הפיץ חשבוניות פיקטיביות במיליונים - ונשלח לשנתיים מאסר

בית משפט השלום בראשון-לציון גזר 24 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 80,000 שקל על בעל חברה שהורשע על-פי הודאתו בהפצת עשרות חשבוניות פיקטיביות בהיקף מיליוני שקלים. זאת, לאחר שרשות המסים ביקשה להטיל על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, והנאשם ביקש פחות מ-12 חודשים.

"עבירות המס פוגעות בערך השוויון בנטל תשלום המס, באפשרות להטלת מס אמת ומסבה נזקים כלכליים כבדים לקופת המדינה. עבירות אלה הן קלות לביצוע וקשות לחשיפה ומחייבות חקירה מאומצת לשם הבאת העבריינים לדין", כתבה השופטת שירלי דקל נוה, והוסיפה כי "מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים גדלה ככל שקרן המס הנגרעת מקופת המדינה גבוהה יותר וככל שמספר העבירות גבוה יותר. במקרה דנן, מדובר בעשרות חשבוניות מס פיקטיביות, שהסתכמו בסכום של למעלה מ-7 מיליון שקל, והיקף מס ערך מוסף הגלום בהן מגיע לכמעט מיליון שקל... על כן, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים במקרה דנן היא גבוהה".

הנאשם, גיא בן-שבת (51), ששימש כמנהל חברת א.ג.מ.א שירותים כלליים, הורשע בכך שבשנת 2008 הפיץ על שמה של החברה 65 חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-7.1 מיליון שקל, שהמס הגלום בהן עומד על כ-950 אלף שקל. כמו כן, באותה שנה ניכה בן-שבת מס תשומות (זיכוי בגין מע"מ על תשומות ששולמו בשלבי הייצור לעסקים שונים) של כ-400 אלף שקל בשני דוחות שהגיש למע"מ, וזאת ללא מסמכים ובמטרה להתחמק מתשלום מס.

בחודש יוני 2008 העביר בן-שבת את פעילות החברה לאחר, על-מנת להסוות את פעילותו הפלילית, ומיד לאחר מכן הופצו על שמה של החברה עוד 12 חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-1.86 מיליון שקל, כשהמס הגלום בהן עומד על כ-250 אלף שקל.

לאחר הגשת כתב האישום נגד בן-שבת הגיעו הצדדים להסדר, במסגרתו חזר בו בן-שבת מכפירתו, הודה והורשע (יחד עם החברה) בכתב האישום, כאשר בתמורה הוסכם כי הוא יהיה רשאי לבקש ששירות המבחן יערוך תסקיר לעניין העונש. עוד הוסכם כי רשות המסים תעתור להשית על בן-שבת עונש של 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס כספי, וכי ההגנה תטען לענישה שלא תפחת ממאסר בפועל, שלא ירוצה בדרך של עבודות שירות, וזאת ללא קשר להמלצת שירות המבחן.

שירות המבחן ערך תסקיר על מצבו האישי והמשפחתי של בן-שבת - רווק, אב לשני בנים מקשר זוגי שלא מוסד, המשרתים בשירות סדיר בצבא, מתגורר בבית הוריו ואינו עובד בשל בעיה רפואית - וכן ציין את הרקע לביצוע העבירות כפי שמסר בן-שבת: ברית עסקית שכרת עם שותף, בעודו נעדר ניסיון קודם בתפקיד ניהולי, תוך שנתן אמון מלא בשותפו וסבר כי מחזיק בכלים ובידע שיסייעו בשגשוג העסק.

בן-שבת תיאר את עצמו כשותף שקט, אשר לא היה מודע ולא היה מעורב באופן אקטיבי בהתנהלות הבעייתית של העסק. משהבין את עומק הסתבכותו, התעמת עם שותפו לעסק ודרש ממנו להעביר את חלקו בשותפות לאחר.

שירות המבחן מסר לבית המשפט כי לא התאפשרה בחינה מעמיקה של כשליו של בן-שבת, מאחר שהוא צמצם את חלקו, תיאר את עצמו כמי שלא היה מודע להתנהלות הבעייתית של העסק וציין כי אין ביכולתו להמליץ על העונש בעניינו.

השופטת דקל נוה ציינה כי מתחם העונש ההולם את העבירות שביצע בן-שבת נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי וקנס, אך היות שהסדר הטיעון מוגבל ל-28 חודשי מאסר בפועל, העונש ייקבע במתחם זה. בהפחתת ארבעת חודשי המאסר בפועל מהעונש שביקשה, רשות המסים התחשבה בין היתר במצבו הבריאותי של הנאשם, בעובדה כי הוא מתגורר בבית הוריו הסובלים ממצב בריאותי ירוד, ומסייע להם ולשני בניו.

"ברי כי הטלת עונש מאסר בפועל תפגע בנאשם וביכולתו לכלכל את בניו ואת הוריו", כתבה השופטת. עם זאת, היא ציינה כי  לא מדובר במאסרו הראשון, והוא ריצה בעבר מספר עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח בגין עבירות גניבה וקבלת דבר במירמה.

עוד התחשבה השופטת בחלוף הזמן המשמעותי מעת ביצוע העבירות ועד הגשת כתב האישום - העבירות בוצעו בשנת 2008, וכתב האישום הוגש רק בשנת 2015, 7 שנים לאחר מכן.