דוד יוסף, לשעבר ראש עיריית אור-יהודה, שהורשע במירמה ובעבירות מין, יקבל 40 אלף שקל כהוצאות משפט מעובדי עירייה ואנשים נוספים שהעידו נגדו במשטרה ובבית המשפט.
שופט המחוזי בתל-אביב, אברהם היימן, דחה לאחרונה בקשה שהגישה עו"ד רוני אלוני-סדובניק בשם 13 העדים נגד יוסף, להוציא צו הרחקה לצמיתות נגד ראש העיר לשעבר ומקורביו מבניין עיריית אור-יהודה, מוסדותיה ומתקניה. זאת, לטענת מבקשי הצו, לאור מסכת איומים והפחדות מצד מקורבי יוסף כי יבולע להם בשל העדויות שמסרו נגד ראש העיר לשעבר.
השופט היימן קבע כי בקשתם של העובדים שהעידו נעדרת בסיס משפטי או עובדתי, וכינה אותה בקשה ה"גובלת בהליך-סרק".
למרות שהעובדים שהעידו נגד יוסף טוענים כי הם סובלים איומים ופגיעות מצד מקורביו של יוסף, חייב אותם השופט לשאת בהוצאות המשפטיות של ראש העיר לשעבר בסך 40 אלף שקל וכן בהוצאות לאוצר המדינה בסך 30 אלף שקל נוספים.
רחוב על-שם המאהבת
בדצמבר האחרון גזר השופט דוד רוזן שנתיים מאסר בפועל ותשלום פיצוי בסך 30 אלף שקל על יוסף. ראש העיר לשעבר הורשע בביצוע שורה של עבירות מין ושחיתות בעת כהונתו. הוא הורשע בביצוע עבירות מרובות של הטרדה מינית, מעשים מגונים, שימוש לרעה בסמכות, גניבה בידי עובד ציבור ומירמה והפרת אמונים.
"התמונה שנצטיירה בבית המשפט היא קשה וקודרת. במהלך עבודתו הטריד ראש העיר ותקף מינית בצורה שיטתית נשים שנזדמנו, במקרה ושלא במקרה, לסביבתו", קבע השופט רוזן בגזר הדין.
לדברי בית המשפט, "מדובר בהטרדות מיניות בוטות ובתקיפות מיניות, שגם אם לא היו אלימות או השתייכו דווקא לדרג תקיפות מיניות בעלות חומרה מיוחדת - עדיין מדובר במעשים מכוערים שנשאו עמם ביזוי והשפלה. הנאשם ביצע את העבירות המיניות מעל לתאווה המינית, לשם הפגנת כוחו והבעת שליטתו על סביבתו".
אחד המקרים בהם הורשע יוסף זכה לפרסום נרחב, מאחר שראש העיר לשעבר הורה לקרוא לאחד הרחובות בעיר על-שם המאהבת שלו, "באלי". "ב-26 ביוני 2013 כינס יוסף ישיבת מועצת עיר והציע מספר שמות לאזור תעשייה חדש. כל השמות שהציע נבחרו מיד ברוב קולות, ללא דיון מהותי. אחד השמות היה 'באלי'. הנאשם לא הסביר מדוע בחר בשמות אלה, ולא נשאל על כך", טענה הפרקליטות. "בהמשך התברר כי 'באלי' היה כינויה של ע', מאהבתו, בפי יוסף ושם החיבה בו קרא לה. במהלך תקופת הקשר ביניהן נהג יוסף לומר ל-ע' כי 'ייתן לה את החיים שלו ויקרא רחוב על-שמה'".
בראשית פברואר 2017 פנו 13 עובדים שהעידו נגד יוסף, בבקשה דחופה לבית המשפט נגד המדינה ונגד ראש העיר לשעבר, שבה הם ביקשו את הרחקתם לצמיתות של יוסף ומקורביו מבניין העירייה, שבה שלט במשך שנים.
בין היתר נטען בבקשה כי מאז מתן גזר הדין החריפו האיומים המושמעים מצד מקורביו של יוסף, "חלקם סבים בתוך מסדרונות העירייה ומודיעים כי בקרוב יוסף יחזור לתפקידו, ואז הוא ישיב לעובדים שהפילו אותו כגמולם".
לפי הנטען, אחד מהעובדים קיבל איומים מאחיו של יוסף וצמיגי רכבו נחתכו בסכין. עוד נטען כי מקורבת ליוסף הפיצה מכתב בלע שקרי אודות שני עובדים אחרים שהעידו נגדו. במקרה אחר, נטען כי אחת העדות אוימה כי אם לא תשנה את עדותה נגד יוסף, יישלחו למשפחתה תמונות ש"יהרסו אותה".
"בקשה בריונית"
יוסף הגיב לבקשה - באמצעות עו"ד אבי אודיז - וביקש כי בית המשפט ידחה אותה. ראש העיר לשעבר טען כי "מדובר בבקשה שערורייתית ממש, כוחנית ובריונית, שאינה אלא שימוש לרעה בהליכי בית משפט והשחתת זמנו של בית המשפט".
עוד טען יוסף כי "הבקשה רצופת אי-דיוקים ואף שקרים בוטים, שכולם מועלים בלא ביסוס, ובלא כל מסמך התומך בהם, ונראה כי העובדים ובאת-כוחם סבורים כי הדף יסבול כל חוסר דיוק, כל שקר, וכל הכפשה".
לדברי יוסף, מכתבים שמוענו אל באת-כוחם של העובדים, עו"ד אלוני-סדובניק, הנושאים את הכותרת "תביעה ייצוגית", ושאותם צירף לתגובתו, מלמדים "כי בקשה זו (של העובדים, להרחיקו מבניין העירייה - ח' מ') אינה אלא סולם בדרכם של העובדים להגיש תביעה אזרחית נגד יוסף, כמו גם ניסיון יומרני (של עו"ד אלוני-דסובניק) לייצר תקדים".
עו"ד רוני אלוני סדובניק / צילום: תמר מצפי
השופט היימן החליט לדחות את בקשת העובדים להרחיק את ראש העיר לשעבר ומקורביו מבניין העירייה. זאת, תוך שהוא מטיל הוצאות משפט משמעותיות על אותם עובדים. בית המשפט קבע כי שני כשלים מהותיים נפלו בבקשה. לדבריו, הכשל האחד הוא שהבקשה חסרה בסיס עובדתי. "העובדות הנטענות בבקשה בעניין התנכלותו של יוסף לעובדים הן טענות בעלמא שלא הוכחו, ולפיכך אין בהן ממש".
בנוסף, השופט היימן קבע כי לבקשת העובדים אין בסיס משפטי. בית המשפט ציין כי באת-כוח העובדים, עו"ד אלוני-סדובניק, טענה כי מדובר בהליך אזרחי, וביססה טענתה זו על רישום ההליך במערכת הממוחשבת של בתי המשפט, "נט המשפט". אולם לדברי בית המשפט, "סימול תיקים לצורך ניהול יעיל של תיקי בתי המשפט על-ידי מזכירות בית המשפט, על-פי תוכנת 'נט המשפט', איננו המבחן הקובע. המבחן הקובע הוא בחינת מהות העניין, ומבחינה מהותית אין מדובר בהליך אזרחי לצו הרחקה", נקבע.
השופט ציין עוד כי סיוע לטענתה - לפיה בקשת ההרחקה נגד ראש העיר היא הליך אזרחי - מצאה עו"ד אלוני-סדובניק בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, אולם לדברי השופט, "אין ולא כלום בין האמור בסעיף הנ"ל לבין היות ההליך הנוכחי הליך אזרחי. סעיף זה מורה דווקא ההפך מכך, שכן הוא קובע כי בסיום הליך פלילי, יש ובית המשפט יזקק להליך אזרחי בתביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה בה הורשע".
אם לא די בכך, בית המשפט דחה נחרצות גם את הבסיס המשפטי השני, שעליו ביקשה עו"ד אלוני-סדובניק לבסס את הבקשה בשם לקוחותיה, עובדי העירייה - והוא סעיף 6 לחוק זכויות נפגעי עבירה.
לדברי השופט היימן, "עניינו של סעיף זה הוא הגנה על נפגע עבירה במהלך ההליך הפלילי, ואילו ההליך הפלילי נגד יוסף הסתיים זה מכבר. אכן, ערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון, אך אין ספק כי סעיף 6 נועד לתת הגנה לנפגע בהליך שבערכאה הדיונית, לרבות בעת שמיעת העדויות בבית המשפט".
השופט היימן הוסיף וקבע כי "עו"ד אלוני-סדובניק טענה כי 'הפרוצדורה אינה מיטת סדום', ודומה כי בכך היא מבקשת לערב מין שאינו במינו. מדובר בהליך שהוא גובל בהליך-סרק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
