בועז ביסמוט לא עוצר: גם מוטי גילת פוטר מ"ישראל היום"

כמו במקרה של מרגלית, נאמר לגילת כי פיטוריו נובעים ממניע כלכלי ומתוך רצון לחתוך בעלויות העיתון. כמו מרגלית, הביע גילת לטענתו נכונות לקצץ בשכרו, אך בעיתון סירבו לכך. על פיטוריו של גילת דיווח לראשונה אמש יאיר שרקי בחדשות ערוץ 2.

פיטוריהם של גילת ומרגלית מגיעים על רקע השינוי המשמעותי הראשון שבוצע ב"ישראל היום" מאז שהוקם לפני כעשור, כשבסוף אפריל הוחלט בחינמון שבבעלות שלדון ומרים אדלסון להחליף את העורך הראשי של העיתון מיום הקמתו, עמוס רגב. רגב הוחלף בכתב ועורך חדשות החוץ של העיתון עד אז בועז ביסמוט. מאז הודיע על עזיבה גם סגנו של רגב, אהרון לפידות, ובמקומו מונה לאחרונה אריאל שמידברג.

ביסמוט מוביל כעת שורה של שינויים דרסטיים בעיתון, שהאצטלה הרשמית להם היא התייעלות כלכלית. לפני נתון שפורסם בעיתון "הארץ", מאז הקמתו ב-2007 ועד 2014 הפסיד "ישראל היום" כ-730 מיליון שקל. לפי כמה גורמים המכירים את הנושא, בעיתון אכן מבוצעים לאחרונה מהלכים הנוגעים להתייעלות כלכלית, בהם הקדמה של שעת ההורדה לדפוס של העיתון ומהלכים בתחום הפרסום והמודעות. לכך ניתן להוסיף את העובדה כי גם מרגלית וגם גילת זכו על פי הערכות לשכר נדיב במיוחד, ככל הנראה ברף הגבוה ביותר המקובל בתחום. מרגלית כינה היום בשיחה עם "גלובס" את הפרסומים שלפיהם השתכר בעיתון 100 אלף שקל בחודש: "שקר וכזב". לדבריו, הוא קיבל "שכר יפה, אבל רחוק מאוד מהסכום הזה".

עם זאת, ספק אם ניתן לקבל את הטענה שלפיה מדובר בצעד כלכלי נטו. מרגלית הירבה לבקר ברשתות החברתיות את ראש הממשלה נתניהו ואת רעייתו, ונהג למתוח עליו ביקורת - מדודה, אך חריגה בעיתון - גם בטורו השבועי שהתפרסם במוסף הפוליטי של העיתון. בראיון שהעניק ל"גלובס" זמן קצר לפני פיטוריו טען מרגלית כי בימיו של העורך הקודם, רגב, נעשו ניסיונות להדיחו מהעיתון ואלה נבלמו.

כמו מרגלית, גם גילת הוא מבכירי העיתונאים בישראל. הוא חשף במהלך שנות ה-90 את הפרשה שהובילה בסופו של דבר להרשעתו של השר אריה דרעי, וזכה בפרס סוקולוב בשנת 2000. ב-2008 עזב את "ידיעות אחרונות" על רקע טענותיו שלפיהן בעיתון מנעו ממנו לפרסם ידיעות ותחקירים בנושאים שקשורים לפוליטיקאים מסוימים.

בניגוד למרגלית גילת לא פעיל ברשתות, אך גם הוא הביע קו עצמאי יחסית בעיתון, ומתח לעיתים ביקורת על ראש הממשלה. רק בסוף השבוע האחרון כתב גילת בטורו כי "הטיפול בתיקי 1000 ו-2000 שבהם חשוד ראש הממשלה בפלילים, נמשך מעל ומעבר. יש תחושה של משיכת זמן ללא סיבה אמיתית... מדובר בתיקים פשוטים לכאורה, לא מורכבים ולא מסובכים, שהראיות בהם מוצקות לכאורה". יחד עם גילת כותבים בעיתון שני תחקירנים, עוזי דיין ומיכל שבת, שגם הם עברו איתו מ"ידיעות", וכרגע לא ברור אם העסקתם תימשך.

גורם הבקי במתרחש בעיתון טען היום כי הפרשנות שלפיה מרגלית וגילת פוטרו רק כי מתחו ביקורת על ראש הממשלה היא חסרה, ולכך יש להוסיף גם את שכרם הגבוה ואת העובדה שהשניים היו מקרובים מאוד לעורך הקודם, רגב.

במובן הזה יהיה מעניין לראות מה יעלה בגורלו של עיתונאי בולט אחר בעיתון, הכתב המדיני שלמה צזנה. גם צזנה הפגין בכמה מקרים עמדות עצמאיות ומתח ביקורת על נתניהו בחשבון הטוויטר שלו. בדצמבר האחרון, באחד השיאים הפומביים של המתיחות בין העיתון לבין נתניהו, לא צורף למסעו של ראש הממשלה לקזחסטן ואזרביג'אן.

לאחר פיטוריו של מרגלית מהעיתון כתב צזנה בטוויטר: "כשלמדתי תקשורת רציתי להיות דן מרגלית. עצוב על סיום עבודתו". עם זאת, צזנה אינו דומה באופי כתיבתו וברמת השכר שלו למקרים של מרגלית וגילת, ואם יוחלט לסיים את העסקתו בעיתון יהיה קשה להצדיק זאת במניעים כלכליים.

מ"ישראל היום" ומביסמוט לא נמסרה תגובה.