שדולת הנשים צודקת בקריאתה לחברי הוועדה לבחירת שופטים, למנות נשים שופטות נוספות לבית המשפט העליון. השדולה צודקת גם באמירתה, כי ישנן מועמדות טובות מאוד להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון. למשל, כמה שופטות בולטות ומצוינות בבתי המשפט המחוזיים, שראויות להתקדם לעליון.
בין היתר, אפשר להזכיר את השופטות שנכללו ברשימת המועמדים לעליון בסבב המינויים הקודם - ד"ר מיכל אגמון-גונן ורות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב; שופטת בית המשפט המחוזי-מרכז, מיכל נד"ב; השופטת תמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים; והשופטת נאוה בן-אור מהמחוזי בירושלים, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
בהקשר זה נביא את נתוני המגדר בפרקליטות המדינה - בצמרת הגבוהה של פרקליטות המדינה מכהנים כיום שני גברים - היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. אבל בסך-הכול בפרקליטות עובדות יותר משפטניות-נשים ממשפטנים-גברים. כמה מהן בעלות ניסיון רב שמשמשות בתפקידים בכירים, וראויות לכהן בבית המשפט העליון.
פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, היא אולי אחת מן המועמדות הבולטות ביותר. בן-ארי שימשה, בין היתר, כתובעת המובילה במשפט "פרשת הולילנד", וכיום היא אחראית על ליווי והתוויית חקירות ראש-הממשלה, בנימין נתניהו.
גם בשוק הפרטי ובאקדמיה ישנן משפטניות שיכולות להיכנס בהצלחה לנעליים של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, שיסיימו בקרוב את כהונתם בבית המשפט העליון. אחת המועמדות שראויה לשיפוט בערכאה העליונה היא עו"ד מיה ליקוורניק, לשעבר שותפה-מייסדת במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. ליקוורניק שפרשה השנה מהמשרד היא מבכירות עורכי הדין המסחריים בישראל.
עוד מועמדת ראויה לשיפוט בעליון היא עו"ד ארנה לין, מעורכות הדין הבולטות בתחום דיני העבודה (גם מקרב עורכי הדין). לין היא אישה פורצת-דרך, שייסדה ומובילה משרד שבו בולט הייצוג הנשי ולין נמצאה בכל הצמתים החשובים של סכסוכי העבודה בארץ.
עורכות דין נוספות שעשויות למלא את התפקיד בהצלחה, הן נגה רובינשטיין ממשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת; ונחמה ברין, ראשת מחלקת חברות ושוק הון בפירמה.
גם באקדמיה ישנן כמה משפטניות בולטות - כמו פרופ' יפעת ביטון, שנכללה בסבב הקודם של רשימת המועמדים לבית המשפט העליון. ביטון היא פרופסורית בבית-הספר למשפטים של המכללה למנהל, המסלול האקדמי. היא עוסקת גם בביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית.
לסיכום, זוהי עדיין רשימה לא סגורה ולא מחייבת, ישנן עוד מועמדות ראויות ומוכשרות. כך שאם השרה איילת שקד ושאר חברי הוועדה לבחירת שופטים, ירצו למנות משפטנית-אישה לשיפוט בבית המשפט העליון, הם לא יתקשו למצוא מועמדת טובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
