אורלי דורון | ועידת שוק ההון

עו"ד אורלי דורון: הדין בישראל כלפי שוחד מאד מחמיר, ובצדק

מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בוועידת שוק ההון: "היום אנו מבינים שלנותני השוחד יש את מרבית התמריצים הכלכליים. ישראל, בהתאם, החמירה את העונש ל-7 שנים"

עו``ד אורלי דורון/ צילום:שלומי יוסף
עו``ד אורלי דורון/ צילום:שלומי יוסף

"הדין בישראל היום מאד מחמיר, ובצדק. יש לנו עניין שהמסחר ייעשה בעקרונות של הגינות ושל הדדיות - אם אנו אוכפים פה, אנו רוצים שיאכפו במדינות זרות" - כך אמרה היום (ג') עו"ד אורלי דורון מפרקליטות מחוז תל-אביב, בפאנל שכותרתו "הגברת האכיפה על שוחד בינלאומי" בוועידת שוק ההון של "גלובס" בתל-אביב.

הדברים נאמרים על רקע הסדרי הטיעון שהתקבלו היום על-ידי בית המשפט לבכירי חברת החשמל לשעבר שלקחו שוחד בפרשת סימנס.

עו"ד דורון הזכירה כי בשנות ה-90 החלו להיות מוגשים כתבי אישום בעניין שוחד בתחום העסקי ולא רק בזה השלטוני. לדבריה, "השוחד חותר תחת ערכי יסוד בסיסיים גם במישור העסקי. הקהילה הבינלאומית אליה אנו רוצים להשתייך זיהתה כי רק בדרך של שילוב זרועות נוכל להגביר את הציות".

היא הדגישה כי "לישראל יש עניין רב להשתתף בארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD ולבטא את עמדותיה כנגד שחיתות שלטונית. תרבות השוחד נעשית מחשכים, בצורה מתוחכמת וקשה לגילוי. הטמענו בחוק את המנגנונים הדרושים להתמודדות עם הגלובליזציה, ביניהם חובת החברות לבודד את מי שנושא באחריות דוגמת בידוד חברות-האם מחברות-הבת. בעוד שבעבר ראינו את משקל הכובד בחברה על מקבלי השוחד, היום אנו מבינים שלנותני השוחד יש את מרבית התמריצים הכלכליים. ישראל, בהתאם, החמירה את העונש ל-7 שנים".

הפאנל, בעל הניחוח החו"לי, סיפק הצצה לאחד התחומים המתפתחים בתאוצה בשנים האחרונות. לפני כמעט עשור הצטרפה ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות (בפברואר 2008), וכחודש לאחר מכן קבעה בחוק העונשין שלה (בסעיף 291א) כי תשלום שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי הוא עבירה פלילית בישראל. שנה לאחר מכן, במארס 2009, הצטרפה ישראל לאמנה של ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בינלאומיות.

בפעולות אלה ביטאה ישראל את התפיסה כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות תנאים תחרותיים בינלאומיים. היא נדרשה למיגור מקיף ורב תחומי כדי להיאבק בשחיתות ובשוחד ביעילות, תוך דגש על שיתוף-פעולה בינלאומי.

בחודשים האחורנים התרחשו מקרים ספורים של עבירות אלה - בני שטיינמץ שחשוד בכך ולא יכול לצאת מארץ, חברת טבע, חברת שפיר הנדסה ועוד.

העבירה, על-פי סעיף 291א לחוק העונשין, אוסרת להציע או לתת שוחד לעובד ציבור זר במטרה לקדם פעילות עסקית באופן ישיר (שעובד הציבור הזר שמקבל את השוחד יקדם את העסקה) או באופן עקיף (שעובד הציבור הזר ימסור למשלם השוחד מידע שלא כדין, שיקנה לו יתרון בהשגת העסקה).

למעשה, יצואן ישראלי, או חברה ישראלית, המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור זר, גם אם באמצעות מתווכים, סוכנים או כל גורם שלישי - מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בישראל, בנוסף לחשיפתם להליכים פליליים במדינה זרה.

דוברים נוספים בפאנל, בהנחיית כתב "גלובס" חן מענית: עו"ד איתן מעוז ממשרד איתן מעוז עורכי דין; עו"ד חיים גלפנד ממשרד עורכי הדין שבלת; ורמי ששון, קצין ציות ראשי בבנק דיסקונט.

עו"ד איתן מעוז, מתוקף היותו עורך דין בשוק הפרטי, הביא זווית ביקורתית יותר. הוא מזכיר כי החל מ-2017 יש רק אכיפה אחת, ומסביר כי "אכיפה כזו היא נטו משיקול כלכלי. האירוע שקרה בחו"ל משמעותו שהראיות והעדים - הכול בחו"ל. יש בון-טון כזה שאם אוכפים שחיתות כלכלית, הופכים לחברה מתוקנת יותר, אבל אין ואקום במסחר בינלאומי, ולמשל באפריקה קשה מאד לעבוד בלי למכור ידע וציוד, ואם זה לא אנחנו, אז תהיה חברה אחרת שתמכור זאת".

עו"ד מעוז טען כי אמנם יש לאכוף את החוק, אולם להסתפק, כמו בארה"ב ואנגליה, בהגשת כתב אישום, כמו במקרה של טבע, כך שלא תהיה ענישה כפולה. "העמדה לדין של חברה שכבר נענשה בחו"ל רק כי המדינה שלנו יכולה - הוא מיותר. אכיפה כן אך לא אכיפה כפולה", חידד.

עו"ד חיים גלפנד הסביר כי "חברות זרות או חברות ישראליות שהועמדו לדין בחו"ל כמו טבע, יש להן תוכניות ציות, אולם הן לא תמיד מיושמות או לא כוללות התייחסות לכל המצבים", ולפיכך לא ברות-יישום. "בארץ ראינו שמשרד הביטחון הוציא הנחיות לגבי מה צריכה לכלול תוכנית ציות, ורואים בניירות מה-OECD שכשמיישמים תוכנית ציות, זה יכול לפטור מאחריות פלילית".

הוא הוסיף כי אפשר לבדוק את עבודת השכיר המקומי שלוקחים, ולוודא שהוא מגיע מהתחום, ושהסכומים שמקבל הגיוניים לעומת מה שנותן בתמורה. "המספרים אינם ברי-השוואה, הכול תלוי בעסקה. אם מלכתחילה הסיכוי לזכות בה הוא נמוך, אז זה צריך להיות מותאם לסכום, כמו שגודל החברה צריך להיות מותאם לסכום".

כן הבהיר עו"ד גלפנד כי להעמיד לדין חברה על זה שעובד שלה פעל נגד נהליה שלה, לאחר שהוא כבר הודרך, והובהרה לו הבעייתיות - זה לפעמים מיותר.

רמי ששון, קצין הציות בדיסקונט ובפועל נציג הבנקים בפאנל, הבהיר כי כללי המשחק השתנו. זה מודגם בכך שה-FATF (גוף בינלאומי שנאבק בהלבנת הון ומימון טרור, מ' ר') רוצה לראות שבישראל מגישים כתבי אישום, ואם פעם היה מקובל שהמציאות היא שמעלימים מס - הרי שהיום יש ציפייה לפעול בהגינות.

"עכשיו צריך ליצוק תוכן למלים שוחד ושחיתות. אנחנו בבנקים צריכים להוריד את זה למטה, לפקיד בסניף, שעכשיו הוא לא רק פקיד שומה (עם הפיכת עבירות המס לעבירות מקור, מ' ר') אלא גם פקיד שוחד ושחיתות. אפשר לכרוך עבירות אלה עם עבירות איסור הלבנת הון, וכעבירות מקור זה דורש להגביר מודעות ולהדריך את העובדים".

הוא המשיך ואמר: "הורחבה הגדרת איש ציבור זר גם לאיש ציבור מקומי. היא מתייחסת גם לקרוב משפחה, למי שמילא פקיד בעבר או בהווה, ועל-מנת ליישם את הדברים עלינו להבין את הסיכונים בהליך הפלילי, המינהלי ובהליך המוניטין. אסור שייחסו לבנק שיתוף-פעולה, ולכן יש לתת לפקידים בסניפים סימנים לשוחד ושחיתות".

לשאלת המנחה מהם נורות האזהרה, השיב ששון: "קודם כל טיב העסקאות - לרוב אלה עסקאות ביטחוניות, פרמצטיקה, אבנים יקרות. סימן נוסף הוא הסתרת זהויות של אנשי ציבור".

לשאלת המנחה כיצד זה ניתן בכלל ליישום, בהיעדר כלים - הסביר קצין הציות כי הם מבקשים אסמכתאות נוספות. "אבל אתה לא רואה את התמונה המלאה שרואה המשטרה והפרקליטות. איך אתה יכול להיות שומר הסף?" שאל המנחה, וששון השיב: "אנחנו רוצים ליצור אצל הפקיד מסד לדברים שעליהם יכול להתריע, ואם נקבל מידע כזה - כמו למשל מה מקור הכספים, סימן שלא הזכרתי קודם - אז אנחנו מנסים לראות תמונה כוללת מהמידעים הגלויים שיש לנו. אין ספק שזה אתגר רציני עבורנו לניהול השוטף ולדגשים שיש לתת. אבל זה בתהליך למידה - גם במדינת ישראל בכלל וגם אצלנו בבנק בפרט".

צרו איתנו קשר *5988