המגזר העסקי נגד הצעת חוק לגביית דמי פיתוח אחידים

ראשי איגוד לשכות המסחר ונשיאות הארגונים העסקיים שלחו מכתב חריף לוועדת הפנים של הכנסת לקראת הדיון בהצעת החוק, שפוצלה מחוק ההסדרים, בטענה שהיא תגרום לתוספת לדמי הפיתוח של "מאות מיליוני שקלים בשנה למגזר העסקי בלבד"

אוריאל לין / צילום: מסך
אוריאל לין / צילום: מסך

"יישום הצעת החוק יביא אך ורק הגדלת נטל התשלומים על המגזר העסקי, ולא יביא ליישום מטרתה העיקרית - קידום פעילות הפיתוח והבנייה בישראל. בשל כך, ולנוכח תוספת העלויות הגבוהה הצפויה למגזר העסקי, אנו מבקשים שלא להמשיך בתהליך החקיקה עד לשיתוף מלא של המודל" - כך כתבו בשבוע שעבר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), וחברי הוועדה.

הסיבה להתנגדות המגזר העסקי נובעת מהחשש שקביעת תעריף אחיד תוביל להתייקרות משמעותית של תשלומי הפיתוח. "על פי אומדן ראשוני (ולנוכח מיעוט הנתונים שבידנו שהועברו לבדיקתנו), מדובר בתוספת של מאות מליוני שקלים בשנה למגזר העסקי בלבד", נכתב בנייר עמדה שהעבירו הארגונים העסקיים לוועדת הפנים - זאת, בין השאר בשל האפשרות של חיובים רטרואקטיביים על עבודות פיתוח שנעשו בעבר. כמו כן הצעת החוק אינה קובעת במפורש מי יצטרך לשאת בדמי פיתוח באזור מסוים בו ייעשו או אף נעשו עבודות בעבר.

את המכתב החריף שלחו נציגי המגזר העסקי לוועדת הפנים לקראת דיון בהצעת החוק העוסקת בתעריפי דמי הפיתוח בארץ והכוונה לקבוע דמי פיתוח אחידים בכל הארץ. זאת, בניגוד למצב הקיים היום שבו תעריפי הפיתוח נקבעים ברוב המכריע של המקרים באמצעות חוקי עזר. נזכיר כי הצעת החוק הייתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים, אך מאוחר יותר פוצלה ממנו ועברה למסלול חקיקה רגיל. עוד נציין כי בשבוע שעבר הייתה אמורה ועדת הפנים לערוך דיון בהצעה, אך זה נדחה וטרם נקבע מועד חדש.

במגזר העסקי טוענים כי שינוי תעריפי הפיתוח, כמוצע בהצעת החוק, מעלה שאלות רבות ללא תשובות. עוד טוענים כי התעריפים החדשים שנקבעו אינם ברורים, כמו גם נתוני הבסיס לחישובים שאינם חשופים לבחינתם.

"לצערנו, בהמשך למכתבנו הקודם מיום 7.3, לא חלה כמעט כל התקדמות בין הארגונים השונים לבין משרד האוצר בנוגע לבחינת הנתונים והפרמטרים לקביעת דמי הפיתוח כפי שנוסחו בהצעת החוק", נאמר במכתב לח"כ אמסלם. "בניגוד להנחיותיך, ולמרות בקשות אין ספור לגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר, טרם קיבלנו את לוחות התחשיבים כדי לנתח את המתודולוגיה בעת קביעת התעריף.

"התנהלות משרד האוצר בנושא תמוהה בעינינו, מלבד ההתקדמות בחקיקה כמעט ללא שיתוף של הארגונים העסקיים - ובפועל, מידורם מתהליך אשר משפיע ישירות על מצבם הפיננסי - ישנם חלקים רבים בנוסח הצעת החוק והתקנות שראוי שהיו נפתרים טרם ההגעה לדיון בוועדה".

"מסרב להעביר"

נציגי המגזר העסקי דורשים במכתב לקבל את "מודל בניית התעריף המלא, כדי שנוכל לנתח את המתודולוגיה שעל פיה נקבע". עוד דורשים נציגי המגזר העסקי לקבל את מסד הנתונים ממנו נגזר התעריף ומדגישים כי "על אף שמשרד האוצר שלח נייר מתודולוגיה, הנייר ברובו מפנה אל אותו מסד נתונים שהמשרד מסרב להעביר".

שרגא ברוש, שהוא גם נשיא התאחדות התעשיינים, אמר כי "מצד אחד הממשלה מדברת על החשיבות של תעשייה יציבה לצמיחת המשק, ומצד שני היא מאפשרת העלאה דרסטית ולא מוצדקת של עול המסים... כבר היום מושתים חיובים כספיים על עסקים באופן רטרואקטיבי, בגין עבודות פיתוח שבוצעו לפני עשרות שנים, מבלי יכולת של העסק להתגונן. על כן יש לפעול באופן מיידי להפסקת תהליך אישור דמי הפיתוח, שמשמעותם הכפלה של גובה המס".

נזכיר כי גם בענף הנדל"ן הביעו בעבר התנגדות דומה לנוסח הצעת החוק, לא בגלל הכוונה לקבוע תעריף אחד, אלא בשל התעריפים שעשויים לייקר את עלות הפיתוח הסופי. בנוסף, הצעת החוק אינה מפרטת באלו מקרים ייגבו דמי הפיתוח החדשים וממי הם ייגבו בכל פרויקט ופרויקט.

ממשרד האוצר, המקדם את הצעת החוק, סירבו להגיב למכתב או להתייחס לנושא הצעת החוק האמורה.

צרו איתנו קשר *5988