הפיס האריך ההתקשרות עם ספק בקרת מדיה ללא מכרז

אף שיש חברות נוספות בשוק הפועלות בתחום בקרת המדיה, במפעל הפיס טוענים כי רק חברת BAKARA יכולה לספק להם את השירות ■ אמנם הפיס אינו מחויב בחוק חובת המכרזים, אך בעבר קבע מבקר המדינה כי עליו לאמץ מדיניות כזאת

בית מפעל הפיס בת"א / צילום: איל יצהר
בית מפעל הפיס בת"א / צילום: איל יצהר

הרוחות הסוערות סביב העברת שידור ההגרלות של מפעל הפיס ללא מכרז מערוץ 10 לזכיינית ערוץ 2 רשת ולאתר ynet טרם שככו - וכבר צעד נוסף של מפעל הפיס מעורר תרעומת: ל"גלובס" נודע כי מפעל הפיס פטר עצמו ממכרז בהתקשרות עם חברת בקרת מדיה והאריך את ההתקשרות עם חברת BAKARA, זאת אף שעל פניו ישנן חברות נוספות בישראל שיודעות ויכולות לבצע עבודת בקרה ושאינן פעילות בתחום רכישת המדיה.

התנאי המכשיל לכאורה, בשלו טוענים במפעל הפיס כי אין עוד חברה המסוגלת לספק להם את השירות הנדרש, היא דרישה שחברת בקרת המדיה תשמש כחברת בקרה עבור לפחות 8 מתוך 20 המפרסמים הגדולים. מעניין לראות שממילא תנאי זה מלכתחילה לא היה מותיר מקום להתמודדות לחברה שלישית, שכן 8 נכנס ב-20 רק פעמיים.

שלא לייחוס אומרים גורמים בתעשייה כי מפעל הפיס מבקש 8 מפרסמים גדולים כדי להבטיח לעצמו לקבל איזשהו בנצ'מרק לגבי המחירים בשוק. על כך גורמים בענף הפרסום מרימים גבה, שכן למפעל הפיס אין באמת תחרות כלשהי או שחקן מסוים בקטגוריה שממולו מחיריו אמורים להיות תחרותיים. "קשה גם להבין למה מבקשים 8 ולא 5 או 10, וכיצד המספר הזה חוזר ועולה במכרזים ממשלתיים", אומר שלא לייחוס גורם בתעשייה.

בישראל אין הרבה חברות שעוסקות בבקרת מדיה. BAKARA של גלית ליבר היא החברה הגדולה ביותר בשוק, אך ישנן גם חברות נוספות כגון החברה של איש המדיה הוותיק איאן גודריץ', יפעת בקרת פרסום או החברה של הפרסומאית איה גולן.

כאמור, לאחרונה פרסם מפעל הפיס הודעה על כוונתו להתקשר עם חברתה של ליבר ללא מכרז, בנימוק לפיו "חברת ליבר בקרה ניהול ותכנון מדיה בע"מ היא הספק היחיד בישראל העומד בדרישות המינימום ההכרחיות למתן שירותי בקרת מדיה למפעל הפיס".

הדרישות כפי שהוצגו הן ניסיון הסוג הנדרש למפעל הפיס לאורך כל 3 השנים הרצופות האחרונות, מתן שירותי בקרת מדיה בטלוויזיה, בדיגיטל ובמדיה אחת נוספת לפחות ל-8 לקוחות מתוך רשימת 20 המפרסמים המובילים על-פי דוח יפעת, וכמובן אישור שהספק אינו משרד פרסום, אינו מפעיל אמצעי תקשורת בישראל ואינו עוסק ברכישת מדיה. עוד נדרש כי לספק יהיה זכות שימוש בתוכנות המדידה והבקרה.

מפעל הפיס עצמו הוא בין המפרסמים הגדולים בישראל, עם היקף פרסום כולל של כ-50 מיליון שקל בשנה. אמנם לא מדובר בחברה ממשלתית, ולכן על פניו כגוף הפיס אינו מחויבים בחוק חובת המכרזים, אבל בעבר כבר הייתה קביעה של מבקר המדינה כי על הפיס לאמץ מדיניות כזאת בדומה לאוניברסטיאות והמכללות.

הרגישות סביב נושא הפרסום במפעל הפיס אינה דבר חדש, ובעבר הגיעו מכרזים סביב נושא זה גם לבתי המשפט. לאחרונה כאמור כבר נקט מפעל הפיס צעד מעורר מחלוקת, כשבחר להעביר את שידור ההגרלות שלו מערוץ 10 לרשת בלי שהאפשרות להעביר אותם לקשת נבחנה בכלל. כפי שנחשף ב"גלובס", מי שעמד מאחורי החיבור לרשת היה משרד הפרסום אדלר-חומסקי, שמשמש גם משרד הפרסום של רשת וגם משרד הפרסום של מפעל הפיס.

על רקע הרגישויות הידועות ועל רקע העובדה שמפעל הפיס מנהל בימים אלה מכרז על תקציב הפרסום שלו, כתב לאחרונה מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מכתב למפעל הפיס, שבו הנחה אותם לנהוג בשקיפות המרבית בכל הנוגע למכרז. באב"ד הציע "ריענון נוהלי הפרסום לאור השינויים וההתקשרויות ארוכות-הטווח". עתה נראה כי לפחות בכל הנוגע לבקרת הפרסום של מפעל הפיס, ריענון כזה לא יצא לפועל.