פלוג: הגידול ביתרת המשכנתאות ובחוב הצרכני - סיכון מתון

"היחס בין החוב לתוצר ולהכנסה הפנויה עלה רק במידה מתונה - אך העלייה המהירה של האשראי הצרכני מחייבת את הרגולטורים למעקב הדוק יותר, ואת הציבור ואת נותני האשראי למשנה זהירות"

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, נאמה היום (ד') בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, על ההשלכות לטווח הקצר והארוך של צמיחה מוטת צריכה פרטית.

לפי פלוג, הצריכה הפרטית הובילה את צמיחת המשק בשנים האחרונות, חיפתה על ההאטה ביצוא ובהשקעות על רקע הצמיחה הגלובלית המתונה, ותמכה בשיפור משמעותי בנתוני שוק העבודה, בדגש על האוכלוסיות החלשות.

הנגידה הדגישה, כי "צמיחה מוטת צריכה טומנת בחובה סיכונים, אם היא מבוססת על גורמים שאינם ברי קיימא", אולם טענה מיד כי הגורם העיקרי לגידול בצריכה בישראל בשנים האחרונות היה הגידול בהכנסה מעבודה.

בשנה וחצי האחרונות, הסבירה פלוג, נתוני הצמיחה הושפעו ממה שכלכלנים מכנים "רעשים" (בעיקר התנודתיות ביבוא כלי הרכב), אך בניכוי אותם רעשים קצב הצמיחה של התוצר הואץ, והוא עומד על כ-4% במונחים שנתיים.

לפי פלוג, "זהו קצב נאה, בפרט אם לוקחים בחשבון שהסחר העולמי, שמשקף את הביקוש העולמי ליצוא שלנו, גדל בקצב מתון של כ3% בממוצע מאז המשבר הכלכלי הגלובלי, לעומת ממוצע של 7.5% בממוצע בשנים שקדמו למשבר. הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי נתמכו במדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה: ריבית נמוכה, רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל, ורמה יחסית גבוהה של הגירעון מנוכה המחזור". 

הצריכה הפרטית גדלה בשיעור של 4.3% ב-2015 ו-6.3% ב-2016, והייתה הגורם העיקרי שתרם לצמיחה בשנים האחרונות. מה מניע את הצריכה הפרטית?

לפי בנק ישראל, "ההכנסה מעבודה והנכסים הפיננסיים הינם גורמים מכריעים בקביעת רמת הצריכה הפרטית בטווח הארוך - עם גמישות של כ-0.3 ו-כ-0.2 בהתאמה. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה אף היא לגידול בצריכה פרטית, דרך אפקט העושר. מחירי הנכסים, בעיקר הפיננסיים, הם המשתנים המשפיעים ביותר על השינוי בצריכה הפרטית בטווח הקצר, שינוי בהכנסה השוטפת אינו משפיע על הצריכה הפרטית בטווח הקצר, למעט שינוי בהכנסה מתשלומי העברה.
עוצמת השפעת התחלופה של הריבית אינה גדולה".

וכיצד התפתחו בשנים האחרונות המשתנים המשפיעים על הצריכה הפרטית?

■ בהכנסה מעבודה נרשמה בשנתיים האחרונות עלייה ריאלית של כ-6% בשנה.

■ במקביל, נרשמה עלייה בתעסוקה ובשכר.

■ חלה עלייה במחירי הדירות ובשווי הנכסים הפיננסיים.

■ יתרת האשראי הצרכני (האשראי למשקי בית שאינו לדיור) גדלה ב-25% ב-3 השנים האחרונות, תוך ירידה בריביות.

■ במקביל, חלה הוזלה של מוצרי צריכה מיובאים, על רקע ייסוף השקל.

כל המשתנים הללו תמכו בעלייתה המהירה של הצריכה. פלוג מציינת מחקר שנערך על ידי ארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסם השבוע, שממנו עולה כי "בשנים האחרונות הגורם העיקרי שהוביל את גידול הצריכה הפרטית הוא העלייה בהכנסה מעבודה".

והשורה התחתונה, לפי בנק ישראל? "נתוני החוב של משקי בית מראים שלמרות הגידול ביתרת המשכנתאות ובחוב הצרכני, היחס בין החוב לתוצר ולהכנסה הפנויה עלה רק במידה מתונה. לכן, ברמת המקרו, מדובר בסיכון מתון. עם זאת, העלייה המהירה של האשראי הצרכני בשנים האחרונות מחייבת את הרגולטורים למעקב הדוק יותר, ואת הציבור ואת נותני האשראי למשנה זהירות, ולבחינה מושכלת של כושר ההחזר בעת מתן או נטילת האשראי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988