מה קרה כשהפיצוי המוסכם לא היה "מוסכם" על בית המשפט?

הרשמת הבכירה ודאד יונס קבעה כי יש לבטל את "סעיף הפיצוי המוסכם" בחוזה האחיד של חברת קופיטק, כיוון שהוא "תנאי מקפח בחוזה אחיד"

בית משפט / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קופיטק, ספקית שירותי צילום, לא האמינה שזה קורה לה: החברה שהיא תבעה בסדר דין מקוצר, בתקווה שתקבל במהרה פסק דין לטובתה, בלי שלנתבעת אפילו תינתן רשות להתגונן, זכתה - והתביעה של קופיטק נדחתה; אם בכך לא די, אותה נתבעת הצליחה במה שלא הצליחו לעשות נתבעים אחרים של חברת קופיטק - למחוק מהחוזה האחיד שלה סעיף מקפח בעניין "פיצוי מוסכם".

חוזה אחיד הוא כזה שניסח צד אחד (בנק, למשל, או מקום עבודה), לצורך התקשרויות שלו עם לקוחות רבים, שלרוב אינם יכולים לשנות אותו. בחוזה אחיד, על-פי חוק החוזים האחידים, תנאים מסוימים חשודים, מראש, ככאלה שמקפחים את הצד שלא ניסח אותם, "הצד החלש" בהסכם, וכל עוד לא הוכח אחרת - דינם להתבטל.

חברת קופיטק התקשרה עם חברת ביואקולוגיה בהסכם לאספקתם לביואקולוגיה, במשך 4 שנים, של מכונת צילום ושל שירות תיקונים. לאחר כשנתיים, בעקבות תקלות חוזרות ונשנות, הן במכונת הצילום המקורית שסופקה לביואקולוגיה והן בזו שבה היא הוחלפה, הודיעה ביואקולוגיה לקופיטק על ביטול ההסכם ביניהן.

קופיטק תבעה את ביואקולוגיה בגין כל התשלומים, שאמורה הייתה ביואקולוגיה לשלם לה עד תום תקופת ההסכם. תביעתה התבססה על סעיף בהסכם ביניהן, לפיו תשלומים אלה ייחשבו "פיצוי מוסכם" וישולמו במקרה של הפרת ההסכם.

לשמחתה של ביואקולוגיה, הפיצוי הזה לא היה "מוסכם" על בית משפט השלום: בפסק הדין, קבעה הרשמת הבכירה ודאד יונס כי "סעיף הפיצוי המוסכם" מהווה "תנאי מקפח בחוזה אחיד", וכי יש לבטלו. אותו סעיף נכלל, באופן אחיד, בכל ההתקשרויות, קבעה יונס לאחר שעיינה בטופס הזמנת מכונת הצילום. היא הוסיפה וקבעה כי הסעיף מקפח בעצם קביעתו, שלקוח שמבקש לסיים את ההתקשרות יחויב בכל יתרת התשלומים עד לסיום תקופת ההסכם.

יונס הדגישה כי "יש לאזן בין האינטרס הלגיטימי של הספק לבחור במודל עסקי מסוים, לבין האינטרס של הלקוח שתנאי החוזה יהיו הוגנים, ולא יקנו לספק הגנת יתר שאינה נחוצה, או רווח עודף המבוסס על ניצול חולשותיו של הלקוח".

יש הרואים בקביעה זו קביעה ייחודית לאחר שהתפיסה הרווחת היא שחברות, שחותמות על חוזים, אינן "צד חלש", שנעדר יכולת מיקוח. יונס לא התייחסה אמנם לייחודיות זו, אך לא התרשמה מטענת קופיטק, שלפיה מנהל ביואקולוגיה קרא את ההסכם טרם חתימתו עליו, וקבעה כי "גם אם תקופת ההתקשרות מוסכמת, לא הוכח כי ההסדר ביחס לאפשרות לסיים את ההתקשרות בתוך תקופת ההתקשרות נוסח באופן פרטני, אלא באופן אחיד לכל ההתקשרויות".

את הכרעתה ביססה יונס גם על העובדה, שבמסגרת ההסכם סופקה לביואקולוגיה מכונת צילום אחת בלבד. עובדה זו מעצימה, על-פי יונס, את התלות של ביואקולוגיה בקופיטק: "כבילת ביואקולוגיה להסכם, מבלי לאפשר לה להשתחרר ממנו במקרה בו לא תהיה שבעת-רצון מהשירות שיוענק לה על-ידי קופיטק - מונעת מביואקולוגיה את אפשרות היציאה הסבירה מההסכם", קבעה. הגבלה כזו, כך יונס, יוצרת חזקה כי מדובר בתנאי מקפח, וקופיטק לא הצליחה לסתור את החזקה.

תרומה שווה להכשלת ההסכם

עוד קבעה השופטת יונס כי "שני הצדדים תרמו באופן שווה להכשלת ההסכם", וכי לאור ביטולו של סעיף הפיצוי המוסכם, לקופיטק לא מגיע פיצוי כלשהו. משקופיטק לא הוכיחה שמגיע לה פיצוי אחר, קטן יותר מהסכום האימתני של כלל התשלומים עד תום ההסכם - לא נותר ליונס אלא לדחות את תביעתה.

בתגובה לפסק הדין טוענים משפטנים שונים כי ביטולה של תניית הפיצוי המוסכם מהחוזה של קופיטק עשויה להשליך, באופן טבעי, על תביעות נוספות שהגישה קופיטק במקרים דומים וכן על תביעות רבות אחרות של חברות הדורשות מלקוחותיהן פיצויים "מוסכמים" לכאורה, על סמך תנאי מקפח בחוזה אחיד.

עו"ד רועי כנפו ממשרד שלמה כהן ושות', בא-כוחה של חברת ביואקולוגיה - שהתביעה שהגישה נגדה חברת קופיטק נדחתה - מביע תקווה כי פסק הדין החדש יעודד נתבעים, כדוגמת ביואקולוגיה, שלא להתפשר בתביעות דומות, וזאת בניגוד לאופן שבו הסתיימו מרבית התביעות עד כה. הוא הוסיף והביע תקווה כי פסק הדין ירתיע דווקא את קופיטק מהגשת תביעות נוספות שכאלה.