לא "שיגעון" של בודדים

השבוע צוין בעולם "יום כדור-הארץ". מדובר באירוע בינלאומי שנועד להעלות את המודעות ליכולתו של האדם להשפיע, באמצעות התנהלותו היום-יומית ובאמצעות צריכת משאבים יעילה, על גורלו, על גורל הדורות הבאים, ועל כל המערכת האקולוגית והסביבה.

היום הבינלאומי - שבישראל מצוין היום - עבר בארץ בשקט יחסי, ללא הפגנות ואירועי ענק כמו בעולם. למרות זאת, אפשר לציין כי גם בישראל חילחלה בשנים האחרונות ההבנה, כי לפעולות שאנו עושים יש השפעה לטוב או לרע על הסביבה. עם זאת, וחרף חשיבות ההתנהלות האישית של כל אדם, האחראים העיקריים לניצול משאבי הטבע הם תאגידים וממשלות, המספקים לבני-האדם את מרבית צרכיהם. גופים אלה, הם בעלי היכולת לשלוט בוויסות ובאיזון של ניצול המשאבים, בין היתר על-ידי נקיטת צעדים להפחתה של ניצול משאבי הטבע.

בניסיון להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של הפעילות התעשייתית והאנושית, ובהמשך לתהליכי רגולציה גלובליים, גם ישראל חוקקה בשנים האחרונות חוקים סביבתיים חדשים, בעיקר בתחומי הפסולת וזיהום האוויר. אולם נראה כי בחוקים אלו לא הוטמעו עדיין לגמרי מנגנונים מספקים אשר יבטיחו שימוש יעיל יותר במשאבי הטבע.

המחסור בתמריצים רגולטוריים מחד גיסא, והמרדף הבלתי פוסק להגדלת שורת הרווח (לרוב הפרמטר העיקרי לבחינת הצלחתו של עסק מסחרי ולהמשך קיומו) מאידך גיסא, מובילים לכך שלעסקים בישראל אין די תמריצים להכללת שיקולים סביבתיים במגוון שיקוליהם במהלך פעילותם העסקית.

גם היום נדמה, כי הנושא של שמירת הטבע והכללתו במערכת השיקולים של כל עסק הוא לרוב עניין וולונטרי, שפעמים רבות נתפס אצל מנהלים כמעין "מותרות", נוהל "ירוק", שנועד לשפר את תדמית החברה בעיני הציבור. לעיתים נראה כי שקילת נושאים סביבתיים מן המעלה הראשונה, נתפסת כפריבילגיה של עסקים מצליחים, ש"יכולים להרשות זאת לעצמם" מבחינה פיננסית, ומתוך ידיעה כי אותם שיקולים לא יפגעו, לפחות לא משמעותית, בשורת הרווח שלהם.

לפני מספר שנים הבינה הממשלה כי עליה למלא תפקיד משמעותי יותר במשימה של הגנה על הטבע, משאביו, והמינים החיים בו. כך, ב-2003, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החליטה הממשלה, לאמץ מדיניות שתתבסס על עקרונות של התנהלות פיתוח בר-קיימא, וקבעה כי כל משרד ממשלתי יכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא. פועל יוצא של התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה, היה התוכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל, שפורסמה ב-2010.

אף שהתוכנית פורסמה כבר לפני מספר שנים, רק לאחרונה ננקטו צעדים לקידום הנושא. כך למשל, בכנס שנערך בסוף החודש שעבר (מרץ), הציג המשרד להגנת הסביבה "קול קורא" אשר לפיו תוענק תמיכה לחברות ולרשויות מקומיות לקידום תוכניות שיש בהן שילוב של שיקולים של שמירה על הטבע והמגוון הביולוגי בשיקולי התכנון שלהן. ה"קול הקורא" אמור להתפרסם בימים הקרובים.

לשמחתם של העוסקים במלאכה "הירוקה", לא מדובר רק ב"שיגעון" של פקידי ממשל וגורמים פרטיים בודדים, אלא במגמה הזוכה לעידוד מ"השטח". סקר עולמי מקיף שערכה חברת מקינזי בשנת 2010 הראה, כי 55% מהמנכ"לים חושבים שיש למקם במיקום גבוה שיקולים של מגוון המינים החיים בטבע בשיקולים העסקיים של חברות. חברות ישראליות לא מעטות מבצעות פרויקטים שיסייעו להן ליעל את מידת השימוש שלהן במשאבי טבע, ולצמצם את הפגיעה בטבע, ואף לשמור על המגוון הביולוגי המתקיים באזורי פעילותן. למשל, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום, יזמה לאחרונה תוכנית חלוץ שמעניקה חשיבות לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי. זאת, בין יתר שיקוליה התכנוניים.

יש דוגמאות רבות מהשנים האחרונות לעליית קרנו וחשיבותו של ערך השמירה על הטבע, אך חשוב להבין כי מגמות אלו אינן פועלות בחלל ריק. עוד ועוד עסקים מקבלים על עצמם אחריות על סביבתם, וכוללים בשיקוליהם נושאים סביבתיים. בסופו של דבר, נקודת המוצא צריכה להיות שהטבע והמינים החיים בו, הם פיקדון שהונח בידינו למען הדורות הבאים, וכולנו מצפים מעסקים - ומאחרים - שיכבדו גם את הערכים האלה.

הכותב, ראש תחום רגולציה סביביתית במשרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות', שימש כיועץ למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה