"כשהתחתנתי, אמרתי לאשתי: נשקיע בעסק במקום לקנות בית"

רני צים הקים עם אחיו עדי את רשת כמעט חינם כשהיה בן 24, וכשמכר אותה היו לה 37 סניפים, מחזור שנתי של 1.3 מיליארד שקל ורווח תפעולי של 46 מיליון שקל ■ ראיון

רני צים / צילום: ענבל מרמרי
רני צים / צילום: ענבל מרמרי

"כל הזמן רציתי להיות עצמאי. מגיל קטן אמרתי לעצמי: 'רני, אתה לא תהיה פקיד בנק או עובד ממשלה. בער בי משהו. אני יזם באופי שלי, ותמיד אהבתי ביזנס".

 - לא רצית להיות תלוי בבוס, במישהו אחר?

"כן, האמנתי שאדע לעשות כסף לעצמי בעצמי".

 - איך ההורים הגיבו?

"אבא שלי אמר לי: 'איך שתסדר את המיטה שלך, ככה תישן עליה'".

רני צים לא בזבז זמן. בגיל 24, פחות או יותר בזמן שהפך בפעם הראשונה לאבא, הקים עם אחיו עדי צים את רשת הדיסקאונט כמעט חינם, שבמועד מכירתה למתחרה יינות ביתן הפעילה 37 סניפים, גלגלה מחזור שנתי של 1.3 מיליארד שקל והרוויחה תפעולית 46 מיליון שקל (3.4% מהמחזור).

"כשאני ואשתי רצינו לקנות את הבית הראשון שלנו, אמרתי לה: 'בואי נשקיע בעסק במקום לקנות בית. בית לא יביא לנו עסק, אבל עסק יביא לנו בית'", מספר צים. "עשיתי הכול מהר, אני עובד בקצב מאוד מהיר".

 - למה מכרתם את רשת כמעט חינם?

"לכל אחד מבני המשפחה היה חזון אחר לגבי הרשת. אני כיוונתי גבוה ורחוק, וזה לא הסתדר מול עדי ושאר בני המשפחה. זה היה עסק משפחתי, ולא רציתי לתסכל אף אחד. כאחד שכיוון גבוה ורחוק, לא רציתי לקחת אחריות על כל המשפחה במקרה שזה לא יצליח".

 - מכרת בעצב?

"לא, ממש לא. בנינו עסק מאפס ועשינו אקזיט נהדר. בעשור האחרון אף אחד לא עשה אקזיט בשוק הקמעונאות, ואנחנו עשינו את האקזיט הכי גדול. מכרנו עסק מצוין, ואין לי Hard Feelling. שיהיה בהצלחה ליינות ביתן".

 - למה קמעונאים בישראל תמיד מתקשים לפרגן האחד לשני?

"אני מאוד מפרגן לשוק. יינות ביתן עשו מהלך מדהים, כי אחרי רכישת כמעט חינם הם רכשו את מגה וקיבעו את עצמם כמספר 2 חזק בשוק לשנים הקרובות. כל אחד רוצה להיות הכי טוב, וקשה לפרגן כשאתה בתוך השוק הזה. עכשיו אני מחוצה לו, אז קל לי יותר לפרגן".

 - אהבת להיות קמעונאי?

"כן, ואולי זו הסיבה שחזרתי לשוק הזה דרך רכישת אופיס דיפו. עכשיו קמעונאות זה תחביב. אני מתרכז בנדל"ן מניב".

בנקודה זו מדגיש צים כי עבר את השלב שבו הוא מחפש לעשות כסף. "אני נהנה מעשייה. זה מה שמניע אותי. לא הכסף מניע אותי. אני איש שבע. אני כבר מזמן בשלב שבו אני מחפש את הנשמה בכל עסק שלי. את אופיס דיפו קניתי לא כדי להרוויח עוד 10 מיליון שקל אלא כדי שהחברה הזו תצליח בשוק הישראלי, כי אין סיבה שלא תצליח. שוק הקמעונאות בארץ זה ג'ונגל, אז מה זה אופיס דיפו? בדיחה לעומת השוק כולו.

"אחרי שמכרתי את כמעט חינם, לא עבדתי במשך חצי שנה והבנתי שצריך לעבוד וליצור איזון בחיים. עד המכירה היו לי 3 טלפונים: פרטי, עסקי בישראל ועסקי מחוץ לישראל. יום אחרי המכירה נותר לי רק הפרטי והייתי מקבל שיחה פעם ביומיים. התחלתי להשתגע, להרגיש לא חשוב".

כשצים מדבר על אופיס דיפו, הוא נהיה מאוד אמוציונלי. את השליטה ברשת רכש לפני כשנתיים כשקנה את מניות שותפו, רונן לוי, בקבוצת ריטייל 3000 שהחזיקה במניות אופיס דיפו. "זו רשת שאין לה קונספט מתחרה בישראל, וכשהיא קרסה קמו במקומה רשתות קטנות יותר. האתגר הכי גדול בהבראת הרשת היה עודף של שטחים גדולים וניהול רדוד. לא היה יבוא. הרשת שירתה את הספקים שלה, שהיו רק מקומיים, ולא את בעלי המניות. קנו ביוקר ומכרו ביוקר.

"כשקניתי את הרשת, קיבלתי גופה. עכשיו, לעומת זאת, 40% מהמחזור של הרשת זה מיבוא, וזו המהפכה. אנחנו קונים בזול ומוכרים בזול. אופיס דיפו הפסידה 30 מיליון שקל בשנה הראשונה אחרי שרכשתי אותה. עכשיו זו חברה מאוד רווחית".

צים השקיע בסך-הכול 40 מיליון שקל, כולל הזרמות אחרי רכישת השליטה בה, ועכשיו הוא מצהיר: "אם הייתי רוצה למכור את הרשת היום, בקלות הייתי מקבל 150-200 מיליון שקל. יש קונים! הקמעונאות חוזרת, והשנים הבאות יהיו שנות הקמעונאות".

 - איך בדיוק? יותר ויותר אנשים קונים באינטרנט, וחלקם באתרים סינים שמציעים מחירים זולים.

"כשאת קונה באתר סיני, אין לך חווית קנייה. את לא נוגעת במוצר, ואת מקבלת אותו אחרי כמה שבועות, ואין לך ביטחון שמה שתקבלי זה מה שהזמנת".

 - אני בספק אם הורים לילדים בגיל בית ספר, שצריכים באופן שוטף לקנות הרבה כלי כתיבה, זקוקים לחוויית קנייה כזו.

"אולי, אבל לגבי סוגיית המחיר - אופיס דיפו לא יקרה היום. לפני שאני רכשתי את הרשת, האסטרטגיה שלה הייתה: זה מאמריקה, אז אפשר למכור ביוקר. כשאני רכשתי אותה, הכנסתי את הדי.אן.איי של כמעט חינם: למכור הרבה ולהרוויח קצת".

כדי להסביר למה הוא מתכוון, צים יוצא לרגע מחדרו כדי להביא עותק מהירחון של אופיס דיפו. "הבאנו חצי מיליון ספינרים מסין, ואנחנו מוכרים אחד ב-9.9 שקל לעומת 60-70 שקל אצל אחרים, כשאין במלאי או 30-40 שקל כשיש במלאי. כל הסיפור של מקורי או לא מקורי זה קשקוש אחד גדול. ספינר אחד עלה לי 6-7 שקלים, אז אני יכול למכור אותו ב-9.9. למה החזירות הזו?! אנחנו מוכרים הרבה, ובזול. השוק לא מבין שהרווח הוא בכמויות ולא במחיר פר יחידה. קמעונאות זה משחק של מסות. כשאפשר לייצר ולמכור במסות, אפשר למכור בזול".

השנה ניסה צים לרכוש את תנופורט מכונסי נכסי אליעזר פישמן אך הפסיד לאנשי העסקים ירון אדיב וכידן דהרי שרכשו אותה תמורת 160 מיליון שקל. לצים יש בטן מלאה על תהליך המכירה. מאוד מלאה. "עשו לנו תרגיל מאוד לא יפה. כשהחלה ההתמחרות, שאלתי את עו"ד רונן מטרי, אחד הנאמנים לנכסי פישמן מטעם בנק לאומי, כמה הוא רוצה עבור תנופורט. מטרי אמר לי שקיבל הצעות שבין 27-40 מיליון שקל, ושאם אביא 80 מיליון שקל, החברה שלי. בהקשר של ההתנהלות שלי מולו, אגיד שיש בעלי בסטות בשוק הכרמל שיש להם יותר כבוד מכונסים במדינת ישראל.

"בעולם העסקים, כשחותמים על עסקה, אז זה אומר שהעסקה סגורה. הבאתי ערבות בנקאית כדי לרכוש את תנופורט תמורת 80 מיליון שקל, זכיתי בהתמחרות, ובחצות של אותו היום חתמנו על הסכם לרכישת מניות החברה. היה לנו הסכם חתום. אחרי יומיים מטרי מתקשר אליי ואומר לי שקיבל הצעה של 85 מיליון שקל. לא הבנתי, הרי חתמנו על הסכם. כשהבנתי שהוא לא איתי, הסכמתי לתת 85 מיליון שקל, ואז מדובר היה על 69% מהמניות ולא על 100%.

"כשהגענו לבית המשפט, וזה היה אחרי 3 חודשים שכבר נכנסתי לחברה והתחלתי לעבוד, השופט איתן אורנשטיין החזיק ביד הערכת שווי ל-100% מהמניות לפיה תנופורט שווה 120 מיליון שקל ואמר: אני לא מוכן שרק 69% מההון יימכרו, וצריך ללכת על התמחרות על ה-100% (וזאת בעקבות דרישתו של המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, ט.צ) . ולפתע, הכונסים שלפני רגע היו אתי, מסכימים עם השופט. הצהרתי שאני מוכן להשלים ל-120 מיליון שקל. ואז הכונסים, שהם סוחרי סוסים, ביקשו מהשופט ללכת להתמחרות. אחרי שבועיים נקבעה ההתמחרות, ובאתי עם כל הכסף לעסקה.

"אני הייתי עם הרבה אגו והרבה אמוציות, וההתמחרות מול אדיה ודהרי התנהלה כך שכל אחד העלה במיליון שקל. כשהגעתי ל-159 מיליון שקל, קמתי ופרשתי. נגעלתי מההתנהלות של הכונסים. זו בושה למדינת ישראל. אני צריך לקבל ארגז של מתנות מבנק לאומי. הרי ההצעה הראשונית הייתה 40 מיליון שקל, ואת ה-160 מיליון שקל הוא קיבל בגללי. זה היה הזוי!".

כשהתאושש מההפסד הצורב, חזר צים להתמקד בפעילות הנדל"ן המניב שלו, בעיקר מרכזי קניות בערי פריפריה. "הבנתי שאין קניונים בפריפריה, ולכן אין תחרות בפריפריה. גם אוכלוסיות חלשות צריכות לקנות בגדים, לאכול, לשתות קפה בערב כשבא לה. אני הולך על ערים של מעל 50 אלף תושבים, שיושבות על צירים מרכזים. והקונספט שלנו הוא בסיסי, כלומר יש בקניון רשת שיווק, בנק, דואר וחנויות אופנה בסיסיות.

"אדם במרכז ואדם בפריפריה, אלה אותם אנשים עם אותם הרגלי צריכה, רק שבמרכז יש יותר הכנסה פנויה. בפריפריה, אנשים משקיעים בבית, בילדים וכדומה, ולא בבילויים ובחופשות. ולכן הם צרכנים גדולים, עד כמה שזה נשמע לך מוזר. הפדיונות של מרכזי הקניות שלי עולים בכל שנה, אנחנו מאוכלסים ב-100%, ואת חלק מהמרכזים אנחנו מרחיבים".

צים טוען כי יש עדיין הרבה ערים שאין בהן מספיק מרכזי מסחר. "יש עודף באשדוד, באר-שבע וחיפה, אבל בבת ים לדוגמה חסר. אולי ברמה מדינתית יש בועת מרכזי קניונים, אבל לא נקודתית. בעיניי, הבאנו את תל-אביב לפריפריה. מרכזי קניות עובדים, ועובדים מצוין. זו עובדה".

 - לאחרונה פורסם שאתה שוקל להנפיק את פעילות מרכזי הקניות.

"אנחנו בודקים את זה".

תגובת הכונסים מטעם בנק לאומי לנכסי אליעזר פישמן: "רני צים השתתף בהליך מכר בפיקוח בית משפט שכלליו היו ברורים לו מראש, ולפיהם על-מנת לזכות, על הצעתו לעמוד בשני תנאים: להיות הגבוהה ביותר ולהיות מאושרת על-ידי בית המשפט. הכונסים הגישו את הצעתו של צים (לרכישת 69% מהמניות) לאישור בית המשפט בצירוף המלצה לאשרה, אך בית המשפט העדיף שיבוצע סיבוב נוסף, והפעם בניסיון חדש למכירת 100% מהמניות של תנופורט, תוך מתן הסמכה חדשה ומתאימה לכונסים למטרה זאת.

"בסיבוב ההתמחרות השני, הצעתו של צים לא הייתה הגבוהה ביותר, והייתה הצעה טובה ממנה, שאושרה לבסוף על-ידי בית המשפט. הכונסים פעלו כל העת על-פי דין בהוגנות, ובשקיפות ומילאו את תפקידם לפעול להשאת התמורה. גם אם ניתן להבין את אכזבתו של צים מאובדן ההזדמנות העסקית, לא ניתן לקבל את טענותיו, שיש בהן משום אי-כיבוד כללי ההליך ואי-כיבוד החלטות בית המשפט".

"תכתבי: אני בקשר מצוין עם עדי. לא טוב. מצוין!"

לפני כשנה נקלעה משפחת צים למשבר. עדי צים, אחיו של רני ושותפו להקמת רשת כמעט חינם, נעצר ונחקר בחשד לביצוע עבירות מירמה, מס והלבנת הון לכאורה בהיקף של מעל 200 מיליון שקל. צים היה חשוד בכך שסייע, באמצעות החברה הציבורית אס.אר.אקורד שבשליטתו, לבניית תשתית למירמה נגד רשויות המס, הביטוח הלאומי ומשרד הכלכלה, שכללה דיווחים כוזבים למדינה, ניפוח עסקאות והפקת חשבוניות כוזבות. זאת, לפי החשד, על-מנת לקבל הטבות והחזרים שאינם מגיעים לחברות ולחשודים המעורבים במירמה.

שנה עברה, ולפי דוחות אס.אר לרבעון הראשון של השנה, חקירת משטרת ישראל ורשויות המס לא הסתיימה. אס.אר היא חברת ניכיון צ'קים, ולפני כ-10 ימים הודיעה כי קיבלה אישור להמשיך לעסוק במתן אשראי.

 - אתה בקשר טוב עם עדי?

"מצוין אפילו. תכתבי: אני בקשר מצוין עם עדי. לא טוב. מצוין!"

 - אני מניחה שעברה עליו תקופה קשה.

"נכון, אבל הוא יצא ממנה מחוזק, ואני מאמין שזה ייגמר כלא היה".

 - היית איתו באותם רגעים?

"כן ועד היום אני איתו. עכשיו הוא שוב על הגל, והוא בסדר גמור".

 - איך ההורים קיבלו את מה שקרה?

"כל המשפחה הייתה בשוק. אנחנו לא משפחה של עבריינים, ואנחנו לא יודעים מה זה משטרה. אנחנו המשפחה הכי מרובעת שיכולה להיות. וזה קשור למכירת רשת כמעט חינם: לא רצינו שיהיה דם רע בתוך המשפחה. אם תסתכלי על משפחות אליטה בישראל, כולן שסועות וקרועות בגלל כסף. בשביל מה הייתי צריך את זה? אנחנו אנשים פשוטים, ותמיד היינו. אנחנו מסתכלים בגובה העיניים, לא שחצנים. לפחות לא אני. השם שלי יותר יקר לי מכל העסקים שלי".

 - במה אתם שונים?

"כשמדובר על עסקים, אני יותר משוגע בחזון שלי קדימה. כשמדובר על התנהלות אישית, אני יותר מתון והוא יותר אימפולסיבי".

רני צים

■ מי אני: רני צים (41.5, מדגיש את החצי) הוא יזם קמעונאות ונדל"ן. צים החל את דרכו כשהקים, יחד עם אחיו עדי, את רשת השיווק כמעט חינם כשהיה בן 24. אחרי שהרשת מיצבה עצמה כאחת המובילות מבין רשתות הדיסקאונט בישראל, בחרה המשפחה למכור אותה למתחרה יינות ביתן. אחרי המכירה בחר צים להתמקד בנדל"ן מניב והקים חברת החזקות על שמו שמתמקדת בהקמת מרכזי קניות בפריפריה. לקמעונאות חזר דרך רכישת אופיס דיפו שהייתה על סף פשיטת-רגל. אחרי תהליך הבראה חזרה אופיס דיפו להרוויח, והיא מקור גאווה לא קטן עבור צים (ראו עץ החזקות).

■ איפה גדלתי: אביו יליד עיראק, ואמו צברית, אבל הוריה ילידי סוריה. ההורים נפגשו בשכונת התקווה. אביו היה נהג משאית, ואמו עקרת-בית. יש לו שתי אחיות ואח, והוא השלישי, אחרי עדי שגדול ממנו ב-5 שנים. אחותו הגדולה מנהלת סניף של אופיס דיפו, ואחותו הקטנה עובדת ביחב"ל. בילדותו גדל בפתח-תקווה, ובחיידק הקמעונאות נדבק אחרי שהוריו פתחו מכולת. "אני ועדי עבדנו בה במהלך החופשים". בצבא שירת בבית הדפוס הצבאי בתל-השומר.

■ המשפחה שלי: נשוי ללילך 19 שנה, ולזוג 4 ילדים: טל, הבן הבכור (18), מאי בת 13, שון בן 9 ואמה בת חצי שנה. "הכרנו דרך אבא שלה, קונדיטור שממנו קניתי סחורה למינימרקט שלי". כשהיה בן 23 התחתנו, אחרי שנה הפך לאבא. לילך עקרת-בית, והמשפחה מתגוררת בכפר מעש.

■ שווי הון: את רשת כמעט חינם מכרה משפחת צים לרשת יינות ביתן לפני כ-4 שנים תמורת 350 מיליון שקל. כמעט חינם הייתה ציבורית - נסחרה תחת צים שיווק - ובעקבות המיזוג נמחקה מהמסחר בשוק המקומי. לכל אחד משני האחים היו 37% מהון המניות, כך שכל אחד מהשניים נפגש באקזיט זה עם 130 מיליון שקל, ברוטו לפני מס ולא כולל דיבידנדים שהחברה חילקה במהלך שנות פעילותה.

רני צים
 רני צים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988