורות להיות הוצאות חריגות בתחום ההתייעלות לעומת אלו שנרשמו אשתקד.

מי שהציג השנה את הירידה החדה ביותר הוא בנק הפועלים. שם הוצאות השכר ירדו בכ-3% ל-4.93 מיליארד שקל. הירידה נבעה גם בשל ירידה בבונוסים ששולמו, בעקבות הירידה ברווחיות, תוכנית ההתייעלות שהפחיתה את מצבת כוח-האדם והפרשות נמוכות במנגנון "הטייס האוטומטי".

גם בבנק לאומי נרשמה ירידה בהוצאות השכר - של 2.2% ל-5.54 מיליארד שקל. אם מקזזים מהוצאות השכר את עלויות תוכנית ההתייעלות ומענק הירתמות בסך 50 מיליון שקל, הוצאות השכר רשמו ירידה חדה יותר, קרוב ל-6%.

ביתר הבנקים נרשמה עלייה בהוצאות השכר. העלייה החדה ביותר נרשמה במזרחי טפחות - כ-6.5%. העלייה במזרחי טפחות נבעה מהתרחבות מצבת כוח-האדם, וגם בשל מענק מיוחד ששולם לעובדי בנק יהב שבשליטת הבנק, בגין השלמת מהלך החלפת מערכות המחשוב בבנק.

עלויות השכר
 עלויות השכר

צרו איתנו קשר *5988