"ההשקעות ברוטשילד יירדו לטמיון, עשרות אלפי עובדים ייפגעו"

עיריית ת"א מוחה, במכתב נוסף למפקחת על הבנקים, על כך שיוענקו הקלות חשבונאיות לבנקים שייצאו מת"א ■ מצבת הסניפים של הבנקים בת"א צנחה ב-12% בשנתיים

שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: תמר מצפי
שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בעיריית תל-אביב מודאגים ממהלכי ההתייעלות שמבצעים הבנקים, שחלק משמעותי מהם מתבצע בעיר הזו. המשנה לראש עיריית תל-אביב, ארנון גלעדי, שלח באחרונה מכתב נוסף למפקחת על הבנקים, הפעם בעקבות הקלות חשבונאיות שהיא תעניק לבנקים שיתייעלו בתחום הנדל"ן ויוציאו את המטות שלהם החוצה ממרכז הארץ, והכוונה בעיקר ליציאה מתל-אביב

"קראתי בדאגה רבה בכלי התקשורת את מכתבך לראשי הבנקים בישראל, בדבר פנייתך אליהם להוציא את מטות הבנקים ממרכז הארץ ולהעבירם למקומות חדשים. צעד זה אם יתממש עלול להביא לפגיעה בעשרות אלפי עובדים, אשר משרדיהם ממוקמים בעיקר בתל-אביב ובערי הלוויין הסובבות אותה כמו רמת גן", כותב גלעדי במכתב שהגיע לידי "גלובס".

נציין כי מטות הבנקים מרוכזים כיום בעיקר באזור שדרות רוטשילד בתל-אביב, למעט המטה של מזרחי טפחות. "אזור העסקים ברחוב רוטשילד בו נמצאים מספר מטות הבנקים הפך במרוצת השנים, ולאחר השקעה רבה של העירייה, לאזור משגשג ופורח, אשר תורם למיצובה של העיר ככתובת לקהילה העיסקית בישראל. צעד שכזה (יציאת המטות - ע"א) אם יבוצע עלול להוריד לטמיון השקעה זו שבוצעה לאחר תכנון יסודי ובממון רב", כותב גלעדי.

כאמור, מטות הבנקים, הכוללים מעל לעשרת אלפים עובדים, מהווים חלק מרכזי מאזור הסיטי של תל-אביב, ואם אכן רובם ייצאו מחוץ לעיר, עלולה להיגרם פגיעה הן מבחינת הכנסות הארנונה לעירייה והן פגיעה לעסקים הנמצאים באזור רוטשילד, שעובדי הבנקים מהווים חלק משמעותי מלקוחותיהם.

בתגובה לחשש המובע במכתב ענתה עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים, במכתב בו היא דוחה בנימוס את טענות העירייה, ומסבירה כי השיקול הרחב יותר של התייעלות הבנקים הוא החשוב: "תפקידו של הפיקוח על הבנקים לוודא כי הבנקים מתנהלים ביעילות, לאור ההשפעה של התנהלות זו על המשק והצרכנים. הסינרגיה המתקיימת בין הבנקים לסביבתם ידועה וברורה, ותתקיים בכל מיקום גאוגרפי בו ימוקמו. סינרגיה זו אינה יכולה להיות סיבה בלעדית להמשך התנהלות לא יעילה של בנק, שיש לה השפעה על המשק כולו ועל מחיר השירות הבנקאי לצרכנים".

"רשימה מתארכת"

במכתב שנשלח מתייחס גלעדי גם לסוגיית סגירת סניפי הבנקים בתל-אביב. זו הפעם השנייה שהוא פונה למפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כדי שתתערב בסוגיה זו. מתשובת בנק ישראל עולה כי בשנתיים האחרונות בלבד נסגרו 27 סניפי בנקים בתל-אביב. בסה"כ ירדה מצבת הסניפים ב-12% תוך שנתיים (לעומת ירידה של אחוזים בודדים בתקופה זו בכל הארץ), וישנם כיום 156 סניפי בנקים בתל-אביב, המהווים כ-13% מסך סניפי הבנקים בישראל.

"כמעט מדי שבוע מצטברות בלשכתי פניות מתושבי העיר על סגירת סניף נוסף של בנק כזה או אחר, והרשימה לצערי רק הולכת ומתארכת. הדבר יוצר מצב אבסורדי בו אוכלוסיות רבות, ביניהן קשישים ועולים, שאינם מורגלים לבצע פעולות באינטרנט, הנאלצים לכתת רגליהם לאזורים מרוחקים, דבר המקשה עליהם מאוד", כתב גלעדי, שגם מבקש להיפגש עם בר ולדרוש כי כאשר בנק סוגר סניף, הוא ישאיר כספומט למשך תקופה ארוכה, זאת בעוד שכיום, במקרים מסוימים הכספומט נסגר שבועות בודדים אחרי הסניף.

בנק ישראל מסביר במכתבו כי קיבל לידיו סמכות במסגרת החוק לאשר סגירת סניפים, וכי הוא פועל לאזן בין מגוון השיקולים. "בכלל זה נבחנות נאותות הפריסה הגאוגרפית של סניפי בנק באזור והחלופות שמציע הבנק. הפיקוח בודק בכל בקשה את התפלגות גילאי הלקוחות ושיעור הלקוחות שמנוי לשירותים דיגיטליים. נודה לכם על הפניית הלקוחות הפונים אליכם בנושא לנציב פניות הציבור בבנק הרלוונטי על מנת לאפשר לו להתייחס לנושא", כותבת פרץ.

בשנים האחרונות נסגרו מעל ל-100 סניפי בנקים ברחבי הארץ, מרביתם באזור המרכז והשרון, ובמקביל נפתחו סניפים באזור הפריפריה (במספר נמוך יותר מהסניפים שנסגרו). סגירת הסניפים גרמה ללא מעט תלונות מצד לקוחות שנפגעו מהמהלך, ואשתקד הוחלט בכנסת כי בנק ישראל יאשר כל סגירה של סניף בהתאם לקריטריונים שונים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988