מי צריך כל-כך הרבה אצטדיוני כדורגל בכל עיר בארץ?

ישראל עוברת גל של בניית אצטדיוני כדורגל, בעלות של מיליארדי שקלים ■ ראשי ערים גדולות וקטנות רוצים אייקונים, והציבור רוצה שעשועים ותחושת שייכות

בלומפילד / הדמיה: מנספלד קהת אדריכלים
בלומפילד / הדמיה: מנספלד קהת אדריכלים

בבאר-שבע נפתח לפני כשנה אצטדיון טרנר, בעלות של 220 מיליון שקל. אצטדיון סמי עופר בחיפה הוקם בשנת 2014 ועלה כחצי מיליארד שקל; האצטדיון העירוני נתניה נחנך בשנת 2012 ונבנה בעלות של כ-250 מיליון שקל; העלות המשוערת של שדרוג אצטדיון טדי היא כ-240 מיליון שקל. בעכו הוקם בשנת 2011 אצטדיון ב-50 מיליון שקל. בימים אלה החלה ההריסה של אצטדיון בלומפילד ביפו, לקראת בנייתו מחדש. עלות הפרויקט מוערכת ביותר מ-300 מיליון שקל.

ההוצאה הציבורית לבניית אצטדיונים - יותר מ-1.5 מיליארד שקל רק עבור ששת האצטדיונים שלעיל - גבוהה בהרבה מההוצאה על כל מבני הציבור האחרים בעיר. עלות האחזקה שלהם גבוהה, הם ממוקמים תמיד בשולי העיר ותרומתם האורבנית אינה מובנת מאליה. כשמבינים שיש גל של בניית אצטדיונים, אי-אפשר שלא לתהות למה זה קורה ומי מרוויח מזה, מאיפה בא הכסף ומי קובע איך זה יעוצב.

ד"ר אור לונטל ממכללת אוהלו, שתחום ההתמחות שלו הוא הגיאוגרפיה של הספורט, מסביר את התנופה האחרונה בהקמת האצטדיונים בשינוי שחל במענקים המגיעים מהימורים: "המעבר לאינטרנט ולסלולר וההימורים היומיים הגדילו את מתח ההכנסות ובעקבות זאת את הקצאות הטוטו להקמת האצטדיונים. יותר אנשים מהמרים ונכנס יותר כסף שמופנה לציבור. ברור שגם העיריות נדרשות לשים כסף, אך מבחינתן מדובר בהרפתקאה".

לונטל טוען שיש ציפיה שהאצטדיון יביא איתו רווח מקבוצות, מתיירות וגם מעסקים שיוקמו באזור. אבל לדבריו, המחקר האקדמי יודע שהציפיות האלה מופרכות: "זה נותן דחיפה קטנה לאזור, אבל זה לא יוצר תחייה כלכלית, זה מיתוס". נוסף לכך, כאמור, יש להביא בחשבון שעלויות התחזוקה של האצטדיונים גבוהות מאוד.

לפיכך, מסביר לונטל, המשמעות של הקמת אצטדיון היא בעיקר תרבותית. האצטדיון הוא בפועל המבנה הגדול ביותר בעיר, מגה-מבנה, ואם הוא מתוכנן נכון הוא יכול להפוך לאייקון עירוני, סמל תרבותי, סמל של מורשת מקומית: "כשראיינתי את יונה יהב, ראש העיר חיפה, לצרכי הדוקטורט שלי, הוא סיפר לי שהוא התעקש על גג זהב לאצטדיון אף על פי שאין לו שום משמעות פונקציונלית. אני מניח שזה קרה גם עם הקשתות המוארות בנתניה ועם קרית הספורט במלחה, בירושלים".לדברי לוונטל, אין להקל ראש במשמעות הרגשית של האצטדיון: "אנשים מחוברים יותר למקום, כשיש להם משהו להתגאות בו. האצטדיון מביא איתו סוג של הילה".

 

"אוכלוסיות חדשות"

עו"ד לירן אלרם, דובר הטוטו, מאמין ששיפוץ תשתיות מתקני הספורט, מייצר הוויה פחות אלימה וחושף את הספורט לאוכלוסיות חדשות. "בבאר-שבע שיחקו במשך שנים באצטדיון וסרמיל, שנבנה בשנות ה-50. המגרש לא היה ראוי לבני אדם. אמרו פעם שנחל באר-שבע מתמלא כי אנשים היו משתינים על הגדרות. בווסרמיל מכרו, בימים הטובים, 4,000 מנויים. באצטדיון החדש, אצטדיון טוטו-טרנר, יש 16 אלף מקומות והכל סולד אאוט.

"תרבות הפנאי השתנתה, זה כבר לא רק הגברים שמפצחים גרעינים. נעים לבוא לאצטדיון ומגיעות אוכלוסיות חדשות. נשים, ילדים. זה כבר לא להתכונן ליום קשוח. זה כמו ללכת להיכל התרבות".

ומה בנוגע לטענה שהרווחים של ההימורים בפריפריה מממנים הקמת אצטדיונים מפוארים בערים הגדולות, החזקות? "צריך להבין שאין הצדקה לאצטדיונים של 30 אלף איש בערים קטנות. זה כמו שתשאל אותי למה אין בית אופרה בטבריה. למכבי חיפה היו פעם במקרה הטוב, 12 אלף מנויים. היום, למרות שהיא קבוצה מדשדשת, בזכות אצטדיון סמי עופר יש 20 אלף מנויים. אנשים לא באים בגלל שהקבוצה מצליחה אלא בגלל שהם רוצים להיות חלק ממשהו. האצטדיונים הפכו למוקדי משיכה ארציים".

מה עם בלומפילד? אלרם מודה שנושא האצטדיון התל-אביבי-יפואי גורם לו תסכול. "תל-אביב היא עיר מספיק עשירה והחליטה לעשות את ההרפתקה לבד. הטוטו כמעט לא שותף. לנו זה לא מפריע כי זה משאיר יותר כסף לפריפריה. אבל באותה עלות של שיפוץ בלומפילד אפשר היה לבנות אצטדיון חדש. זה היה עולה אותו דבר וחוסך את השנתיים של השיפוץ, שבהן הקבוצה משחקת מחוץ לבית והאוהדים ממורמרים".

"לא מעניין תושבים"

משרד האדריכלים גולדשמידט- ארדיטי-בן נעים הוקם בירושלים ב-1984 וכיום הוא הדומיננטי בארץ בתחום תכנון האצטדיונים. המשרד אחראי, בין היתר, לתכנון של אצטדיון באר-שבע, לתכנון ההרחבה של אצטדיון טדי (ל-50 אלף מקומות), לאצטדיון פתח תקווה (20 אלף מקומות) ועוד.

אדריכל יוסי בן נעים מודה שבניית אצטדיון כדורגל היא הוצאה אדירה: "אם היית עושה סקר תושבים היית רואה שאת רובם אצטדיון כדורגל בכלל לא מעניין. אם היית שואל אותם היו אומרים לך שעדיף להשקיע בחינוך. את ראשי הערים זה מעניין כי הקבוצות הן בד"כ עירוניות וזה יושב תמיד על השולחן של ראש העיר".

בן נעים אומר שהבחירה למקם את האצטדיונים בשולי הערים קשורה להתנהלות של האוהדים. "זה המבנה הכי שקט בעיר. רק כשיש משחק מתחיל הבלגן. מגיעות אלפי מכוניות. מגיע קהל סוער, מיליטנטי, פגוע, אמוציונלי. אתה לא רוצה אנשים כאלה ליד הבית. אנשים שעוקרים אסלות, או כיורים. זה לא קורה במוסדות ציבור אחרים".

לדבריו, התחזוקה של האצטדיונים עולה מאות אלפי שקלים בחודש: "ממש כמו תיאטרון או בניין עירייה. מה שמנסים לעשות זה לעזור לתחזוקה השוטפת. למשל, באצטדיון פ"ת, הכנסנו 1,800 מ"ר של מסחר. בנתניה יש יותר מ-5,000 מ"ר מסחר והם כבר מתחילים להתאזן. העסקים שנמצאים בקרבת האצטדיון הם כאלה שבאים אליהם במיוחד. אלה מתקנים שיש להם הרבה מאוד חניונים שעומדים רוב הזמן ריקים. זה יכול להיות שימושי".

- מה מניע אתכם כשאתם באים לעצב אצטדיון?

"שאלה לא פשוטה. אני חושב שצריכה להיות הגינות בעיצוב הבניין. יש תקציב וצריך לעשות את המבנה הכי יפה וטוב שאפשר. הבניינים האלה מאוד הנדסיים, זה לא אדריכלות. התכנון הפונקציונלי של הבניין הוא תורה. איך עובד משחק כדורגל, מה הקהל רוצה, מה חשוב ומה טפל במשחק, איך השחקנים נכנסים, איך הקהל יושב. בנתניה לקחנו את זה צעד אחד קדימה, כי הבניין יושב על כביש החוף ולעיר אין אייקונים. אבל, ההצלחה זה לאו דווקא החזיתות, אלא חווית הישיבה, הצפייה. למרות שיש רק שני יציעים, יש שם חוויה נהדרת".

אצטדיונים בעולם

מסחר ומלונאות

Hotel Football, Old Trafford

מלון נושאי המוקדש לתחום הכדורגל, במרחק של פחות מ-200 מטר מאצטדיון הבית של קבוצת מנצ'סטר יונייטד. המלון נבנה בתקציב של 24 מיליון פאונד, ותוכנן ע"י משרד האדריכלים AEW. היזמים הם שחקני כדורגל לשעבר והוא הסניף הראשון ברשת של בתי מלון מסוג זה.

Football Stadium FC Bate Borisov

אצטדיון הכדורגל של העיר בוריסוב, בבלרוס, תוכנן ע"י משרד האדריכלים OFIS Arhitekti, בעלות של 40 מיליון אירו. המבנה מפורסם בעיקר בגלל כיסוי המתכת שעוטף אותו. בדופן יש גם חנויות ומסעדות.

Hazza Bin Zayed Stadium

אצטדיון הכדורגל של האמירות אבו דאבי, נבנה בעיר אל עין, בתקציב של 40 מיליון דולר. המתכננים הם Mark Habre and Associate. האצטדיון הוא חלק מפרויקט גדול יותר שיכלול מלון וקומפלקס דירות, מבני משרדים ומתקני ספורט ופנאי.

אצטדיון כדורגל / צילום: דני מרון
 אצטדיון כדורגל / צילום: דני מרון

אצטדיון כדורגל / צילום: איל יצהר
 אצטדיון כדורגל / צילום: איל יצהר

אצטדיון כדורגל / צילום: איל יצהר
 אצטדיון כדורגל / צילום: איל יצהר

אצטדיון כדורגל / צילום: דני מרון
 אצטדיון כדורגל / צילום: דני מרון

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988