הנקראות ביותר

האם יש שיתוף פעולה נסתר בין נתניהו לעמיר פרץ?

בוועידת "מקור ראשון" הרים נתניהו לעמיר פרץ כדור להנחתה, מה שהעלה תהיות אצל כמה שועלי בחירות ותיקים - האם נוח לפרץ ונתניהו יחד?

loading

1. חמש דקות בדיוק לקח השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו לדבר על אחד, עמיר פרץ. זה קרה בוועידה של העיתון "מקור ראשון", במהלך נאום שארך מעל לחצי שעה. נתניהו הרגיש בבית, מחיאות הכפיים עשו לו נעים באוזן, אבל האזכור של פרץ בכל זאת הרגיש לא שייך. זה לא היה רגע מאולתר: נתניהו הציץ בדפיו שנייה לפני ששלף פיסת זיכרון מההיסטוריה, מהימים היפים שלו כשר אוצר ושל פרץ כיו"ר ההסתדרות. דקות לאחר מכן נפתחו הקלפיות בפריימריז של מפלגת העבודה, קלפיות שיבשרו עם סגירתן דווקא על כוכב אחר - אבי גבאי.

"שמעתי שפרץ רץ לראשות ההסתדרות, סליחה - למפלגת העבודה", תיקן נתניהו את הטעות הכי מוקפדת שיכולה להיות. "הוא נלחם בי בזמנו והביא כלכלנים מטעם הארגון שהסבירו שאם חלילה נוריד את שיעורי המס, אנחנו ניצור גירעונות אדירים ומה שצריך לעשות זה דווקא להעלות מסים. אני כמובן גרסתי אחרת", הוסיף נתניהו. תוך דקות מספר, מעודד ממה שנתפס כהרמה להנחתה, שיגר פרץ את תגובתו: "נתניהו בלחץ. ריח הזיעה מבלפור מגיע עד לשדרות, ולכן בחר להתעורר עוד לפני פתיחת הקלפיות.

"יש תהום פעורה בין תפיסת העולם שלי לבין זו של נתניהו שלא סופר את האדם העובד. ניצחון שלי היום בבחירות לראשות העבודה יפתח את המערכה להחלפת נתניהו וישים את האזרח במרכז".

אם שואלים את גבאי, נתניהו לא בלחץ ובטח לא מריח מזיעה. הייתה זו לכל היותר חלוקת ג'סטות הדדית בין יריבים בכאילו, שניים שבונים את עצמם מעימות שכולו הצגה, כל אחד והשורה שלו במחזה. "פרץ מספר שהוא היחיד שהביא מנדטים מהפריפריה אחרי שנלחם בביבי, אבל שוכח להגיד ש'במלחמה' ההיא הוא נתן לנתניהו לעשות מה שהוא רוצה רק כדי להיראות בעמדה של הנלחם", הוא אומר לי.

יועץ פוליטי ותיק שלא נמנה עם הצדדים משוכנע שכשפוליטיקאי מזכיר רק אחד מהמועמדים שעשויים להתמודד מולו זה בדרך כלל מעיד על זהות המועמד הנוח יותר עבורו. "גבאי מביא איתו רוח חדשה, שינוי, מומנטום, וזה לא מסתדר כל כך עם התוכניות של נתניהו", הוא טוען.

קיראו עוד ב"גלובס"


את הבוקר שאחרי הסיבוב הראשון פתח גבאי עם אנשי המטה שלו שהספיק לעבור בינתיים מהמשרדים המפונפנים בגני התערוכה אל מבנה מיושן ברחוב המסגר בדרום העיר. "התחלנו בהפקת לקחים, להבין מה עבד במכונה ומה לא", הוא מספר. אנחנו מתעניינים כמובן במה שלא עבד, עיתונאים ציניים שכמותנו, אבל גבאי לא מהסס לחשוף.

"ראינו שיכולנו לעשות יותר בנוגע להסעות. זה מערך של מתנדבים, אפילו אשתי שם, עם גיבוי של גט טקסי. הביקוש היה גדול יותר מהמענה, וזה משהו שנצטרך להיערך אליו לפעם הבאה", הוא אומר. מה זה פעם הבאה, אני תוהה, הסיבוב הנוסף כבר ביום שני הקרוב. "הזמנים ברורים לנו וזאת העבודה שלנו. יש פה הרבה אנשי ניהול במערכת הזו, מנהלי חברות בעבר ובהווה שמתנדבים במטה (אחת מהם היא ענת כהן שפכט, עד לאחרונה המנכ"לית המוערכת במיוחד של סאני תקשורת - ש.נ). אתה רואה פה אנשים שמגיעים עם ניסיון פוליטי ומתרגשים מהאופן 'העסקי' שהמטה הזה עובד. זה מדהים".

אחת התחנות הראשונות של גבאי ביום רביעי הייתה ביתו של היו"ר המודח, יצחק (בוז'י) הרצוג. גבאי לא בונה על התמיכה שלו, אבל רצה לוודא כנראה שלפחות הוא לא יתמוך בפרץ. לפעמים טובה ישיבה על הגדר מתקיעה בחצוצרה. עם אראל מרגלית ועומר בר-לב הסיפור מעט שונה, בעיקר משום שתומכיהם קרובים מאוד לאלה של גבאי (בינתיים, הספיק גבאי לקבל כצפוי את תמיכתה של שלי יחימוביץ').

האגדה מספרת, אני אומר לו, שהדי.אן.איי של מפלגת העבודה יביא לזה שהשניים יתמכו בכוונה בפרץ, דווקא משום שיש לו פחות סיכוי במרוץ לראשות הממשלה. ככה אפשר יהיה לעשות לו סיכול ממוקד רגע אחרי הבחירות, וחוזר חלילה. "אני מכיר את התיאוריה הזו, יש גם מי שמשמיע לי אותה, אבל תזכור שהסיכוי של פרץ להביא הרבה מנדטים בבחירות הכלליות מאוד לא גבוה והם צריכים הרי את המנדטים האלה כדי להיבחר. עדיף 10% בחברה גדולה על פני 20% בחברה קטנה. זה אותו סיפור".

עכשיו בוא נדבר כלכלה, אני אומר לו. ברור לך שבימים הקרובים אתה תוצג בכל הכוח כניאו-ליברל בתחפושת של סוציאל-דמוקרט, עם כל הסיפור של בזק והחברים שלך הטייקונים. "בוודאי שברור לי", משיב גבאי. "העניין הוא שעם ישראל יותר חכם ויותר רציני ממה שנדמה, במיוחד כשמתייחסים אליו ברצינות", הוא מוסיף.

"אפילו אחד המתחרים שלי סיפר שכשבדקו במטה שלו למה מתפקדים רבים עברו ממנו אליי, התברר להם שזה בזכות התוכנית הכלכלית והתוכנית המדינית ששלחנו להם בדואר". ובכל זאת, יש את הגרעין הקשה של הסוציאל-דמוקרטים במפלגה שלא מצליח לעכל את זה שהבחור מאגף התקציבים שגרף 50 מיליון שקל כשניהל את בזק, אמור לייצג אותם. "מאז הפעם האחרונה שאני ואתה דיברנו, הצלחתי לשכנע גם אותם", הוא אומר. "שני עימותים גדולים התקיימו בחסות התנועות הסוציאל-דמוקרטיות שמזוהות עם המפלגה - ובשניהם ניצחתי. הם אפילו מתנדבים אצלי עכשיו".

2. זוכרים שסיפרנו כאן על ד"ר חדוה בר והמאמץ ההרואי שלה לטרפד את ההקמה של ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין אליעזר פישמן והלווים הגדולים? היא צלצלה אז לשר האוצר משה כחלון, גייסה את נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שתפעיל לחץ משלה, ועשתה כל מה שצריך עד שהוחלט על הקמת ועדת משנה, נטולת שיניים. זה היה בחודש מארס, אבל אתם בטח זוכרים שאחרי הביקורת הציבורית שגעשה רק לפני מספר שבועות, המפקחת על הבנקים שינתה את דעתה ובראיון נרגש עד דמעות בערוץ 2 הבהירה: "אני בהחלט מוכנה שתהיה בדיקה וחקירה של הנושא... נשמח להפיק לקחים כדי שאמון הציבור בבנקים ישוב... הנראות הציבורית מאוד חשובה".

נראות ציבורית? טוב, זה היה בחודש יוני. הילדים היו עוד בבית ספר ואם מישהו אמר לכם "הכול בסדר", ספק אם עניתם לו "טודו בום". השבוע, לעומת זאת, הנראות הציבורית חזרה אל הפינה החשוכה של חודש מארס. ד"ר בר שלנו התייצבה בוועדת הכנסת והביעה את הסכמתה אמנם להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בשעה טובה, אבל התנגדה בתוקף להצעת החוק שביקשה להעניק לוועדה הזו שיניים. כמה שיניים? סמכות לזמן לשימוע מנהלים בבנקים, בגופים המוסדיים ובחברות הציבוריות שנסחרות בבורסה, וסמכות נוספת לדרוש ולקבל מידע - גם אם הוא הוגדר על ידי הגופים האלה כמידע סודי.

"הצעת החוק הזאת היא קיצונית ויוצרת סכנה אמיתית לפעילות העסקית במשק הישראלי", הזהירה בר את חברי הוועדה. מסירת מידע לוועדת חקירה פרלמנטרית, היא טענה, תפגע דווקא ברשויות שכן מוסמכות כיום לדרוש את המידע ולחקור את האירועים. מוסמכות, אבל לא עושות.

בר לא הייתה שם לבד. היה זה מופע אימים של מיטב הרגולטורים שדיברו על טובת המשק אבל גוננו בעיקר על כוחם. "הצעת החוק הזאת עלולה להיות הרסנית לחברות הציבוריות ולמשק כולו", הזהיר יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר. באצילות נפש השמורה לפקידי מדינה הוא אמר: "תזמנו אותנו, שימו אותנו על המוקד ואנחנו ניתן את הדין, לא החברות הציבוריות. אתם פוגעים במשקיעים ובציבור".

אבל מי שהגדילה לעשות באמת היא מנהלת רשות שוק ההון דורית סלינגר שפשוט איימה: "אם החברות יהיו כאן על המוקד, לא תהיה לאזרחי ישראל פנסיה". הבנתם את זה? הגופים שאמורים היו לבדוק ולחקור בעצמם אבל בפועל עבדו במשך שנים אצל המפוקחים שלהם, מהלכים אימים על הכנסת משל היו שלוחה קדמית של אל-קאעידה במקום שומרי הסף של הציבור. לא ברור מה עם הנראות, אבל מישהו פה צריך להביט במראה.

כשליצמן יורה מהמותן

שר הבריאות יעקב ליצמן הצהיר אתמול (ד') בוועדת העבודה והבריאות של הכנסת על כוונתו להוביל חקיקה שתגביל את האפשרות של בתי חולים "לגנוב" רופאים ואחיות מבית חולים אחר. גם בניכוי העובדה שליצמן ידוע כמי שיורה מהמותן, האמירה שלו, שמנוגדת לחופש העיסוק וגם לאינטרס הציבורי שאמור לצאת נשכר מקצת תחרות בין ספקי בריאות, חושפת בעיקר את חידלון הרגולטור בכל מה שקשור לתכנון לטווח ארוך ואפילו בינוני.

המשרד מודע היטב מזה למעלה מעשור למחסור ההולך וגובר ברופאים לאור פרישתם של מאות יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לארץ בשנות התשעים, הוא מודע היטב למחסור באחיות שנחשב לחריף ביותר בקרב המדינות המפותחות, והוא ודאי מודע לכך שבמקביל למחסור הזה החל לפעול בימים אלה בית חולים ציבורי חדש בעיר אשדוד. הצוות הרפואי של "אסותא אשדוד" לא אמור להגיע מהירח, אלא מבתי חולים אחרים - רובם מאשקלון ועד תל השומר. אם ההצעה הגאונית של ליצמן הייתה בתוקף כבר היום, אפשר היה לסגור את בית החולים החדש ועל הדרך להרים כוסית לכבוד הנצחת הסטגנציה במערכת הבריאות.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהכניעה של נתניהו לחרדים: לא רק דת ומדינה