ההשתלטות הישראלית על ההון של מיליונר רוסי נעדר

ב-2009 נעלם אלכסיי זכרנקו כשהוא "מותיר" ייפוי כוח המאפשר העברת מניות והון לשותפו ניסים דז'לזטי ■ דז'לדטי ואלינה מלר העוזרת האישית של זכרנקו, הורשעו בזיוף, מרמה והלבנת הון, במסגרת ההשתלטות על נכסיו

אלכסיי זכרנקו / צילום: יונתן בלום
אלכסיי זכרנקו / צילום: יונתן בלום

ב-4 באוגוסט 2009 נמצאה בפרבר של העיר סנט פטסבורג שברוסיה מכונית מרצדס שחורה נטושה. חיפוש אחר הבעלים הוביל לשם אלכסיי זכרנקו, איש עסקים ישראלי-רוסי, שהתגורר בסנט פטרבורג באותה תקופה, ומאותו יום נעלמו עקבותיו. טרם היעלמותו, בשנים 2009-2008, הגיע זכרנקו לישראל מספר פעמים, בין היתר, על-מנת לבחון אפשרויות שונות לקידום פעילות עסקית. בארץ נוצר קשר בינו לבין אישה בשם אלינה מלר - מי שהייתה בעבר ראש המטה של שרת הקליטה לשעבר, סופה לנדבר ממפלגת ישראל ביתנו - והועסקה על-ידי זכרנקו כדי לסייע לו להתמצא בישראל וכמתורגמנית.

באוקטובר 2008 ערכה מלר היכרות בין זכרנקו לבין ניסים דז'לדטי, אזרח ישראלי ופושט רגל בעברו, עמו הייתה בקשר. מלר המליצה בפני זכרנקו, כי דלז'לדטי יסייע לו בבעיותיו שהתעוררו עם שותפו, השף רונן דברת-בלוך, שהקים איתו מסעדת יוקרה בת"א בשם "פושקין". זכרנקו קיבל את המלצתה, ובעקבות טיפולו של דז'לדטי בענייני המסעדה, רכש זה את אמונו של זכרנקו.

ובחזרה קדימה בזמן לחקירת "המכונית הנטושה", שם העלו השוטרים הרוסים חשש כבר לחייו של זכרנקו. החיפושים נמשכו ונמשכו, אך גופה לא נמצאה. בהמשך החלו החוקרים להעמיק בעסקיו של זכרנקו, וכמעט שנה וחצי מאוחר יותר, הובילה אותם החקירה לישראל. כאן, הסתבר להם, החזיק זכרנקו במעט נדל"ן, במסעדת היוקרה "פושקין" בת"א וגם בחברה פרטית שבקופתה נכון ליום היעלמותו היו כ-38 מיליון שקל.

הפרשיה הסבוכה והפתלתלה שגיבורה נוכח-נפקד, הולידה בינואר 2013 כתב אישום חמור נגד דז'לדטי, מלר ונגד עו"ד רון זהבי, מי שטיפל באופן אינטנסיבי בענייניו המשפטיים של דז'לדטי. במסגרת כתב האישום, יוחס לשלושה ביצוע עבירות שונות טרם היעלמותו של זכרנקו ואחריה - בין השאר, אגב ניצול עובדת היעדרותו - במטרה להשתלט על נכסים שבבעלות זכרנקו.

93 חודשי מאסר במצטבר

ביוני 2015, הורשעו דג'לדטי ומלר במעשים של זיוף, מרמה והלבנת הון במסגרת ההשתלטות על נכסיו של איש העסקים הרוסי האבוד; ובפברואר אשתקד נגזר דינם - דג'לדטי נשפט ל-30 חודשי מאסר; ומלר - לשלושה חודשי עבודות שירות. גם כספי המעילה בסך כולל של 38.8 מיליון שקל חולטו. מנגד, זוכה עו"ד זהבי מכל האישומים נגדו, לאחר שבית המשפט קבע כי הוא מאמין לגרסתו, לפיה לא היה שותף לתוכנית של מלר ודז'לדטי. כך או כך, עד כה, איש לא הואשם ברצח זכרנקו, הגם שמרבית הסיכויים שהוא איננו בחיים.

הדרמה האנושית, שתורגמה לסאגה משפטית, הגיעה עד בית המשפט העליון, שדחה בסוף השבוע את ערעוריהם של מלר ושל דז'לדטי על הרשעתם וגזר-דינם. העליון קבע כי על דז'לדטי - שהיה חופשי במהלך ההליכים המשפטיים - להתייצב ב-4 ביוני בבית הסוהר ניצן לריצוי 30 חודשי המאסר. לעונש זה הצטרף בשבוע שעבר, יום בלבד לפני ההכרעה בערעור בעליון (ביום ד'), עונש מאסר חמור נוסף - של 63 חודשי מאסר בפועל - שהוטל על דז'לדטי בגין הרשעתו בשורת עבירות מס. זאת, לאחר שהורשע, כי פעל באמצעות חברות קש והפיק רווחים של 40 מיליון שקל, לאחר שהוכרז כפושט רגל.

רכישת שלד בורסאי

לפי כתב האישום בו הורשעו מלר ודז'לדטי בפרשת זכרנקו, בשל יסודיותו והתנהלותו המרשימה בסיום הסכסוך מול השף דברת-בלוך, רכש דג'לנטי את אמונו של זכרנקו. בעקבות זאת, החליט זכרנקו להעניק לדז'לדטי שותפות במסעדת "פושקין" שבת"א, במקומו של דוברת-בלוך. השניים רשמו חברה חדשה בשם "פושקין", שקיבלה לידיה את עסקי המסעדה.

ב-2009 הקים צמד השותפים הטרי שתי חברות נוספות - "זכרנקו השקעות" (החברה-האם), ו"זכרנקו תעשיות" (החברה-הבת, בבעלות מלאה של 'זכרנקו השקעות'). זכרנקו חתם על המסמכים להקמת החברות במטבח ביתו בסנט פטרסבורג באפריל אותה שנה. באותו מעמד חתם זכרנקו, לבקשת דג'לדטי, על ייפוי-כוח להעברת 50% ממניות "זכרנקו השקעות" לדג'לדטי, ועל ייפוי-כוח שני, חריג ובלתי-מקובל בנוסחו, לפיו בנסיבות של "נבצרות" (מושג שלא הוברר לחלוטין), תועבר לדג'לדטי יתרת 50% ממניות "זכרנקו השקעות".

עורך-דינו של דג'לדטי, רון זהבי, אישר את חתימתו של זכרנקו על המסמכים בחותמתו בהמשך, וציין (באופן כוזב), כי זכרנקו חתם על מסמכי הקמת החברות ויפויי הכוח בפניו במשרדה של חברת "זכרנקו השקעות" בישראל. מניות חברת "פושקין" הועברו בהמשך לשליטת "זכרנקו תעשיות", כך שנשמרה השותפות השווה בשליטה ב"פושקין" בין דג'לדטי לבין זכרנקו.

דג'לדטי וזכרנקו נכנסו באותה תקופה למו"מ לרכישת שלד בורסאי. באמצעות עו"ד נוסף - דוד גוטליב - הם ניהלו מו"מ ואף חתמו על הסכם ראשוני לרכישת השלד "ב.גאון" מחברת "גאון אחזקות", בתמורה ל-37 מיליון שקל. החברה שאמורה הייתה להירשם כבעלת המניות של "ב.גאון" הייתה "זכרנקו תעשיות".

במעמד החתימה על ההסכם לרכישת "ב.גאון" ביוני 2009, היו נוכחים דג'לדטי, מלר ועו"ד זהבי שליווה את העסקה. זאת, למרות שהעיד בהמשך שאינו מבין גדול בתחום החברות או ניירות-הערך. באותו היום העביר זכרנקו מעט יותר מ-38 מיליון שקל מחשבון בשליטתו בשווייץ, לחשבון הבנק של "זכרנקו השקעות" לצורך מימון העסקה. אולם, בטרם הושלמה העסקה, נעלם זכרקנו, והותיר אחריו מכונית ריקה, שטרות בתא המטען, חברות בישראל וברוסיה, חשבון בנק אחד לפחות ובו 38 מיליון שקל, וייפוי-כוח המאפשר את העברת מניותיו בחברת "זכרנקו השקעות", בעלת חשבון הבנק הדשן, לידי דג'לדטי, וזאת בשל ה"נבצרות" שנוצרה לזכרנקו.

דג'לדטי "שלף" בהמשך ייפוי-כוח נוסף, המסמיך אותו כביכול לפעול בכל עסקיו של זכרנקו, לרבות אלו ברוסיה. ואולם, בית המשפט המחוזי בת"א קבע, בהמשך, כי המסמך הזה זויף על-ידי דג'לדטי ומלר.

ביטול העסקה

המגעים להשלמת עסקת הרכישה של השלד "ב.גאון" נמשכו גם לאחר היעלמותו המסתורית של איש העסקים הרוסי, זכרנקו. בסיוע עורך-דינו זהבי, קיבל דג'לדטי לידיו את מלוא מניות "זכרנקו השקעות", והצהיר, לפחות כלפי חוץ, כי בכוונתו להשלים את עסקת "ב.גאון". כבר אז התעוררו קשיים, בין היתר בעקבות תחקיר שפרסם מוסף G של "גלובס", אודות עברו האפרפר של דג'לדטי. באותו תחקיר תואר דג'לדטי כאיש השוק האפור שנקלע לפשיטת רגל, אך המשיך לנהל עסקים באמצעות בני-משפחה, תוך הברחת נכסים מנושיו.

מן התחקיר עלו גם תלונות על מרמה שהעלתה חברת ישראמקו של קובי מימון וחיים צוף, לפיה דג'לדטי, הציג עצמו באופן כוזב כנציג תאגידי ביטוח רוסיים, וכך הוציא מישראמקו לכאורה כספים במרמה - תלונות שהניבו בהמשך כתב אישום נוסף, ממנו זוכה דג'לדטי מאז. עוד נחשפה בתחקיר, רשת קשריו העניפה של דג'לדטי עם גורמים פוליטיים שנעשו מאז לגיבורי פרשות פליליות, כמו השר לשעבר המנוח, בנימין בן-אליעזר (מפלגת העבודה) ובכירי מפלגת ישראל ביתנו, בהם השר לשעבר, סטאס מיסז'ניקוב.

שבועות ספורים לאחר שגם רשות ני"ע החלה לנבור בעברו של דג'לדטי, חברת "גאון אחזקות" הודיעה לבורסה, כי הצדדים החליטו לבטל את הסכם המכירה של "ב.גאון", לנוכח "אירועים שהתרחשו לאחר חתימת ההסכם". שנה וחצי יחלפו עד שמשטרת רוסיה תסמן את דג'לדטי כחשוד בחקירת רציחתו של שותפו ה"נבצר", זכרנקו.

הרשעה מבוססת

"עניינו של הערעור שלפנינו הוא בפרשיה סבוכה מאוד שבה רב הנסתר על הגלוי, כאשר נדמה שהיחיד שבאמת יכול היה לשפוך אור על קורותיה המלאות הוא אותו גיבור נוכח-נפקד בשם זכרנקו, אשר עקבותיו נעלמו כאמור זה מכבר", כתב שופט העליון, מני מזוז, בפתח ההכרעה על דחיית הערעורים של מלר ודז'לדטי, והוסיף: "על רקע המסתורין האופף את הפרשיה, יש להבין את העובדה שכתב האישום שהוגש נגד המערערים תוקן שלוש פעמים ואת היקפה של הכרעת הדין של ביהמ"ש המחוזי המתפרסת על פני 115 עמודים - והכל בניסיון של המדינה והמחוזי להגיע לחקר האמת באופן המיטבי, בהתבסס על החומר הראייתי אשר בכל זאת עמד לנגד עיניהם".

בהכרעתו של בית המשפט העליון, דחה השופט מזוז אחת לאחת - בהסכמת השופטים סאלים ג'ובראן וניל הנדל- את טענותיהם של דז'לדטי ומלר, וקבע כי בדין הרשיע המחוזי את השניים בעבירת זיוף ייפוי-כוח בנסיבות מחמירות. לדברי מזוז, בניגוד לטענת דז'לדטי ומלר, ביהמ"ש המחוזי לא ביסס את הרשעתם על "מראה עיניים" ו"שיקולי היגיון", אף שלדבריו, גם אלה תומכים בהרשעה.

בית המשפט העליון גם דחה את טענתם של מלר ודז'לדטי, כי בכך שהמחוזי הרשיעו אותם בזיוף ייפוי-הכוח, אך מנגד זיכה את עו"ד זהבי מביצועו - דיבר ביהמ"ש המחוזי "בשני קולות" הסותרים זה את זה באופן שאינו ניתן ליישוב. על כך כתב השופט מזוז, כי "הרשעת מלר ודז'לדטי בקשירת קשר ובזיוף חתימת זכרנקו על גבי ייפוי-הכוח הינה מבוססת היטב ומחוזקת בשלל ראיות, והיא כלל אינה תלויה בשאלת אחריותו או מודעותו של עו"ד זהבי לתוכניות ולמעשי מלר ודז'לדטי.

"לפיכך, אין אפוא בזיכויו של עו"ד זהבי - אשר ביהמ"ש המחוזי לא חסך שבטו בתיאור הרשלנות-רבתי ואי-המקצועיות המשוועת שהפגין לכל אורך הדרך בטיפולו בענייני דז'לדטי - כדי לשמוט את הקרקע תחת הרשעתם של מלר ודז'לדטי, וממילא אין בענייננו ולא כלום עם 'דיבור בשני קולות'".

באשר לחומרת העונשים, קבע ביהמ"ש העליון כי "נוכח חומרת העבירות בהן הורשע דז'לדטי, מדובר בעונש על הצד המקל, וזאת אף בהתעלם מקביעת בית משפט כי דז'לדטי השיג את שטרי העברת מניות 'זכרנקו השקעות' במרמה. יש להתחשב גם בכך שלדז'לדטי עבר פלילי, כולל הרשעה (בעבירות מס - א' ל"ו) אחרי הרשעתו בתיק זה".