"הבעיה בשירות הציבורי היא לא בעיית שכר אלא בעיית פריון"

"עשו לאחרונה סקר לגבי 100 החברות הכי אטרקטיביות לעבודה במשק. שאלו את הציבור איפה הוא רוצה לעבוד. איזו חברה הייתה במקום הראשון? חברת החשמל. איפה היו עובדי המדינה? מקום 17. אינטל וגוגל מקום שני ושלישי. משרדי הממשלה הקדימו את IBM ואת בזק. הרצון לבוא לעולם הממשלתי קורה כי השכר בשירות הציבורי הוא הגון וראוי בכל השוואה. אם השכר הממוצע במשק הוא כ-9,600 שקל, השכר בעולם הציבורי עומד על 17 אלף שקל. זה שכר ראוי ומתגמל" - כך אמר היום (ב') הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, במסגרת שיחה "אחד על אחד" בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

יעקב הוסיף ושאל את רואי החשבון הנוכחים באולם: "מי מכם בעולם הפרטי מקבל את זה כמובן מאליו שהוא יקבל קרן השתלמות, שהוא יקבל 24 ימי חופש מהיום הראשון בעבודה כשהחוק מדבר על 12 ימים, וימי הצהרה וימי הסתגלות ויציבות בעבודה? מעבר לשכר עצמו, בשירות הציבורי יש הרבה נלווה שכר ויתרונות".

על רקע אמירות אלה שאל מנחה השיחה, העיתונאי עמרי מילמן, את יעקב, איך ניתן להמשיך להצדיק הסכמי שכר מנופחים שנחתמים מעת לעת עם עובדי מדינה שונים, והאם הוא יפסיק עם הסכמי השכר.

"לא. זה לא אומר שאנחנו לא נמשיך בהסכמי שכר. אני מניח שזה יימשך", אמר יעקב, אך הוסיף כי הנתונים מלמדים כי "הבעיה בשירות הציבורי היא לא בעיית שכר אלא בעיית פריון. בעיית שכר אין. יש בעיה של הנגשת השירות ושל יעילות. שם צריך לשים משאבים. אני מאמין שאפשר להשיג את זה גם במסגרת הסכמי שכר, גם אם יהיו תוספות שכר. גם אם יהיו הסכמי מסגרת".

נוכח הצהרתו כי השכר בשירות הציבורי ראוי, היה צפוי כי יעקב יקשיח עמדות מול ועדי העובדים בשירות הציבורי וישים כץ להסכמי השכר הנדיבים, כפי שנראו לאחרונה, ואולם, הגם שעמדתו היא שההסכמים צריכים להיות מתונים יותר, הבהיר יעקב כי המציאות חזקה יותר.

"האם השיח ישתנה? אני חושב שזה לא יקרה מחר בבוקר. ודאי שיהיו עדיין כאלה הסכמים. לגופים האלה יש כוח ללחוץ על שאלטרים. יש להם המון כוח במשחק הממשלתי. במקומות קריטיים צריך לשנות את הדבר הזה. הדבר הזה פוגע בכולנו. זו פגיעה של מיליארדים במשק. פגיעה משקית. יש לנו שיח עם ארגוני העובדים, ואנחנו חושבים שהם מתחילים להבין את זה, ושיהיה שיתוף-פעולה בהמשך".

לדברי יעקב, "אחת הבעיות הכי גדולות במשק הישראלי זה פריון. מדינת ישראל נמוכה ב-25% מעמיתיה בעולם הפריון. נכון שבחברות המייצאות הפריון גבוה, כי יש תחרות עם העולם, אבל המשק בכללותו בפריון מאוד נמוך".

לדבריו, ניתן לשנות את המצב באמצעות השקעות וטכנולוגיה. "אפשר להעלות את הפריון דרך השקעות, בהון פיזי בעיקר אבל גם הון אנושי. דרך נוספת היא טכנולוגיה. ואיך אני קשור לזה? אני עוד זוכר שהייתי ברשות המסים, ורצינו להכניס טכנולוגיה חדשה, אמרו לנו ארגוני העובדים שצריך לשלם לעובדים על זה. אמרנו להם 'אבל אנחנו לא מפטרים עובדים ולא משנים את העבודה שלהם רק מקלים עליהם', והם אמרו לנו 'לא תכניסו עד שתשלמו'. אני רוצה לשנות את הגישה הזאת, והעובדים מתחילים להבין את זה".

יעקב כיהן עד לאחרונה כמשנה למנהל רשות המסים והיה להערכת רבים במסלול המהיר להחליף את מנהל רשות המסים המכהן, משה אשר, בתום כהונתו. ואולם, המסלול של יעקב שונה, ובינואר השנה הוא מונה לממונה החדש לענייני שכר באוצר.

בפאנל שנערך אחר-הצהריים בכנס רואי החשבון באילת, הסביר יעקב כי בניגוד לציפיות הנמוכות שלו, הוא גילה תפקיד מאתגר ומשפיע. "לא תמיד אתה קובע את דרכך. התבקשתי להגיע. זה בתוך האולם האוצרי בסך-הכול, אז נשארתי באותו עולם".

עוד הוסיף יעקב: "הגעתי עם ציפיות נמוכות לתפקיד, ומצאתי תפקיד מעניין, מאתגר, שהאחריות שלו היא על 150 מיליארד שקל מתקציב המדינה. במונחי אחריות ובמונחי היכולת להשפיע על המשק, למדתי שיש בתפקיד הזה המון אתגר ובעיקר יכולת של לשפר את השירות הציבורי".

עוד לדברי יעקב, מדובר בתפקיד שלא נתנו לו מקום ראוי באוצר. "אגף השכר הוא אגף עם אחריות עצומה שלא קיבל את מקומו בעולם האוצרי, ואני עובד גם על זה. אני עובד על להפוך אותו ליותר משמעותי. אני רוצה להעלות את האגף מהעולם הטקטי לעולם האסטרטגי. הממונה על השכר מעולה בעולם הטקטי, אבל אני חושב שחסרה חשיבה אסטרטגית על זה שבסופו של יום דרך הסכמי השכר נשפר את השירות הציבורי".