קבלן חשוד בקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות שהמס בגינן 8 מ' ש'

הקבלן מאיר בנימין דוידי הגיע עד ביהמ"ש העליון במטרה למנוע את פרסום שמו במסגרת חקירת רשות המסים נגדו בחשד להעלמות מס בהיקף מיליוני שקלים – אך ללא הועיל ■ למדריך גילוי מרצון

רשות המסים בישראל לוגו / צילום: יחצ
רשות המסים בישראל לוגו / צילום: יחצ

הקבלן מאיר בנימין דוידי, בעל החברה הקבלנית "ניצנים בניין והשקעות", הגיע עד בית המשפט העליון במטרה למנוע את פרסום שמו במסגרת חקירת רשות המסים נגדו בחשד להעלמות מס בהיקף מיליוני שקלים - אבל ללא הועיל.

המסר של בתי המשפט: קיים דין אחד לחשודים, וכל עוד לא מוכח נזק החורג מהנזק הרגיל שהוא תוצאה של חקירה - אין הצדקה לאי-הפרסום.

חברת הנדל"ן ניצנים שבבעלות דוידי פועלת בתחום הקמת פרויקטים למטרות מגורים במגזר הפרטי. פעילות החברה כוללת ייזום, רכישה, תכנון, בנייה ושיווק של הפרויקטים. על-פי אתר החברה, במהלך השנים התמחתה בפרויקטים של חיזוק מבנים לפי תקנות תמ"א 38 ובנתה פרויקטים של התחדשות עירונית ושל שימור ושיקום של מבנים מסוכנים. בין הפרויקטים של החברה פרויקטים שאוכלסו ברחובות למרטין, אמסלם, לילינבלום, קישלה ודרך יפו בתל-אביב ועוד, פרויקטים בשיווק ברחוב חורגין ברמת-גן והעלייה בנס-ציונה ופרויקטים בביצוע ברמת-גן, שהם ותל-אביב ופרויקטים בתכנון בחולון, רמת-גן, ראשון-לציון ועוד.

בעלי החברה דוידי נחקר בחודש שעבר בחשד לביצוע עבירות מס במסגרת חקירת פרשייה רחבת-היקף בחשד לביצוע בחשד להפצה ולקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף ענק באמצעות שלוש חברות המנוהלות על-ידי חשוד אחר - עבד אל רחים אמיר, השוהה בימים אלה במעצר.

ב-8 ביוני הגישו חוקרי מכס ומע"מ ירושלים לבית משפט השלום בעיר בקשה למעצר ושחרור בערובה של דוידי, במסגרתה נחשפו החשדות נגד דוידי המתמקדים בכך שניכה לכאורה במשך כחמש שנים - בין השנים 2012-2017 - בספרי החברה שבבעלותו, חשבוניות מס פיקטיביות של אותן שלוש חברות, שסכום המס שנדרש בגינן הוא 8 מיליון שקל.

במסגרת הדיון, דוידי, שלא היה מיוצג, ביקש לאסור את פרסום פרטי החקירה, בטענה כי פרסומה יגרום לו ולחברה נזק רב. בית משפט השלום הורה על שחרורו בתנאים, בהסכמת הצדדים, אך קבע כי לא נמצא יסוד להטלת איסור פרסום על פרטי החקירה. ואולם, לבקשת דוידי, עיכב השופטת מיקה בנקי את פרסום הפרשה למשך מספר ימים.

דוידי לא ויתר. ב-11 ליוני, הפעם כשהוא מיוצג, הגיש דוידי לבית המשפט המחוזי בירושלים ערר על החלטת בית משפט השלום, ובו טען כי פרסום שמו שלו, או שמה של החברה, בהקשר של החשדות המיוחסים להם - יביא לפגיעה אנושה בחברה, לרבות לעניין מעמדה הבנקאי, וכי הדבר עלול אף להביא לקשיים של החברה לקיים את התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים. רשות המסים, מנגד, ביקשה לדחות את הערר, בטענה כי האינטרס הציבורי בפרסום החקירה גובר, בנסיבות, על הנזק שעלול להיגרם למבקש, או לחברה.

ערעור של דוידי נדחה על-ידי השופטת עירית כהן אשר קבעה כי הכלל הוא פומביות הדיון והחריג הוא איסור הפרסום, ודוידי לא הוכיח קיומו של נזק החורג מן הנזק שהוא תוצאתה הטבעית של החקירה הפלילית, המצדיק אי-פרסום.

"הגם שניתן להניח שלעורר ולעסקו ייגרם נזק - וייתכן שאף נזק ניכר - כתוצאה מהפרסום, לא הוכח קיומו של נזק החורג מן הנזק שהוא תוצאה הטבעית של החקירה הפלילית המתקיימת בעניינו של העורר", קבעה השופטת והוסיפה: "משכך לא התקיים התנאי הראשון לאיסור הפרסום, ואין צורך לעבור ולבחון את קיומו של התנאי השני שעניינו שקילת נזק זה אל מול התועלת שבפרסום. אוסיף כי על פני הדברים יש ממש בטענת המשיב כי מניעת פרסום קיומה של החקירה בעניינם של העורר ועסקו עלול אף לגרום לנזק לאחרים".

גם הפעם דוידי לא אמר נואש, והגיש לבית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על החלטת המחוזי. לטענתו בערעור, יש להטיל צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה, לרבות כל פרט מזהה שלו, או של החברה, וזאת עד להגשת כתב אישום בפרשה. החקירה בפרשה, טען, מצויה רק בראשיתה, והסיכוי שיוגש נגדו, או כנגד החברה, כתב אישום - הוא קלוש.

לשיטתו, פרסום שמו, או של החברה בהקשר לחשד לביצוע עבירות לפי חוק מע"מ עלול לגרום נזק חמור לו, לחברה, וכן לצדדים שלישיים - רוכשי הדירות והספקים שלו. בהקשר זה, טען, כי פרסומה של החקירה מעורר: "חשש ממשי ביותר לחיסול עסקיה של החברה ופגיעה אנושה ברקורד הבנקאי שלה באופן בלתי הפיך", כמו גם עלול לפגוע באפשרותה של החברה לקיים את התחייבויותיה הכספיות כלפי צדדים שלישיים.

רשות המסים עמדה על התנגדותה לבקשה, בטענה כי היא איננה מעוררת שאלה משפטית רחבת-היקף אשר מצדיקה שינתן בה רשות ערעור. לטענת הרשות, אף לגופם של דברים לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך איסור פרסום שמו של חשוד; הנזקים הנטענים בידי מבקש, לו יפורסם שמו, או שם החברה, תקפים בכל מקרה בו אדם, או חברה, אשר נחשדים בביצוע עבירות דומות.

עוד הוסיפה הרשות כי אף באיזון בין אינטרס המבקש למנוע את שמו לאינטרס הציבורי בפרסום, הכף נוטה בבירור לעבר האינטרס הציבורי.

שופט העליון חנן מלצר קיבל את עמדת רשות המסים, תוך שהוא קובע כי על-פי הפסיקה רשות ערעור תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, או כזו המעלה שיקולי צדק ייחודים, המצדיקים דיון ב"גלגול שלישי"; וכי הלכה זו חלה אף בבקשות רשות ערר הנוגעות לאיסור פרסום שמו של חשוד.

"סבורני כי אמות-מידה אלה אינן מתקיימות בעניינו של המבקש. הבקשה שלפניי - והמבקש אף איננו טוען אחרת - ממוקדת כל כולה בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים הישירים לה תוך השגה על אופן יישומו של הדין על נסיבותיו הפרטניות של המבקש. די בכך כדי לדחות את הבקשה", קבע מלצר.

ואולם, מעבר לדרוש, הוסיף השופט מלצר, "אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות, לאחר שלא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. עיקרון פומביות הדיון מורה כי ככלל, ההליך המשפטי ינוהל בפומבי, וכפועל יוצא, שמותיהם של הנוטלים בו חלק - יפורסמו", ציין מלצר והוסיף כי החריג הוא מקרה בו רואה בית המשפט כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור, ובית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.

כדי שבית משפט יורה על איסור פרסום שמו של חשוד, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון דורש מהחשוד לשכנע כי עלול להיגרם לו "נזק חמור" כתוצאה מן הפרסום; והתנאי השני דורש מהחשוד לשכנע כי ראוי להעדיף את מניעת הנזק החמור העלול להיגרם לו, על פני העניין הציבורי שבפרסום שמו.

"בענייננו בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי המבקש לא הצביע על קיומו של 'נזק חמור', החורג מן הנזק הכרוך באופן טבעי בקיומה של חקירה פלילית נגדו, או החברה. אינני מקל ראש בנזקים שעלולים להיגרם למבקש, או לחברה, כתוצאה מהתרת פרסום פרטי החקירה, אולם לא מצאתי טעם טוב, בנסיבות, להתערב במסקנה זו", קבע השופט מלצר.

עוד נקבע כי אף איזון האינטרסים איננו נוטה לטובתו של דוידי, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי על פני הדברים אי-פרסום החקירה עלולה לגרום לאחרים נזק. "גם בקביעה זו לא מצאתי מקום להתערב, בשים לאינטרס הציבורי המצדיק כי ציבור לקוחותיהם הפוטנציאליים של המבקש והחברה, כמו גם גורמים בנקאיים, יהיו מודעים לחשדות נגדה", כתב מלצר בהחלטה.

מלצר מצטרף לשורה ארוכה של חשודים בביצוע עבירות מס אשר שמותיהם הותרו לפרסום ללא סייגים, ובהם היזמת ענבל אור, הדוגמנית בר רפאלי, הקבלן גבי מגנזי ורבים אחרים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988