עד כמה אמין הפוליגרף - ומה יהיה המכשיר החדש שיחליפו?

אין מי שלא מכיר את בדיקת הפוליגרף, שמטרתה לקבוע האם הנבדק דובר שקר אמת ■ איך בדיוק עובד המכשיר, כיצד זה אפשרי שנבדק ייכשל בבדיקה למרות שאמר רק אמת, ואיזה מכשיר צפוי להחליף את הבדיקה המיושנת?

מחוץ לקופסא, פוליגרף/ צילום: שאטרסטוק
מחוץ לקופסא, פוליגרף/ צילום: שאטרסטוק

כולנו שמענו בעבר על בדיקת הפוליגרף, שמטרתה לקבוע אם מישהו אומר דבר שקר. למרות שמכונת הפוליגרף נמצאת בשימוש ברחבי העולם עוד מהמאה הקודמת, אצלנו בישראל היא חזרה לכותרות לפני מספר שבועות, בעקבות הצעת החוק לחייב שרים בקבינט לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות.

אז איך פוליגרף עובד?

המכשיר מודד ורושם את התגובה של הגוף בזמן שהנבדק עונה על שאלות. זה קורה בכמה ערוצים שונים. מה שרוב המכשירים מודדים זה לחץ דם, קצב נשימה, הולכה חשמלית של העור שמשקפת הזעה ורמת כיווץ של השרירים. בהתחלה בדרך-כלל מכיילים את המכשיר עם שאלות ניטרליות כדי לקבוע את המצב של הנבדק במצב נורמלי.

בבדיקה עצמה, חוץ מהשאלות הרלוונטיות לתחקיר, שואלים גם כמה שאלות בכוונה כדי להלחיץ. כמו למשל: "האם שיקרת אי-פעם?" ככה בודקים אם המכשיר מסוגל לזהות את התגובה של הנבדק ללחץ.

בסוף הבדיקה מתבצע שכלול התגובות של הגוף לשאלות השונות. אם התגובה לשאלות שרלוונטיות לתחקיר הייתה חלשה יותר מהתגובה לשאלות האחרות - אפשר לומר שהנבדק עבר את הבדיקה.

הבדיקה הזאת נתמכת במחקר מדעי?

הנחות היסוד שעליהן מבוססת הבדיקה הן לא שגויות. מחקרים הראו בעבר כי כשאנחנו בלחץ הדופק, הנשימה ולחץ הדם עולים. אבל השינויים האלה משתנים מאדם לאדם, והם לא בהכרח מעידים על שקרים.

חוץ מזה, ככל שהמדידה של התגובה נמשכת יותר זמן, קשה יותר לקבוע את השינויים בה. בגלל זה היא מוגבלת רק לשאלות של "כן" ו"לא". גם לניסוח של השאלות יכולה להיות השפעה על התוצאות וגם להתנהגות של הבודק עצמו: אם הוא מאיים או רגוע, מלחיץ או מעודד.

בקיצור: הבדיקה בעייתית והאמינות שלה מוטלת בספק מתמיד.

מהם אחוזי ההצלחה של הבדיקה?

גם כאן יש ענן של אי-ודאות. ברוב מדינות העולם אין הליכי רישוי לבוחני פוליגרף בכלל. כל אחד יכול לקנות מכשיר, להכריז על עצמו כ"בודק פוליגרף" ולהתחיל לעבוד. מפרסומים מדעיים עולה כי רמת הדיוק של הפוליגרף היא בסביבות 60%, שזה רק קצת יותר טוב מניחוש אקראי לגמרי. במכוני הפוליגרף טוענים כי דיוק הבדיקה עומד על 95-90%, אבל גם אם זה נכון - עדיין מדובר במרווח שגיאה גדול מאוד. בגלל זה בתי המשפט ברוב מדינות אירופה לא מקבלים בדיקות פוליגרף, ויש מדינות שאוסרות גם על שימוש משטרתי במכשיר לצורכי חקירה.

גם בישראל בתי המשפט באופן כללי אינם מכירים בפוליגרף במשפט פלילי. במקרים מסוימים אפשר להשתמש בה לחיזוק עדות אחרת. במשפט האזרחי בישראל מתירים שימוש בבדיקת פוליגרף אם הדבר מוסכם על שני הצדדים

ומה לגבי עתיד "בדיקות השקר"?

כבר היום מתבצעים מחקרים שמשתמשים בשיטת דימות שנקראת MRI תפקודי. הרעיון הוא לבנות סוג של פוליגרף משודרג שמודד פעילות מוחית באזורים מסוימים במוח שפעילים יותר כשאנחנו משקרים. אבל גם כאן צפויה רמה מסוימת של אי-ודאות, לפחות בהתחלה.