דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

המלצה: כך ייקבע מהי סחורה מתוצרת ישראלית

צוות בין-משרדי של משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המסים ומשרד האוצר ממליץ לשנות את השיטה באופן שגם יחייב גופים ציבוריים וממשלתיים להעדיף במסגרת מכרזים שהם מפרסמים מוצרים מייצור מקומי

יאיר שירן. תיקון עיוותים / צילום: תמר מצפי
יאיר שירן. תיקון עיוותים / צילום: תמר מצפי

צוות בין-משרדי של משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המסים ומשרד האוצר ממליץ לשנות את השיטה שעל-פיה יקבע מהי סחורה מתוצרת ישראלית, באופן שגם יחייב גופים ציבוריים וממשלתיים להעדיף במסגרת מכרזים שהם מפרסמים מוצרים מייצור מקומי.

לפי המלצות הצוות, שהוגשו למנהל רשות המסים ולמנכ"לי משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, השיטה החדשה תחליף את השיטה שהונהגה עד כה ועל-פיה נקבע אם חומר גלם מיובא שעובד בישראל - הוא מוצר ישראלי.

השיטה הקיימת מבוססת על "ערך מוסף" שמקבל חומר הגלם המיובא לישראל ועובר תהליכי עיבוד שונים. בשיטה זו נלקחים בחשבון שיקולים כמו מספר העובדים שלוקחים חלק בתהליך העיבוד, אם העיבוד נעשה במפעל או בבית מלאכה בפריפריה ועוד.

הוועדה הבין-משרדית מצאה ליקויים בשיטה זו, שכן היא נתונה למניפולציות רבות. כך לדוגמה, חולצות מיובאות מהמזרח הרחוק שעברו עיבוד קל בישראל, כמו תוספת של אביזר או הדפס - הוגדרו לעתים כ"תוצרת הארץ".

לדברי ראש הצוות הבין-משרדי, ראש מינהל התעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, יאיר שירן, "השיטה החדשה, המבוססת על סיווגי המכס של חומרי הגלם, מקובלת כיום ברחבי העולם לצורך קביעת סיווג של סחורות במסגרת הסכמי הסחר הבינלאומיים ומוכרת בארגון המכס העולמי".

שירן הוסיף ואמר כי "לשיטה החדשה יש יתרונות רבים, בכך שהיא חד-משמעית, ברורה, אובייקטיבית, לא ניתנת לפרשנויות ולמניפולציות. השיטה החדשה מכירה במוצר תעשייתי כמוצר ישראלי מקורי רק כאשר חל שינוי בפריט המכס של המוצר הסופי ביחס לסיווג המכס של חומר הגלם שעל בסיסו הוא יוצר".

במשרד הכלכלה והתעשייה אמרו היום (א') ל"גלובס" כי בשינוי השיטה שעל-פיה נקבע מהו מוצר תעשייתי מקומי - יש כדי לעודד יצרנים מקומיים לקיים בארץ פעולות ייצור משמעותיות יותר המבוססות על חומרי הגלם שהם מייבאים. מצב זה, כך טענו במשרד הכלכלה, יוביל גם להרחבת היצע התעסוקה בתעשייה - שחלק גדול ממפעליה פרוסים באזורי פיתוח.

הצוות בראשות שירן בחן את הסוגיה במשך כשנה, ואם המלצותיו יאומצו בידי משרדי הממשלה - יישומן כרוך בשינויי חקיקה. זאת, לאחר שבמהלך השנה האחרונה חברי הצוות נחשפו לעמדותיהם של נציגי ענפי התעשייה השונים, כמו גם התאחדות התעשיינים. לדברי שירן, ההמלצות זוכות לתמיכת ההתאחדות, שסבורה כי ביישומן יש כדי להיטיב עם התעשייה המקומית.

על-פי נתונים שמסר משרד הכלכלה, היקף הרכש השנתי של משרדי הממשלה, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות מהתעשייה הישראלית מוערך בכ-25 מיליארד שקל בשנה. נתון זה לא כולל את משרד הביטחון. על-פי תקנות העדפת תוצרת הארץ, גופים ציבוריים צריכים לתת העדפה של עד 15% למוצרים מתוצרת ישראלית על פני מוצרים זהים מתוצרת זרה.

"אפשרות לתחרות הוגנת"

לדברי שירן, אימוץ ההמלצות של הוועדה בראשותו יתקן עיוותים שקיימים בנושא זה: "על-פי השיטה הקיימת, יצרנים מקומיים מתקשים להוכיח כי המוצרים שלהם עומדים בדרישות של תוצרת הארץ, שכן הם מייבאים חומרי גלם מחו"ל, ומנגד - קיים יבוא של מוצרים כמעט מוגמרים ובשל עיוותים בשיטה הקיימת - הם מוגדרים במוצרים מתוצרת הארץ".

ההמלצות כרוכות באישור משרדי הממשלה ובתיקוני חקיקה. שר הכלכלה, אלי כהן, תומך בהן: "השיטה החדשה תיטיב עם המגזר היצרני ותאפשר לו להתחרות על מכרזים באופן הוגן", אמר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות