פסיקת העליון על שוויון במזונות: אלה השאלות שנותרו פתוחות

גם שופטי העליון הודו כי פסיקתם המהפכנית בעניין השוויון בנטל המזונות מהווה פתרון חלקי ולא מושלם, כיוון שלא ניתן לבודדה מהתחום הכולל של דיני המשפחה המוטה לטובת גברים

ההכרעה שניתנה אתמול (ד') על-ידי בית המשפט העליון בענייני מזונות - הקובעת כי מעתה יש להחיל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 15-6 (בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות, והמשמורת משותפת) - מהדהדת ביממה האחרונה בין כותלי בתי המשפט לענייני משפחה ובמשרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה. לכולם יש דעה על השלכות הפסיקה, החל מאמירות על כך שהיא "משנה את המציאות של הזוגות המתגרשים באורח דרמטי", דרך אמירות על כך שהמציאות המודרנית מחייבת התייחסות שוויונית בין ההורים, וכלה בכך ש"מדובר בפגיעה קשה באמהות".

מדובר באחד מפסקי הדין שעוד ידובר בהם רבות. השלכות הרוחב שלו אינן מסתכמות בסכסוכי גירושים המתנהלים כיום בבתי המשפט, אלא גם בהליכים שהסתיימו זה מכבר, ועשויים להיפתח כעת. זאת, משום שפסק הדין פותח פתח בפני אבות רבים החולקים עם האמהות את המשמורת על ילדיהם, לבקש מבית המשפט לבטל את חיוב המזונות שבו חויבו מכוח פסק דין או הסכם.

בנוסף, פסיקתו של העליון אמורה להביא לבהירות בתחום המזונות, ואולם לא ניתן לנטרל לחלוטין את החשש כי ההכרעה - המשווה את מעמדם של שני בני-הזוג מבחינת המזונות - תוביל גם לריבוי הליכים משפטיים סחטניים מצד הורה שלא ירצה להיות משמורן, אך יגיש תביעות משמורת לשם הפעלת לחץ על ההורה המשמורן בסוגיית המזונות.

ברור שלא ניתן לפתור את כל הבעיות והסוגיות העולות במסגרת סכסוכי משמורת ומזונות במאה עמודי פסק דין. סוגיות המשמורת והמזונות מהוות את אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בסכסוכי הגירושים ומייצרות אינסוף הליכים משפטיים בין הצדדים. פסק הדין גם לא מתייחס (ולא אמור היה להתייחס, שכן לא זו השאלה שהובאה בפני העליון) לשאלה מה קורה לפני גיל 6? האם בגילאים אלה אין להשוות בין מעמדם של ההורים לעניין המזונות?

שאלה נוספת שנותרה ללא מענה היא כיצד תשפיע ההכרעה על הנושאים האחרים שנמצאים בימים אלה על השולחן - ובהם השאלה הבוערת, אם יש לבטל את חזקת הגיל הרך, הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם, אלא אם יוכיח האב שהוא ראוי להיות ההורה המשמורן.

 

שוויון בזירה מוגבלת

כל הנושאים האלה נדונים פעם אחר פעם בוועדות שונות ובדיונים בכנסת, אך לא מגיעים להסדרה. השופטים התייחסו לבעיות אלה בעצמם. השופטת דפנה ברק-ארז התייחסה לשאלות הללו בהכרעתה. "לקראת סופו של הדיון, יש לחזור לשאלה ה'מרחפת' מעליו מאז תחילתו ונוגעת לזיקה בין סוגית המזונות של הילדים לבין ההסדרה הכללית של תחום דיני המשפחה בישראל", כתבה, וציינה כי בדיונים עלתה בפני השופטים הטענה, כי החתירה לייצר שוויון בזירה המוגבלת של מזונות קטינים בכלל, ובהקשר של משמורת משותפת בפרט, נדונה לכישלון - לא משום שהחתירה לשוויון אינה ראויה, אלא משום שלא ניתן לבודד "זירה" של תחום אחד מדיני המשפחה ולחתור בה לשוויון. זאת, תוך ניתוק מהקשרים רבים אחרים שבהם דיני המשפחה אינם שוויוניים ומעניקים יתרונות מובהקים לגברים (למשל, בכל הנוגע לעילות לגירושים ולכפיית גט).

"יש להודות על האמת: החתירה לשוויון ב'אי' מסוים של דיני המשפחה תוך התעלמות מן ההקשר שבו ממוקם אותו 'אי', עלולה לעורר קשיים. זאת, דווקא כאשר אנו חותרים לשוויון מהותי בין הצדדים... מבחינה זו יש להכיר בכך שלרוב גירושים מייצרים שבר עמוק במשפחה, ובהתחשב בתנאי הרקע המשפטיים של השיטה - הפתרון המוצע אינו 'מושלם'", כתבה.

עוד הוסיפה ברק-ארז, כי "הגם שפסק דיננו זה תחום לדיון במזונותיהם של ילדים בגילאי 15-6, יש להניח כי העקרונות המנחים שהותוו בו, יהיו יפים גם לעניינם של חיובי מזונות מדין צדקה החלים על ילדים בגילאים אחרים" - ופתחה פתח לכך שגם הורים לילדים מתחת לגיל 6 ידרשו שוויון בנטל. גם השופט נעם סולברג ציין בפסק דין כי הוא מסדיר "באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 6-0, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, יהיו נסיבות העניין אשר יהיו".

שופטי העליון ציינו עוד כי פסק הדין אינו מתיימר לקבוע נוסחאות אחידות לשם עריכת תחשיב מדויק של דמי המזונות הראויים להשתלם בכל מקרה ומקרה, במגמה ליצור פסיקת מזונות אחידה וקוהרנטית, וכן כי הוא אינו נותן מענה לסוגיית המשמורת המשותפת. "סוגיה זו כרוכה בסוגיית מזונות הילדים, משפיעה עליה ומושפעת ממנה. הסדרתן של סוגיות אלו מחייבת אפוא חשיבה מערכתית, כוללת. הנה כי כן, ועל אף פסק דין זה, דומני כי אין מנוס מגיבושו של הסדר חקיקתי - מקיף, סדור ומפורט - ויפה שעה אחת קודם", כתב השופט סולברג.

המחוקק מתמהמה

אולם, לא בטוח שהמחוקק ירים את הכפפה כל-כך מהר. לפני כעשר שנים, בשנת 2006, מונתה "ועדת שיפמן" לדון בשאלת חלוקת נטל המזונות בין ההורים מנקודת המבט של טובת הילד. המלצותיה ניתנו באוקטובר 2012, ומהן עלה כי האחריות הטיפולית והכלכלית בילדים תחול על שני ההורים, גם אם לא באופן שוויוני.

ועדה נוספת שעסקה בנושא באותן שנים - "ועדת שניט", שדנה באופן חלוקת האחריות ההורית וחלוקת זמני שהייה של הורים גרושים עם ילדיהם - הגיעה למסקנות דומות. כל הצעות החוק שהוגשו על בסיס מסקנותיהן של ועדות אלו נתקעו בין גלגלי החקיקה והתפוגגו מאז.

לפני מספר חודשים נכנסה גם שרת המשפטים, איילת שקד, לזירה הבוערת הזו, כאשר הצהירה במסגרת דיון בוועדה למעמד האישה של הכנסת, כי היא פועלת להסדרת התחום וכי הצעת חוק ממשלתית המסדירה את תשלומי המזונות תוגש לכנסת בעוד כשלושה חודשים. "אנחנו פועלים על-מנת להגיע למתווה מוסכם באשר למחלוקת בדבר המזונות, ואני מאמינה שבתוך חודשיים-שלושה, מתווה חדש על בסיס 'ועדת שיפמן', יגיע לכנסת כהצעת חוק ממשלתית", אמרה. אולם, עד כה לא הוגשה הצעת החוק האמורה.

ובאשר לחזקת הגיל הרך - לאחרונה אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המורידה את תחולת "חזקת הגיל הרך" (הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם, אלא אם יוכיח האב שהוא ראוי להיות ההורה המשמורן) מגיל 6 לגיל שנתיים בלבד - אך היא טרם קודמה בשלבי החקיקה.

השאלות הפתוחות

מדוע לא ליצור שוויון בנטל גם בין הורים לילדים מתחת לגיל 6?

מדוע לא ליצור שוויון גם בעניינים המעניקים יתרון מובהק לגברים, בהם הליכי הגירושים וכפיית גט?

כיצד תשפיע פסיקת העליון על מאבקי משמורת?

כיצד תשפיע פסיקת העליון על המאבק לביטול "חזקת הגיל הרך", הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם, אלא אם יוכיח האב שהוא ראוי להיות ההורה המשמורן?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988