דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

כלכלני S&P: עדיין חסרות בישראל 150-200 אלף דירות

בראיון מיוחד ל"גלובס", כלכלני צוות דירוג האשראי של S&P בישראל מדברים על שוק הדיור ועל עוצמת השקל: "התעשייה הישראלית חסונה ויכולה להתמודד"

 קאי סטוקנברוק קארן וורטפטוב איתי רפל/ צילום: שלומי יוסף
קאי סטוקנברוק קארן וורטפטוב איתי רפל/ צילום: שלומי יוסף

הכלכלה הישראלית מתמודדת בהצלחה עם השער הגבוה של השקל, כך אומרים כלכלני צוות דירוג האשראי של ישראל בסוכנות S&P העולמית. להערכתם, מוקדם עדיין לדעת האם ההתייצבות הנוכחית במחירי הדירות היא שינוי מגמה או רק תיקון זמני, אך הדרך לפתרון אמיתי של משבר הדיור עדיין ארוכה, כשהגירעון המצטבר עומד עדיין על 150 עד 200 אלף דירות.

חברי הצוות, האנליסטים קאי סטוקנברוק וקארן וורטפטוב, הגיעו בשבוע שעבר לישראל לביקור השנתי לקראת פרסום עדכון הדירוג בחודש אוגוסט. בנק ישראל עדכן אתמול (ב') כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למשק בשנת 2017 - מ-2.8% ל-3.4%, כשהוא מדגיש את השיפור שחל ביצוא הסחורות והשירותים ובהשקעות במשק - שני תחומים שסבלו מחולשה מסוימת בעדכון הקודם. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ציינה שקצב הצמיחה של המשק ממשיך לעמוד על 4% בחישוב שנתי.

- התעשיינים בישראל מתלוננים ששער השקל הגבוה הורג את התעשייה המסורתית ופוגע ביצוא הסחורות.

"עצם העובדה שיצוא הסחורות לא ירד למרות חוזקו של השקל, מעידה על חוסנה של התעשייה הישראלית ויכולת ההתמודדות שלה עם האתגר", אומר איתי רפל, האחראי ב-S&P על התיאום בין הצוות לגורמים הישראלים. רפל מציין כי גם בקרב חברות שפתחו פסי ייצור ופעילויות בחו"ל לא נרשמה פגיעה בפעילות של אותן חברות בישראל.

וורטפטוב: "אני מעדיף להגדיר זאת הפוך: השקל חזק בגלל הכלכלה. יצוא השירותים מוכיח עמידות גבוהה לשקל החזק. נכון שהתעשייה המסורתית פחות עמידה, אבל לא במידה מדאיגה".

סטוקנברוק: "עוצמת השקל נתמכת על ידי נתוני היסוד של הכלכלה הישראלית: העודף במאזן התשלומים, ההשקעות הישירות שהן מאוד מרשימות, שיעורי הצמיחה מעל הממוצע ומדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה באירופה וביפן".

- בנק ישראל מנמק את רכישות הדולרים שלו בצורך לקזז את השפעת הבנקים המרכזיים האלה, שלמעשה מנהלים מלחמת מטבעות.

סטוקנברוק: "הבנק המרכזי אכן יכול להתערב בשוק המט"ח. אפשרות אחרת היא להקים קרן עושר ריבונית - אנחנו מבינים שיש כוונה להקים קרן כזו שתתחיל לפעול לקראת סוף העשור הנוכחי (בבנק ישראל מעריכים שהקרן לא תפעל לפני העשור הבא - ע"ב). אבל בנק ישראל אינו יכול לעשות הרבה בכל הקשור לשינויים מבניים וצעדים להגדלת הפריון, או לשיפור הקלות של עשיית העסקים.

"ישראל ממוקמת במיקום די נמוך במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי. למשל, המיקום שלה ברישום נכס הוא מאוד נמוך, וכשאתה בודק למה אתה מגלה שהמחירים התחילו לעלות במהירות אחרי המשבר של 2008 ושהתגובה של הגדלת ההיצע הגיעה באיחור רב. כשאתה שואל מדוע השוק הגיב באיחור רב כל-כך, יסבירו לך שזה פשוט לוקח הרבה שנים ושחלק מזה בגלל הביורוקרטיה והליכי התכנון".

- מה דעתכם על מדיניות הממשלה בתחום הדיור?

סטוקנברוק: "ראינו עליות מחירים מאוד מהירות, הכפלת מחירי הדיור בתוך עשר שנים מאז 2007, אבל מהצד שני ראינו תגובה חזקה מאוד מצד קובעי המדיניות מאז 2014. ראינו את ריבית המשכנתאות מטפסת, וראינו הרבה מאוד צעדים של הממשלה בצד ההיצע ובצד הביקוש - שהביאו לירידה חדה בפעילות משקיעים. ראינו הערכות שלפיהן המשקיעים מוכרים היום יותר דירות ממה שהם קונים. בחודשים האחרונים רואים התקררות מסוימת, כשעדיין לא ברור האם מדובר בשינוי מגמה או בתיקון".

וורטפטוב: "שוק הדיור מורכב מאוד ואין פתרון קסם, אבל הרושם הוא שהממשלה מודעת מאוד לכך ועושה שימוש בכל התחמושת שלרשותה - לשחרר קרקעות, לפעול נגד ספקולציות - הדברים האלה לוקחים זמן. היה לכם עשור שבו קצב הבנייה לא הדביק את הביקושים ונוצר פער מאוד גדול שייקח זמן עד שייסגר. לפי המספרים שראינו עדיין חסרות כ-150-200 אלף דירות".

רפל: "אנשים מצפים שהמחירים יירדו בתל-אביב, אבל זה לא יתחיל משם. המאמץ להגדיל את ההיצע מתמקד בפרברים. מעבירים מחנות צבא לדרום ומפנים שטחים בהרצליה ובראשון לציון. זה מחייב גם פיתוח תשתיות - הדברים האלה לוקחים זמן".

תחושת שאננות

דירוג האשראי של ישראל ב-S&P לא השתנה מאז הועלה ל-A בשנת 2011. יחס החוב הציבורי לתוצר - קריטריון מרכזי בדירוג האשראי של מדינות - ירד מאז 2011 מ-69% ל-64.6% בסוף 2016. הורדת יחס החוב לתוצר הייתה הישג משמעותי גם משום שהייתה בניגוד למגמה במרבית מדינות המערב.

- האם אין מקום לשקול העלאה של דירוג האשראי של ישראל לאור השיפור ביחס החוב?

סטוקנברוק: "ראינו ירידה מרשימה ביחס החוב-תוצר, אבל מה שאנחנו צריכים לבדוק לפני העלאת דירוג הוא האם ירידת החוב הייתה כתוצאה מהמחזור הכלכלי או שזה תוצאה של מדיניות פיסקלית ממשלתית. השאלה הזו מתחדדת השנה כשאנחנו מצפים לירידה בקצב הצמיחה ולגידול מסוים בגירעון (לעומת 2016 - ע"ב).

"בינתיים אנחנו רואים שהממשלה משתמשת בהכנסות העודפות שלה להגדלת הוצאות ולא לצמצום החוב. אגב, הופתענו לראות שהחוב הציבורי והגירעון התקציבי אינם נושא לדיון ציבורי - כפי שיש למשל בגרמניה או בארה"ב".

התחושה העולה מהשיחה עם אנשי S&P היא כמעט של שאננות. כך למשל, הם אינם מוטרדים במיוחד מהתגברות הסיכונים הפיננסיים שקיבלו ביטוי בצמצום מרווחי האג"ח הקונצרניות לרמת שפל של כל הזמנים. לדבריהם מדובר בתופעה כלל-עולמית על רקע המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה.

- המפקחת על הבנקים התריעה לאחרונה שאשראי משקי הבית גדל בקצב מאוד מהיר.

סטוקנברוק: "זה נכון, אבל צריך לזכור שנקודת ההתחלה (של אשראי משקי הבית - ע"ב) הייתה מאוד נמוכה ושההכנסה הריאלית של משקי הבית גם גדלה. אנחנו לא מדברים על רמות אשראי של מדינות מערביות אחרות".

- מה דעתכם על הסיכון הגיאו-פוליטי?

"זה אכן סיכון שהוא מאוד רלבנטי לישראל, אבל בסך הכול אנחנו סבורים שההתנהלות הישראלית הייתה עד כה מאוד מוצלחת - ישראל גם לא מעורבת ישירות בקונפליקט בסוריה, גם הצליחה לשמור על קשר עם רוסיה, וגם הגדירה בצורה ברורה מהם הקווים האדומים שלה.

"יש בהחלט סימני שאלה מה יקרה בסוריה אחרי שדאעש יצא משם, נצטרך לראות מה יהיה. אומרים שחיזבאללה חזק יותר, אבל מצד שני, המשבר הזה אפשר לישראל לחזק את הקשרים שלה עם מדינות סוניות ולדחוק את הנושא הפלסטיני לשוליים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות