הוד השרון: "ללא תוכנית מתאר יהיה כאוס תכנוני"

לתוכנית המתאר של הוד השרון הוגשו למעלה מ-1,800 התנגדויות שנידונות כעת בוועדה המחוזית ■ התושבים חוששים מעומס על התשתיות, היזמים רוצים למקסם זכויות בנייה, ומהנדס העיר אומר: "התפקיד שלנו הוא למצוא את האיזון"

בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי
בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי

תוכנית המתאר של הוד השרון מקודמת כבר שנים ארוכות, והגיעה לשלב מתקדם בוועדה המחוזית - דיון בהתנגדויות. התוכנית צופה גידול משמעותי באוכלוסיית העיר, מכ-57 אלף איש היום לכ-145 אלף איש ב-2040. כמעט פי 3.

נגד התוכנית הוגשו לוועדה המחוזית לא פחות מ-1,830 התנגדויות שונות, רובן מתייחסות להיקף הגידול באוכלוסייה ולטענה כי התשתיות לא יצליחו לשאת את העומס. לאור מספרן הרב של ההתנגדויות, הודיעה הוועדה המחוזית: "לאור העובדה שלתוכנית הוגשו כ-1750 התנגדויות שהן זהות במהותן וניתנות לפילוח לפי עניין או מקום, יזומנו לשמיעת ההתנגדויות שני מתנגדים מכל עניין".

קובי חנוך, תושב העיר ואחד הפעילים בוועד הפעולה נגד תוכנית המתאר, מסביר: "יש שורה ארוכה של בעיות בתוכנית המתאר, לצד זה שהיא מלאה באי דיוקים. התוכנית מדברת על הגדלת מספר התושבים לכ-145 אלף איש עד 2040, אבל אם ניקח בחשבון גם את תוכנית תע"ש השרון (תוכנית הכולל עוד 23 אלף דירות על שטח מפעל תע"ש שיתפנה), זה יכול להגיע גם לסביב 200 אלף איש. זו תוספת משמעותית מאוד.

"מדברים על בנייה חדשה של מגדלים בני 30 קומות בעיר, והתשתיות לא יעמדו ולא יוכלו לשאת את כמות התושבים המתוכננת. הכבישים לא יעמדו בזה. גם תשתית הביוב לא תוכל לעמוד בתוספת משמעותית כזו של תושבים, ועוד נקודה היא שהתוכנית לא מוסיפה אף שטח ירוק בתוך העיר, ואפילו בשטחים הירוקים הקיימים יש כתמים חומים של מבני ציבור. יש התנגדויות מאוד רחבות ומאוד מפורטות, אבל הוועדה המחוזית מוכנה לשמוע רק מספר מאוד קטן של מתנגדים, וחבל".

לדברי חנוך, לוועד הפעולה יש דרישה אחת מרכזית מהעירייה: "להכריז על פסק זמן בקידום התוכנית, פסק זמן בו יישבו מומחים של הוועדה המקומית עם אנשי מקצוע ועם אנשים מצוות הפעולה, כדי להתאים את תוכנית המתאר ליכולת של העיר".

יעקב שויצקי, פעיל נוסף בוועד הפעולה, מחדד: "אם היו לוקחים מספרים סבירים יותר של תוספת דירות לא היו מתנגדים. אנשים נבהלו כשאמרו להם שהולכים להכפיל פי 2.5 את העיר בכמה שנים".

בחודשים האחרונים הקים ועד הפעולה עמדות החתמה להתנגדויות בחלקים שונים של העיר. שויצקי: "גילינו שרוב האנשים לא יודעים. לא קוראים עיתונים, ומופתעים בכלל לשמוע על תוכנית המתאר. זו העלאת מודעות חשובה. אני אופטימי, ואני מקווה שאחרי מה שקורה מסביב, ברשויות הסמוכות, נוכל לעצור את התוכנית. גם הבחירות שהולכות ומתקרבות משפיעות. מי אמר שחייבים להוסיף כל כך הרבה אנשים וכאלו בנייני מגורים גבוהים? ברעננה לא בונים מגדלים בשכונה החדשה".

"למצוא את האיזון"

מהצד השני של המתרס עומד סרג'יו וולינסקי, מהנדס עיריית הוד השרון. וולינסקי מקדם את תוכנית המתאר, וסבור כי חלק מטענות התושבים נובעות מחוסר יכולתם לראות את התוכנית המלאה.

לדברי וולינסקי, "יש 58 התנגדויות מפורטות ו-1,769 התנגדויות של תושבים שאכפת להם, שהוחתמו על מסמך התנגדות. צריך להבין שתוכנית המתאר היא תוכנית כוללנית, היא לא תוכנית מפורטת. המתנגדים מסתכלים על התשריטים ולא רואים ירוק, אבל השאלה היא על מה בכלל הם מסתכלים".

וולינסקי מסביר שלתוכנית המתאר חשיבות מהמדרגה הראשונה לעיר: "ללא תוכנית מתאר מאושרת יהיה כאוס תכנוני, ואנחנו מנסים לעשות את הכי טוב בכלים שיש לנו".

אחת מטענות המתנגדים היא שאחד מהפארקים בהוד השרון, פארק ארבע העונות במערב העיר, מסומן בתוכנית המתאר ככזה שחלקו צבוע כשטח המיועד לבנייה. בדיקה בתוכנית מעידה כי מדובר בשטח חום שנמצא על חלקו של הפארק, אולם וולינסקי מסביר כי אין כוונה לבנות במקום: "בתוכנית הכוללנית אנחנו לא מחליפים ייעודי קרקע. אני יכול להגיד בוודאות שעל השטח החום בפארק אף אחד לא יבנה".

שויצקי: "אני פסימי לגבי זה. יבוא מחר ראש עיר חדש ויחליט לבנות שם אולם ספורט".

וולינסקי אומר כי התנגדויות נוספות הוגשו גם על ידי יזמים ובעלי קרקע, התנגדויות שמבקשות לא להוריד את מפלס הצפיפות - אלא דווקא להגדיל זכויות בנייה: "יש שטחים ירוקים שעוד לא אושרו לבנייה, כמו מתחם שביל התפוזים בדרום העיר למשל. שם בעלי הקרקע הגישו התנגדות שמבקשת להגדיל את היקף הזכויות שניתן יהיה לקבל במסגרת תוכנית המתאר. גם זו התנגדות לגיטימית, אבל היא הפוכה מההתנגדויות האחרות, והתפקיד שלנו הוא למצוא את האיזון".

התנגדויות אמורפיות"

בין הטענות המרכזיות של המתנגדים אפשר למצוא גם דרישה לשיתוף ציבור מחודש. וולינסקי מסביר שלתוכנית כבר היה הליך שיתוף ציבור בעבר, אבל בגלל שהתוכנית מקודמת כל כך הרבה שנים, רבים מהמתנגדים כלל לא היו שותפים לה אז: "היו הרבה מפגשים של שיתוף ציבור לפני 5-8 שנים. אבל עכשיו באה לעיר אוכלוסייה חדשה שטוענת שלא שיתפו אותה. אין לזה סוף. אני חושב שתמיד יש מקום להקשיב לתושבים, ויש מקום למפגשים, אבל לשבת עכשיו עם 1,800 איש על 1,800 התנגדויות זה לא אפשרי.

"נוסף לכך, חלק גדול מההתנגדויות הוא אמורפי, מתנגדים לצפיפות ואומרים שהתשתיות לא מספיקות. איזה תשתיות? לא תמיד ברור. בכל הקשור לצפיפות יש מפתח שמאפשרת תמ"א 35 שמגיע לבין 15 ועד 26 יחידות דיור לדונם. היום בעיר יש צפיפות של 3.6 יח"ד לדונם ועל פי תוכנית המתאר נגיע לרמה של 8.5 יח"ד לדונם. זה רחוק מאוד מתמ"א 35. אבל כשתושבים רואים תוכניות למגדלים וכשהם מדברים על צפיפות הם מתייחסים למשהו אחר לגמרי".

גם לגבי הטענה של המתנגדים אודות תשתית הביוב למשל, למהנדס העיר תשובה: "נכון להיום יש לעיר מט"ש (מתקן טיהור שפכים) שעוד לא הגיע ל-75% תפוקה ונכון להיום הוא משותף גם לכפר סבא. גם אם נידרש לתפוקה גדולה יותר נוכל לייעד אותו להוד השרון בלבד וזה יהיה מספק".

"לא בטוח שהנכדים יראו את המחלף"

אחת הבעיות הגדולות שעליה מלינים התושבים בעיר קשורה כמובן לפן התחבורתי. חנוך: "בצד המערבי של הוד השרון יש רק שתי יציאות. אמור להיות מחלף על כביש 4, אבל אין התניה בתוכנית ולא כתוב שלא יתנו היתרי בנייה עד שלא יהיה מחלף. אין גם לוחות זמנים להקמת המחלף, ואני לא בטוח שהנכדים שלי יראו את המחלף הזה".

וולינסקי מסביר את המלכוד: "יש תכנון ליציאות לכביש 4 עם צירי תנועה שמובילים אליהן. אבל התכנון הסטטוטורי צריך להופיע לראשונה בתוכנית המתאר כדי שיהיה אפשר להתחיל ללחוץ על משרד התחבורה. הכוונה היא שעד שדרך הים (ציר תנועה עתידי משכונת נווה נאמן במזרח ועד כביש 4 במערב) לא תהיה, לא ייבנה כלום מדרומה לה".

- לא נכון לקבוע התניה שהתוכניות המפורטות לא יקבלו תוקף בלי בניית המחלף או סלילת הכביש?

"בתוכנית המתאר אין מקום לקבוע התניה כזו, אלא רק בתוכניות המפורטות. ויש עוד בעיה, כי נכון להיום המתחם שנמצא בדיוק באזור הזה בכלל הופך להיות תוכנית מתאר ארצית מספר 48/1 ומינהל התכנון הולך להיות אחראי עליו. נוסף לכך יש גם את תוכנית 'בית הנערה' למשל, תוכנית בצפון מערב העיר שכבר מקודמת שנים ארוכות (ונמצאת בכלל בבעלות עיריית תל אביב). גם שם צריך להיבנות ציר תנועה ואנחנו התנגדנו לתוכנית בוועדה המחוזית וביקשנו שיחידות הדיור שם (כ-2,500) לא ייבנו, או שייבנו בשלביות, עד שייבנה מחלף על כביש 4. הוועדה המחוזית דחתה אותנו, אבל זה לא תלוי בנו.

"ואני חייב להוסיף עוד נקודה: אפשר להבין את התלונות על הכבישים, אבל כולם צריכים גם להבין שתחבורה ציבורית היא העתיד. בגלל זה יש גם תוכנית שעתידה עוד מעט לצאת לדרך להרחבת דרך רמתיים (ציר ראשי בעיר מצפון לדרום) בנתיב לכל כיוון שיהיה נתיב של תחבורה ציבורית. זו תוכנית של משרד התחבורה, 'מהיר לעיר', והיא עכשיו בשלב התוכנית המפורטת".

עוד נושא שעשוי להתגלות כבעייתי לתוכנית המתאר עוד כמה שנים היא העובדה שבתוכנית אין כאמור שום התייחסות למתחם גדול שבעתיד צפוי להתחבר לעיר ממערב - תע"ש השרון. המתנגדים אינם מבינים מדוע התוכנית העתידית אינה נכללת בתוכנית המתאר. על פי וולינסקי, מדובר בהחלטה של הוועדה המחוזית שהמתחם לא יהיה חלק מתוכנית המתאר.

גם לגבי שיתוף הציבור שנעשה בעבר סבור שויצקי כי למיטב זכרונו הוא לא היה מיטבי: "היו אירועים של שולחנות עגולים ולדעתי לא יצא מזה כלום. אבל אז גם לא דיברו על כמויות כאלו גדולות של תושבים. השיתוף לא היה מספק. להראות כאילו משתפים אבל לא באמת".

"להשפיע על התהליך טרם הסתיים"

לצורך הכנת הכתבה הפנינו כמה שאלות אל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, שדנה בתוכנית המתאר של הוד השרון. בין היתר שאלנו מדוע מתחם תע"ש הוחרג מתוכנית המתאר (שאלה המעסיקה הן את מינהל ההנדסה העיר והן את תושבי העיר), ושאלות נוספות אודות תוכניות שכבר אושרו ומדוע התנגדה הוועדה המחוזית לקבוע התניה תחבורתית (תוכנית בית הנערה), ואפילו מה עמדת הוועדה לגבי סוגיית שיתוף הציבור. עם זאת, מהוועדה המחוזית נמסר בתגובה כי: "השיח התקשורתי בנושא תוכנית המתאר מטרתו אחת ויחידה - להשפיע על התהליך שטרם הסתיים. שלב הדיון בהתנגדויות בתוכנית נמצא בעיצומו. כל הנושאים בהתנגדויות יובאו בפני הוועדה ויידונו בכובד ראש טרם קבלת החלטה".

מעיריית הוד השרון נמסר: "בתום הליך שיתוף בהשתתפות מאות תושבים ואנשי מקצוע, נוצרה תוכנית המתאר לעיר והופקדה בוועדה המחוזית. התוכנית היא כלי תכנוני נגיש, שקוף וגלוי היוצר ודאות תכנונית לטווח ארוך ומבטיח את איכות החיים במרחב העירוני. התוכנית מאפשרת גם בלימה וריסון של מצבים שבהם פועלים בעלי עניין אל מול הוועדה המחוזית על מנת לעקוף את מדיניות העירייה ולהוסיף אלפי יחידות דיור בניגוד לעמדתה".

הוד השרון / תעודת זהות

היסטוריה: הוד השרון הוקמה ב-1964 על ידי איחודם של ארבעה יישובים: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר

שנת ההכרזה כעיר: 1990

שטח שיפוט: 20,000 דונם, מחצית מגודלה של תל אביב

אוכלוסיה: כ-50,000 תושבים.

אוכלוסיה מתוכננת: כ-80,000 תושבים בשנת 2025

דירוג סוציו אקונומי של הלמ"ס: אשכול 8 מתוך 10