שליחות קטלנית: פילבר נשכב על הגדר פעם אחת יותר מדי

ההיכרות עם נתניהו וההזדהות עם תפיסת העולם שלו ■ השיתוק במשרד התקשורת ■ והחשדות הפליליים החמורים בפרשת בזק ■ G בעקבות מנכ"ל משרד התקשורת המושעה

בנימין נתניהו ושלמה פילבר / איורים: גיל ג'יבלי
בנימין נתניהו ושלמה פילבר / איורים: גיל ג'יבלי

לפני קצת יותר משנתיים, במאי 2015, דיווחו כלי התקשורת על פיטוריו של מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר. מה שעורר את מרב העניין בדיווחים הייתה העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן באותה תקופה גם כשר התקשורת, הודיע לברגר על הכוונה להחליף אותו, בשיחת טלפון קצרה. החיפזון שכנראה יצר את ההתנהלות המוזרה הזאת, התברר די מהר עם מינוי מקורבו של נתניהו, שלמה (מומו) פילבר, לתפקיד.

ב-26 החודשים שחלפו מאז, נתניהו כנראה בירך את עצמו כמה וכמה פעמים על המינוי; מקורבו לא היסס להישכב שוב ושוב על הגדר כדי לקדם את האג'נדות של הבוס, או כפי שאומרים גורמים שונים שמכירים מקרוב את עבודת משרד התקשורת - "לרצות את אדוניו".

האם עתה, לאחר התפוצצות פרשת בזק, הוא עדיין שמח במינוי? האם הקירבה לפילבר מעוררת בו ובאנשיו חשש מנזקים אלקטורלים? אין לנו תשובות, אך מה שבטוח זה שההתנהלות של פילבר עומדת למבחן פלילי לא פשוט; הוא מהדמויות המרכזיות בפרשה וחשוד כי בתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, פעל להיטיב עם בזק שבשליטת שאול אלוביץ', חברו של רה"מ תוך ביצוע עבירות של טוהר מידות. על-פי החשד, הוא העביר לחברה מסמכים וניירות פנימיים של המשרד וקיבל את הערותיה ביחס אליהם וכן דאג שהאכיפה כלפיה תהיה סלחנית (עניין שעלה בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר).

מה היה המניע של פילבר, אם כמובן החשדות נכונים? האם נתניהו ביקש משהו? האם הרגיש פילבר שזה מה שמצפים ממנו? או שאולי בכלל מדובר בעמדות מקצועיות ותמימות אין קץ? תשובות נקבל רק בסופה של החקירה, עניין שמן הסתם ייקח עוד זמן רב. אגב, להערכה הזאת ביחס להתמשכות החקירה שותף כנראה גם שר התקשורת איוב קרא שלא המתין ומינה השבוע ממלא מקום זמני לפילבר.

מקורבו של נתניהו, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן מנסה לצמצם נזקים ומכחיש כל קשר של ראש הממשלה לדברים. "הניסיון להוביל את החקירה לכיוון נתניהו הוא המצאה", הוא אומר.

- אם אין קשר, למה לדעתך היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון למנוע מראש הממשלה לעסוק בענייני אלוביץ'?

"החוק אומר שאם יש לך קשר משפחתי מדרגה ראשונה או קשר כלכלי, אתה מנוע מלטפל. הפרקליטות מובילה לכך שגם חברות רחוקה היא בעייתית. יש פה הרחבה שלא ממין העניין. אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה הביא חוות דעת כזו, נתניהו הסכים לחתום (על הסדר ניגוד עניינים, ה' מ'). ואז בא מבקר המדינה, וביקר את נתניהו על כך שלא דיווח על הקשרים האלה (הכוונה לקשרים עם אלוביץ', ה' מ'), כך שיש פה הביצה והתרנגולת. ואם את מסתכלת על דו"ח המבקר, את רואה שלא הייתה שום הטבה שניתנה לבזק ושום החלטה שקשורה לניגוד עניינים. כרגע בודקים פעולות שעשה פילבר, ואין שום קשר לנתניהו".

היכרות של 20 שנה

פילבר, 54, הוא בנו של רב היישוב אפרת לשעבר יעקב פילבר. הוא בוגר ישיבת שבות ישראל ובעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו. את בנימין נתניהו הוא הכיר ב-1996 כאשר היה חלק ממטה ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות שנערכה באותה שנה. זמן קצר לאחר הבחירות הוא מונה לסגן יו"ר מועצת ישע, וב-1999 מונה למנכ"ל המועצה.

ב-2001, כשנתניהו מונה לשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון, פילבר התמנה לתפקיד ראש המטה שלו, תפקיד שממנו הוזז לאחר תקופה קצרה לטובת אביב בושינסקי. בהמשך, הוא שימש כמזכיר הרכבת במשך שש שנים, ולאחר מכן ניהל את קרן ההשקעות של רמי וייספיש, בהיקף של כ-100 מיליון דולר. השלב הבא בקריירה שלו היה ייעוץ אסטרטגי, בין היתר למתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות.

הקשר עם נתניהו התחדש בבחירות האחרונות לכנסת כאשר פילבר מונה לתפקיד יו"ר מטה הבחירות של המפלגה. לאחר הקמת הממשלה הגיע המינוי לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. אגב, מעניין לציין כי בעקבות דו"ח חריף של מבקר המפלגה, עו"ד שי גלילי, שבו קבע כי פילבר צריך להשיב מכיסו 8.3 מיליון שקל בשל חריגה מתקציב הבחירות, עתרו כמה חברי מפלגה לבית הדין הפנימי של התנועה. בית הדין קבע כי בתוך החודש הקרוב תתקיים ישיבת מזכירות, שבה יידון הדו"ח של גלילי. "אני מניח שיקיימו את זה לאחר שהוא ישתחרר ממעצר בית", אומר גלילי.

אנשים המכירים את פילבר מספרים על אדם סימפטי, בלתי אמצעי, ובעל אידיאולוגיה מוצקה. "איש טוב", אומר גורם שהכיר אותו בעבר. גורם אחר מציין לטובה את יכולותיו הביצועיות. באשר לקשר בינו לבין נתניהו, מספרים מכרים, "הם ידעו עליות ומורדות", ובכך רומזים להדחתו מתפקיד ראש המטה בתקופת ממשלת שרון.

"ביבי רצה מישהו שיעבוד איתו בהרמוניה", אומר גורם שעבד בעבר עם נתניהו בהתייחסו למינוי של פילבר למנכ"ל. "הוא וביבי רואים אותה תמונת עולם בהרבה נושאים, וכנראה שנתניהו חשב שמספיק שיגיד לפילבר 'זו המטרה' והוא יידע איך לעשות את זה".

"הרושם שלי", אומר אחר, "שנתניהו רצה שהוא יסדר לו את תחום התקשורת. בסביבת ראש הממשלה חושבים שבתקשורת אין ייצוג לקולות אחרים ואני מתרשם שנתניהו רצה שפילבר יפתור לו את העניין הזה איכשהו".

"הם לא חברים", מבהיר ח"כ ביטן. "נתניהו מעריך את היכולת הביצועית של פילבר כפי שבאה לביטוי בבחירות".

התאגיד: פקיד או שליח?

משבר תאגיד השידור הציבורי עורר קושי לא מבוטל עבור נתניהו ומקורביו, שהתקשו לגבש את הקואליציה הפוליטית הנדרשת לביטולו. ביטן, שרת התרבות מירי רגב ואחרים תקפו בשליחות ראש הממשלה את התאגיד ואת ראשיו בחריפות רבה. פילבר, לפחות כלפי חוץ, דווקא הציג עמדה ממלכתית למדי; בראיון שנתן לעיתון "מקור ראשון" אמר כי עם כניסתו לתפקיד קיבל חוק קיים (מתקופתו של גלעד ארדן כשר התקשורת), וכפקיד ציבור היה מחויב לקדם אותו. ואולם מאחורי הקלעים, לפי עדויות, הוא בחש לא מעט כדי לשנות את אותה מציאות קיימת שירש.

בתצהיר שהגיש בנובמבר שעבר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, באמצעות עו"ד יובל יועז, למבקר המדינה, טען כבל כי פילבר הציע עסקה "שערורייתית ובלתי חוקית", שבמסגרתה יודחו ראשי התאגיד "בתמורה להסרת הסכין מצוואר התאגיד".

כבל טוען בתצהירו כי ביום שישי ה-21 באוקטובר הגיע פילבר לביתו כדי לדון על כמה נושאי תקשורת שהיו מיועדים להיכלל בחוק ההסדרים. כבל מספר כי בשל קרבתו של פילבר לנתניהו שאל אותו כבל אם אפשר לשים סוף לסאגת תאגיד השידור.

פילבר, לפי התצהיר, השיב כי אפשר היה לסיים את הפרשה באמצעות מינוי אחד בלבד וסיפר כי הציע למנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, להזיז מתפקידה את שלומית אברהם גלוברזון, שכיהנה כמנהלת חטיבת החדשות של התאגיד, ולמנות מישהו אחר במקומה, וכך "ראש הממשלה ופילבר יחדלו מניסיונותיהם להפריע לתחילת פעולתו של התאגיד".

כבל ציין כי ראה הצעה זו כשערורייתית ובלתי חוקית, "ומבקשת לבסס שליטה פוליטית בתאגיד באמצעות השפעה על זהות סמנכ"ל החדשות".

עם קשר לדברים או בלעדיהם, כחודשיים לאחר מכן עזבה אברהם גלוברזון את התפקיד על רקע "מחלוקות עם ההנהלה". זה כמובן לא פתר דבר, והמשבר הלך והחריף עד לכדי משבר קואליציוני.

בהופעה בפאנל במכללת עמק יזרעאל לפני כחודשיים, נשאל פילבר על-ידי אילנה דיין מה הייתה הטעות הכי גדולה שעשה ראש הממשלה בסוגיית התאגיד. הוא השיב שהטעות של נתניהו הייתה שהתערב בנושא. "לכאורה", אמר פילבר, "זה היה החלום הרטוב של גוף תקשורת לקבל פרומו מראש הממשלה משלושה חודשים לפני שהוא עולה ועד ההשקה שלו. וכשראינו את התוצאה של השבוע האחרון (הכוונה לשידורים, ה' מ'), אז כנראה שהקלפים של נתניהו לא מספיק חזקים. חזרנו לערוץ 1 פחות או יותר - גם עם הרייטינג וגם עם מה שנראה על המסך". דרך אחרת של פילבר להשפיע על התקשורת הייתה באמצעות ועדה שבראשה עמד להסדרת הרגולציה בשוק התקשורת. המטרה הייתה להסיר חסמים ולעודד תחרות באמצעות הכנסת שחקנים חדשים, הן לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, שנשלט על-ידי yes והוט, והן לתחום הטלוויזיה המסחרית, שנותני הטון בו הם זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת וערוץ 10. עידוד התחרות בתחום חיובי כמובן, אולם יש מי שנותנים למהלך גם פרשנות פוליטית, במיוחד בתקופה זו, שבה גם מעט השחקנים שבשוק מתקשים לשרוד.

"אני מניח שראש הממשלה ראה שעם ערוץ 2 הוא לא מסתדר, ובערוץ 10 הוא שרוף, ואולי הייתה לו מחשבה שמישהו יקים איזה גוף מתחרה עם דעות יותר מגוונות, אולי אפילו שאול אלוביץ' דרך וואלה", אומר גורם שעבד בעבר עם נתניהו.

פילבר בעצמו, התייחס לסוגיית גיוון הדעות בראיון למקור ראשון: "אני מכיר את תפיסת העולם של נתניהו בסוגיית גיוון הדעות, מזדהה איתה, ובאתי לכאן כדי לממש אותה. יש לו אמון מלא בי, ולכן אין צורך בירידה לפרטי-פרטים. הוא נותן הנחיות כלליות, אנחנו עושים דיונים מקצועיים אינסופיים במשרד, מביאים לו את התוצרים, והוא מאשר אותם או לא".

על-פי פרסומים שונים, בתקופת עבודת הוועדה, שבה היו שמונה חברים, היא פעלה יותר כמו ועדה של איש אחד; היו בה מעט דיונים, לפי טענות מסוימות הם לא היו מעמיקים, וחלק מחברי הוועדה הרגישו שלא שיתפו אותם וניסו להכתיב להם.

מסקנות הוועדה מקלות מאוד על הכניסה לשוק השידורים מבחינת ההשקעה הכספית והתוכנית הנדרשת מהשחקנים החדשים. בפועל, ההמלצות לא צמחו לכדי הליכי חקיקה, כך שלמעשה, דבר לא קרה איתן עד כה.

משרד משותק

בכל הנוגע למשרד התקשורת, הדעות ביחס לפועלו של פילבר נחרצות. פילבר, אומרים שם, הרדים את המשרד; סמנכ"לים עזבו או הועזבו, חלק נכבד מההחלטות קיבל פילבר לבדו, ונעשה שינוי משמעותי במיקוד היעדים של המשרד. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, אישר פילבר את עסקת בזק-יס, שהייתה על המדוכה, אותה עסקה שכעת עומדת לבחינת רשות ני"ע (המנכ"ל שקדם לו, ברגר, המליץ שלא לאשרה).

"המשרד, מתקופת אריאל אטיאס, התחיל לצמוח", מנתח גורם בענף, "אבל בשנתיים האחרונות, מאז הגיע פילבר, הוא חזר להיות משרד מאוד אפור. הרבה משרות לא מאוישות, רפורמות הופסקו, ולא היה שום מהלך שיצא לפועל. הוא והיועצת הבכירה שלו הם שהזיזו את המשרד. כל ההחלטות התקבלו שם ביניהם בעוד כל האגפים המקצועיים מנוטרלים".

"עד לבואו", מספר גורם במשרד, "הכיוון היה חד משמעי - לקוח הקצה. מאז שפילבר הגיע, הכול התהפך. תפיסת העולם שלו הייתה שהמדינה צריכה לתת צ'ופרים לחברות התקשורת כדי שהן ישקיעו בתשתיות, וכחלק מהעידוד הזה הוא עצר את כל התיקונים הצרכניים. הוא ממש הפך את הקערה על פיה".

אגב, פילבר לא הסתיר את העמדה הזאת שלו. "אנו מעדיפים שבזק תשקיע בתשתיות מאשר לחלק מתנות לאזרחים", התבטא בדיון בוועדת הכלכלה במארס 2016, שעסק בפעילותה של בזק לסיכול רפורמת השוק הסיטונאי והטעיית לקוחות. "עולם הסלולר", הוא אמר, כשהוא מכוון לתחרות העזה שנוצרה בעקבות כהונתו של משה כחלון כשר התקשורת, "הביא אותנו לשוקת שבורה מבחינת התשתיות ואסור לחזור על זה".

באחד הדיונים הפנימיים, מספר גורם במשרד, שאל אותו אחד העובדים אם הוא מתכוון לכך שבשביל האיתנות הפיננסית של חברות התקשורת יש להטיל 'מס' על הציבור. פילבר, לפי הגורם, ענה: 'מילים חקוקות בסלע. לא הייתי יכול לנסח את זה יותר טוב".

"מספר ההחלטות שהתקבלו בתקופתו", מסכם גורם במשרד, "היה מזערי, וכמעט כולן לא לטובת הצרכן. לא תומכות בתחרות".

מנעד לגיטימיות?

אם יתאמתו החשדות שלפיהם העביר פילבר מסמכים פנימיים לבזק, הדבר יפתיע את מכריו, גם את אלה שאינם מאוהביו. "הרושם שלי", אומר אחד מהם, "זה שהוא מסוגל להגיד לא על דברים בעייתיים. קשה לי להאמין שהוא נפל בשטות כזו, כי הוא מאוד זהיר והוא יודע מה החוק ואיפה עובר הגבול. בדרך כלל רק מטומטמים נופלים בדברים האלה, ומומו הוא בחור חכם שמכיר את ההיסטוריה ויודע שאפשר להגיע לחדרי החקירות. בכל מקרה, אם את שואלת אותי, זה לא דבר שיהיה פשוט להוכיח, כי כל הדברים שפורסמו הם במנעד הלגיטימיות. למשל, גם אם נתניהו חשב שבזק היא היהלום של התקשורת ושווה למדינה להקל עליה ברגולציה כדי שתקים רשת סיבים אופטית - זה לגיטימי".

- פורסמו טענות על מסמכים שעברו ממנו לבזק - ולהיפך. גם זה לגיטימי בעיניך?

"גם את זה אפשר לצבוע בכמה צבעים. אפשרות אחת היא שהוא מבהיר לבזק את מרחב התזוזה שלו, ומזהיר שאם בבזק לא יסכימו, הוא ייפול עליהם עם דבר חריף יותר. אפשרות שנייה, שהוא אומר לבזק: המשרד עומד ללחוץ עליכם עם איקס, ואני אשכנע שזה לא יהיה ככה. רשות ני"ע תנסה לשכנע שזו האפשרות השנייה, אבל זה לא יהיה לה פשוט".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988