חברת בלדי מאיימת לבטל הקמת מפעל בשר בדרום

החברה, שנקנסה ע"י רשות מקרקעי ישראל ב-1.2 מיליון שקל, התעכבה בהקמת מפעל חדש שהייתה אמורה להקים במהלך 2015 ליד קריית מלאכי "בגלל ביורוקרטיה ורגולציה" ■ המנכ"ל: "אספק תעסוקה ל-200 עובדים - והמדינה קונסת אותי ע"י תקנה רטרואקטיבית?"

ארז דהבני / צילום: דן פרץ
ארז דהבני / צילום: דן פרץ

השקעה של 160 מיליון שקל להקמת מפעל חדש ומרכז לוגיסטי של חברת בלדי לעיבוד בשר עשויה להתבטל בעקבות מחלוקת חריפה בין החברה לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לאחר שבגין עיכובים בהקמת המפעל והמרכז הלוגיסטי של החברה באזור התעשייה תימורים, הסמוך לקריית מלאכי, רמ"י דורשת מהחברה קנס גבוה - מזהיר מנכ"ל החברה, ארז דהבני, כי יעצור את ההשקעה המתוכננת ויעביר אותה לאחת ממדינות אירופה.

בלדי, שעוסקת ביבוא בשר ועופות, מעסיקה כ-500 עובדים בבאר-טוביה ובעפולה. תוכנית ההתרחבות שלה כוללת הקמת מפעל חדש ומרכז לוגיסטי ארצי מתקדם בשטח של כ-14 אלף מ"ר בתימורים, שבו היא מתכוונת להעסיק כ-200 עובדים חדשים.

עיקר המחלוקת בין בלדי לרמ"י הוא סביב דרישת החברה לקבל מהמדינה ארכה ליישום הסכם הפיתוח של הקרקע, שנמסרה לידה עוד בסוף 2013. עלות הקרקע היא כ-10 מיליון שקל, ומתוקף ההסכם שנחתם בין הצדדים, היה על החברה להקים את המפעל ואת המרכז הלוגיסטי בתוך 18 חודשים מהמועד שבו נמסרה לה הקרקע.

אלא שבלדי התעכבה ונימקה זאת בביורוקרטיה ובקשיים שהערימו הרגולטורים והרשויות השונות, ובהמשך - במבצע "צוק איתן" שהיה בקיץ 2014 בעזה והקפיא את התהליך. תוכנית ההקמה המשיכה להתעכב גם חודשים ארוכים אחרי "צוק איתן", בעקבות דיונים בוועדות התכנון והבנייה, שכללו התייחסות לתלונות התושבים באזור שמחו על הקמת המפעל החדש.

בשל העיכובים בתחילת הבנייה, רמ"י קנסה את בלדי בכ-25 אלף שקל, שהם 0.25% מערך הקרקע. "הקנס שולם, והמשכנו לקדם את ההליכים להקמת המפעל. התכנסנו לתחילת העבודות לפני חודשים אחדים, אלא שאז התברר לנו שהמדינה שינתה את התקנות, באופן המאפשר לרמ"י לדרוש מאתנו קנסות גבוהים יותר על העיכוב ביישום ההסכם, בגובה של 12% מערך הקרקע. קיבלנו דרישה לשלם למדינה 1.2 מיליון שקל, וקבלת היתר הבנייה מותנה בתשלום הקנס הזה", אומר דהבני ל"גלובס".

לדבריו, ניסיונות שעשה כדי לקבל מהרשות ארכה נוספת לתחילת הבנייה בלי שיידרש לשלם לה קנס כבד העלו חרס: "אלה תקנות שתוקנו לאחר שהתקשרתי עם רמ"י, וכעת הרשות מחילה אותן רטרואקטיבית. אני לא יכול לשחק לפי כללי משחק כאלה, ואני לא מוכן לשלם קנס כל כך גבוה. אעצור את ההשקעה.

"אני לא מבקש מהמדינה שום טובה ופועל להקמת מתחם שיספק כ-200 מקומות עבודה בפריפריה, אך למרבה האבסורד, המדינה גומלת לי בקנסות כבדים. זאת בזמן שמדינות אירופה מחבקות תעשיינים ויזמים שיקימו אצלן מפעלים. עצוב מאוד שכך המדינה מתייחסת לתעשייה, בימים שבעיר הסמוכה, קריית גת, שני מפעלים נסגרים וצפויים לפטר יותר מ-500 עובדים".

על רקע המקרה של בלדי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, פנה לראשי רמ"י, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, בדרישה להתאים את הסכמי הפיתוח של קרקעות לצורכי התעשייה. לדבריו, "החלטות כאלה לא מהוות תמריץ חיובי עבור התעשייה ועלולות לפגוע בה, כך שבעלי מפעלים שמעוניינים להשלים את הקמתם במהירות מתמודדים עם רגולציה וביורוקרטיה שלעתים מביאות לאיחורים משמעותיים ולדרישות תשלום".

לפי נתוני התאחדות התעשיינים, בעשור האחרון נסגרו בישראל כ-580 מפעלים, ונפתחו בה רק 80 מפעלים חדשים. זאת, כשברקע החשש שעוד עשרות מפעלים יעתיקו קווי ייצור לחו"ל עקב קשיי רגולציה, רצון לפעול בקרבת השווקים וניסיון להתמודד עם בעיית פערי המטבע.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מועצת מקרקעי ישראל קבעה כי מדיניות הרשות היא למנוע אגירת קרקעות בידי גורמים פרטיים בלי שהשלימו את הבנייה בהתאם לתנאי הסכם הפיתוח או החכירה, וזאת באמצעות תשלום בגין ארכות וביטול הסכמים במקרים מסוימים שבהם בעלי הזכויות במקרקעין לא עומדים בהתחייבויותיהם. למרות זאת, בקשתו של מנכ"ל בלדי דהבני תיבחן שוב על-ידי הנהלת הרשות".