הנקראות ביותר

"ב-2018 הביקושים לדירות יחזרו לעלות - והמחירים איתם"

שמואל סלבין, יו"ר סלע קפיטל ולשעבר מנכ"ל האוצר: התחלות הבנייה בירידה, הרגולציה מכבידה על הקבלנים, ו"מחיר למשתכן" עלולה להחמיר את המצב ■ וממי הוא כן מרוצה? מבנימין נתניהו ■ מדריך ומחשבון מס רכישה

שמואל סלבין / צילום: איל יצהר
שמואל סלבין / צילום: איל יצהר

כל חייו נוגע ומעורב. תמיד נמרץ, מהיר מחשבה ותנועה. עמדותיו ברורות ובטוחות - על בנימין נתניהו, ארנון מוזס החקירות והתקשורת, מירי רגב ומלחמת התרבות, הלב של משה כחלון ומחיר למשתכן, אבי גבאי, בכירי האוצר לשעבר, מימון לימודי מדעים מול "דלות המחשבה והמונוליתיות" במדעי החברה והרוח, ועוד ועוד. שמואל סלבין, שמוליק, 64, תמיד משלב כסף ורוח, עסקים וקהילה, פוליטיקה וכבוד לבני אדם. אלמלא גוון השיער ושלהי סמיכותו העוטפת את הכיפה הסרוגה - היה נשאר אותו הנער מפוצץ האנרגיה והצרוד שתמיד היה. בעברו: תפקידים כלכליים בכירים בממשלות הליכוד, ומאז השתלבות רחבה במגזר העסקי הציבורי והפרטי, כולל הכול: נדל"ן ופנסיה, הסתדרות, תרבות ואקדמיה, חברות בוועדות ובמועצות. בשמונה השנים האחרונות הוא יו"ר סלע קפיטל, קרן ריט, והוא מעריך כאן כי לקראת אמצע-סוף 2018 הביקושים יחזרו לעלות - וגם המחירים.

"היום כשישראל די עשירה, עם תל"ג לנפש בסביבות 38 אלף דולר, המדינה צריכה לעזור לצעירים להתחיל את חייהם. השאלה היא איך עושים את זה", הוא אומר. "בשונה משר האוצר הקודם יאיר לפיד, שהלב והראש שלו היו במעמד הבינוני-גבוה, אצל משה כחלון הלב נמצא במקום הנכון. הוא באמת מנסה, אך לצערי תוכנית מחיר למשתכן לא פותרת את הבעיה. לעתים אני חושש שהיא אפילו תחמיר עוד יותר את הבעיה. למה? קודם כל מבנה התוכנית קובע שהולכים להגרלה, וכך מי שזכה מרוויח, ומי שלא - נשאר מאחור. שנית, בתוכנית הזו יש סבסוד גבוה יותר למי שיש לו יותר. כי כאשר מתקיימת הגרלה לדיור בהרצליה או בעפולה, בתל אביב או בדימונה - ברור שמי שזוכה בהרצליה הוא בן המקום או שזה מקום עבודתו, כך שהוא ממילא בשכבה סוציו-אקונומית גבוהה והאבסורד הוא שדווקא לו ניתן סבסוד ממשלתי גבוה יותר, בעוד שבעפולה ובדימונה הסבסוד משמעותית נמוך יותר".

צפו: כחלון מכריז על הגרלות ל-15 אלף יח"ד במסע"ת מיוחדת

loading

- הביקושים ועליית המחירים נחלשו, נכון להרגע זה חד-משמעי. האם כחלון יביא לירידת מחירים?

"קודם כל, האמירה לפיה מחירי דירות תמיד עולים - היא אגדה אורבנית. בבדיקה שערכתי מצאתי שבשנים 87'-97' מחירי הדיור עלו במצטבר בכמעט 100%. בשנים 97'-2007 הם ירדו ב-55% במצטבר. בעשור הנוכחי, 2007-2017, המחירים עלו במצטבר ב-90%. הבעיה הכי גדולה היא שהמשק, שוק הדיור למגורים, לא הפנים עדיין שצריך לעבור מצורך ב-45 אלף התחלות בנייה בשנה ל-55 אלף בשנה, לכל הפחות. יותר מזה, כדי להדביק את פער הבנייה שנוצר משנים רבות של התחלות בנייה נמוכות במיוחד, חייבים לעבור לקצב התחלות בנייה של 65 אלף בשנה. כחלון אמנם נלחם על זה בדרכו, אלא שאחרי שיצא עם מחיר למשתכן ועם מס דירה שלישית - התחלות הבנייה דווקא צומצמו. מסוף 2016 ועד תחילת 2017 היו 13,600 התחלות בנייה לרבעון, אבל ברבעון הנוכחי זה כבר 13,100 התחלות. מדוע? משום ששוק הבנייה לא אוהב לעבוד בתנאי אי ודאות ובגלל שקבלנים, שחלקם קטנים ובינוניים, עוצרים את הבנייה ברגע שהשוק נראה להם לא ודאי.

"נתוני הלמ"ס מראים את העצירה הזו, שמתבטאת בירידה בהתחלות בנייה חדשות. לכן אני צופה שב-2018 הביקושים יחזרו לעלות והמחירים יעלו יחד איתם. ובכלל, כל זמן שריבית בנק ישראל תהיה נמוכה, המשקיעים הסולידיים שהתלבטו בין לשים כסף בריבית אפסית בבנק ובין להשקיע בדירות למגורים כשהם רואים תשואה של 2%-3% - ירוצו לשוק הדיור".

- מס דירה שלישית אמור היה לשחרר דירות.

"בשלב הזה, זה עצר את הרכישה של דירות להשקעה - אבל עדיין הביקוש של משקי בית לדירות חדשות גבוה. אני לא מאמין שמס דירה שלישית יכול לבוא במקום תנועה מסיבית של גידול משמעותי בהתחלות בנייה. כחלון מודע לזה ועושה מאמצים, אבל עם המערכת הקיימת זה קשה עד בלתי אפשרי".

- שנים מדברים על התרחבות הפער בין הדרישה להתחלות בנייה. על חוסר מצטבר של 100 אלף-150 אלף, אפילו 200 אלף - אבל במציאות אף אחד לא גר ברחוב. איך זה?

"נראה לי שהמספרים הגדולים קצת מוגזמים, אבל זה שלא רואים אנשים גרים ברחוב לא אומר הרבה מדי. אני יודע ומכיר משקי בית שבגלל מצוקת דיור ומחירים - זוגות מתגוררים בבית ההורים או אצל בני משפחה אחרים. בריכוזים החרדיים רואים אנשים שגרים במחסנים, בחדרי מדרגות".

- אז אין מה לדבר על זה שמחירי הדיור כבר נכנסו למסלול ירידה.

"התשובה היא לא, לצערי, ונראה את זה בחודשים הבאים. בשלב זה השוק לא ברור, אבל יש נתון ברור אחד: יש ירידה בהתחלות בנייה, ולכן אני צופה ברמת סבירות גבוהה עליית מחירים מחודשת לקראת אמצע-סוף 2018".

בירוקרטיה של לא פחות מ-27 גופים

סלבין הוא כאמור יו"ר סלע קפיטל, קרן ריט להשקעות במקרקעין (REIT - Real Estate Investment Trust). השקעות הקרן, על פי דיווחים רשמיים: 60% משרדים, 23% מסחר, 10% תעשייה ולוגיסטיקה. 5% מלונות, 2% תחנות דלק. הקרן גייסה עד היום 1.15 מיליארד שקל בהון ו-1.2 מיליארד שקל באג"ח. גרף המסחר הרב-שנתי שלה מסמן עלייה מתמשכת.

"עם ידידי ורעי אלי בן חמו הקמנו את הקרן ב-2008. היא בין היחידות בבורסה בתל אביב שאין בה בעלי שליטה. במחזיקי המניות שלנו יש 65% משקי בית, שמחזיקים במישרין. המוסדיים מחזיקים 30%-32%. אנחנו בעצמנו מחזיקים בקושי כמה אחוזים בודדים".

- זה טוב או לא טוב?

"זה מצוין. המטרה של שוק הון היא שיהיה גם לאנשים פרטיים היכן להשקיע, שלא יהיו תלויים רק בגופים המוסדיים הגדולים. העובדה ש-65% מהמחזיקים שלנו הם משקי בית, שבחרו בנו באופן אישי יזום, היא תעודת כבוד ואמון בחברה".

- יש טענה שמסתמן עודף היצע במגדלי משרדים בתל אביב, רמת גן והרצליה.

"על פי נתוני הלמ"ס, ב-2016 החלו להיבנות 334 אלף מ"ר משרדים בכל הארץ, לעומת 496 אלף מ"ר בשנת 2015, שזו ירידה של 32%. יש ירידה גם בהתחלות בנייה של משרדים באזור המרכז, שהוא אזור הביקוש".

- אז צפוי או לא צפוי עודף היצע?

"אנחנו בתחום הזה כבר 10 שנים, וכל שנתיים-שלוש קם איזה אנליסט או שמאי שטוען שמחירי המשרדים צפויים לרדת. אבל אנחנו רואים שתפוסת המשרדים שלנו בתל אביב והמרכז מלאה, שהמחירים הולכים ועולים במעט מדי שנה".

- שנים שתחום הבנייה סובל מעודף רגולציה, והממשלה אומרת שהיא מטפלת בזה. משהו משתנה?

"27 גופים מעורבים בתחום התכנון והבנייה. ל-27 משרדים, ארגונים, מחלקות על מנהליהן ופקידיהן, יש מה לומר, יש כוח לעצור, לעכב, ואנחנו חייבים לעבור את כולם, בקצב שלהם, ולמלא את כל דרישותיהם. אז פלא שמרגע החלטה על בניין ועד אכלוסו לוקח 10-15 שנים? כחלון והצוות שלו עושים מאמצים גדולים, אבל קשה מאוד להזיז מערכות ממוסדות ציבוריות מההרגלים הישנים שלהן. רק צריך לדעת: בלי זה - לא נוכל באמת להתקדם בכיוון הנכון".

- מה צריך לקרות כדי שלגופים המוסדיים, המנהלים 1.4 טריליון שקל, יהיה כדאי להתחיל להשתתף בדיור להשכרה?

"האוצר מנסה לפתות את המוסדיים להיכנס לדיור להשכרה, אבל התגובות הן כתף קרה משתי סיבות מרכזיות: א' - הם חייבים לעשות את המיטב בניהול כספי החוסכים, אבל התשואה על דיור להשכרה נעה בין 2%-3%, בעוד התשואות על משרדים, מסחר, לוגיסטיקה נעות בין 6%-7%. לכן ברור שהמוסדיים יעדיפו להשקיע בתחומים האלה. ב' - אין שום גוף מוסדי שיעז להוציא דייר מדירה שכורה אפילו כשהוא לא שילם במשך חודשים. אף גוף מוסדי לא יסתכן ברעש ציבורי וביקורת, כי הוא עלול להיפגע כפל כפליים. לכן אני לא רואה כניסת מוסדיים לתחום בקרוב".

"האהדה לאבי גבאי - היא זמנית"

בשנים 97'-98' היה סלבין מנכ"ל משרד האוצר, עם השר דן מרידור ואחר כך השר יעקב נאמן.

- שמך לא נמצא ברשימת עשרות בכירי יוצאי אוצר, שהכין ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר, ביוזמת אבשלום פלבר, לשעבר משנה לראש אגף תקציבים, שקראו לתמוך באבי גבאי לראשות המחנה הציוני.

"זו הייתה חוצפה ועזות מצח לכתוב מכתב כזה. ירום אריאב הודה באחד הראיונות שהוא איש תנועת מרצ. כלומר, הוא איש פוליטי. יותר מזה, זה חוסר תבונה של חלק מהאנשים הללו שהחזיקו בידיהם כוח עצום בהיותם פקידים באוצר, כשהממשלה והציבוריות הישראלית סמכו עליהם - והנה כשיצאו מהאוצר הם הפכו, חלקם לפחות, לקבוצה פוליטית. חמורה עוד יותר העובדה שכמעט אף אחד מהם לא הקים עסק, לא תרם לצמיחת המשק הלאומי, לא הוסיף שום מקום עבודה חדש. הם השתלבו במערכות הקיימות, ששנה-שנתיים קודם לכן הם עצמם פיקחו עליהן, וכך הפכו לחלק בלתי נפרד של משרתי ההון הגדול".

- הם תומכים בחבר, רוצים שיתמנה "איש מאתנו". מה רע בזה?

"מי ששמע את החבר אבי גבאי בנאום הניצחון, ראה דלות שפה שמשקפת דלות מחשבה. אני בכלל לא מבין איך איש שכמה שנים קודם היה רכז תקשורת באוצר, שהטייקונים שקנו אז את בזק מינו למנכ"ל כדי שישמור אותם מפני הרגולציה ומפני פתיחת תחרות בתקשורת - מדבר עכשיו על שחיתות (במאי 2005 רכשו חיים סבן, זהבית כהן ומורי ארקין את השליטה בבזק. גבאי, שעבר לבזק הממשלתית ב-98', היה אז מנכ"ל בזק בינלאומי. אחרי כשנתיים מינו בעלי השליטה את גבאי למנכל בזק - סק"ל).

"צר לי מאוד על ידידי ח"כ מיקי רוזנטל, איש הגון וישר, שעשה את הסרט 'שיטת השקשוקה', שבו הוא ואני דיברנו שוב ושוב נגד התנהלות המדינה מול בעלי ההון. בסרט אמנם דובר על האחים עופר, אבל מה ההבדל בין גבאי בייחסו לטיקוני התקשורת שעבד אצלם בבזק - ובין ניר גלעד שעבד בנאמנות גדולה אצל הטייקון עופר? אז עכשיו רוזנטל מגן על גבאי, שעבד אצל טייקוני התקשורת. ואני תמה, למה?".

- אולי כי הוא רוצה לשרוד כח"כ?

"אדם כמו מיקי שנבחר לכנסת כדי לממש ולהמשיך מאבק של הון-שלטון, לא יכול להגן על אבי גבאי רק בגלל שהיום הוא יו"ר המפלגה שלו".

- אתה איש ליכוד, התמודדת פעמיים בבחירות מוקדמות - אולי אתה מבקר את גבאי בגלל חשש שהוא עוד ייקח את השלטון?

"אם יש מישהו אחד שחושב שאבי גבאי יכול להיות ראש ממשלה ולהופיע מול הנשיא האמריקאי והקונגרס האמריקאי, ולהתמודד מול כל הקשיים של המדינה המורכבת כל כך שלנו עם אפס הניסיון שלו - נשתבשה בינתו, אלא אם השנאה לנתניהו מעבירה אותו על דעתו".

- אף אחד לא נולד ראש ממשלה.

"נכון, אבל צריך לעשות דרך כדי להיות ראש ממשלה. האיש גבאי לא היה יום אחד ח"כ, העביר בקושי שנה לא מורגשת במשרד להגנת הסביבה, ולא היה פעיל בפוליטיקה המעשית. לפי ההתבטאויות שלו הוא נטול מחשבה סדורה, נטול עומק אינטלקטואלי, בלי הבנה מינימלית של הפוליטיקה הבינלאומית. אז הוא מסוגל להוביל מדינה שנלחמת על חייה מיומה הראשון?".

- הוא רוח חדשה, את הקיימים אנחנו כבר מכירים. והוא זוכה לתמיכה בתקשורת.

"ההבנה של חלק מאמצעי התקשורת במה צריך לעשות - נאמר בעדינות - לוקה בחסר. אני יכול להעריך שהאהדה הזמנית לגבאי נובעת מאי-שביעות רצון עמוקה ומטינה לנתניהו, אבל זה לא יחזיק הרבה. מצביעי מפלגת העבודה לקחו על עצמם סיכון מאוד גדול, משום שהמאבק האמיתי שלהם הוא בתוך מחנה המרכז-שמאל, מול יאיר לפיד. המאגר של המחנה הזה הוא כ-35 מנדטים, ולקראת הבחירות המתח בין לפיד וגבאי יעלה ויתרכז בשאלה מי יעמוד ראש בראש מול נתניהו. באותו רגע לדעתי תהיה זליגה גדולה לכיוון לפיד, ומפלגת העבודה עלולה לסיים את הבחירות הבאות בסביבות 10-12 מנדטים".

אבי גבאי אמר בתגובה לדברים: "שמואל סלבין הוא אדם פוליטי שאני מעריך את כישוריו. מחמיא לי שהליכוד שולח אחד לאחד את כל אנשיו כדי להטיל בי דופי, מעשה המבהיר באופן החד ביותר שדברי הרהב שלהם ריקים וחששם גדול".

- סלבין, אתה בעצם אומר שנתניהו יתמודד גם בבחירות הבאות. זו תהיה קדנציה חמישית, וברצף מאז 2009. זה לא מוגזם?

"לדעתי נתניהו ראש ממשלה טוב. מצב הכלכלה פה מעולם לא היה טוב כל כך, בפרמטר של חוב-תוצר אנחנו נמצאים ביחס הטוב ביותר ב-50 השנים האחרונות. מצב התעסוקה גם הטוב ביותר זה 50 שנה. האינפלציה - אפסית, הגירעון - בשליטה מלאה. הצמיחה מרשימה, בטח מול מדינות ה-OECD שמהן אנחנו המדינה היחידה שהחוב הלאומי שלה הצטמצם".

- נתניהו אומר שיש פה "תעשייה של דכדוך". גם אתה חושב כך?

"כן. אנחנו לא מדינה מושלמת. יש דברים גדולים לתקן, למשל הפערים החברתיים. במדד ג'יני לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות - אנחנו במקום לא טוב, חמישי מהרע ביותר בין 35 מדינות. אבל יש שיפור בשנים האחרונות. גם המשבר בתחום הדיור בעייתי, אבל אני כמנכ"ל משרד אוצר לשעבר ומי שמלווה ושותף במשק, בסקטור הפרטי, כבר שנים, אומר חד-משמעית: באלטרנטיבה בין אבטלה נמוכה מאוד ותעסוקה מלאה לבין מחירי דיור גבוהים - אני מעדיף שתהיה תעסוקה מלאה גם אם מחירי הדיור גבוהים".

- תעסוקה מלאה יש - אבל לא איכותית. השכר נמוך, 45% מהמועסקים לא מגיעים לסף המס.

"זה מחזיר אותי למדד ג'יני. המדידות בעולם מראות שמאז שנות התשעים מצב השכר בעולם המערבי כמעט ולא עולה, בעוד שרוב העושר הולך למאיון העליון. לכן אני תומך בהתערבות רגולטורים בגובה השכר. אני בין אנשי העסקים הבודדים שתמכו בהצעה של כחלון לקבוע שכר מקסימום למגזר הפיננסי. למרות שאני מאוד לא אוהב התערבות של המדינה, במקום שבו יש כשל שוק - הרגולטור חייב להתערב. גם עניין השכר לעובדים החלשים הוא בעייתי. לכן צריך להתערב".

"חלק מאנשי התקשורת שונאים את נתניהו"

- כמה עניינים סביב נתניהו מצויים בחודשים אלה בחקירות. אתה מודאג? הוא יעמוד בהן? "לא יהיה כלום כי אין כלום"?

"אני לא יודע מה קורה בחקירות, אני כן יכול לומר שנתניהו שאני מכיר הוא לא איש מושחת. מאז הניצחון הגדול שלו ב-2015, כשאנשי השמאל הבינו שאי אפשר להפיל אותו בקלפי, הם החליטו להפעיל עליו לחץ משפטי פלילי. השיטה כזאת: הם זורקים חכות לתוך המים, ומקווים שיצליחו לדוג משהו".

באמצע שנות התשעים, אחרי ששימש יועץ כלכלי לראש הממשלה יצחק שמיר, מונה סלבין למשנה למנכ"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" שבראשה עומד ארנון מוזס.

- איך הרגשת עם התמלילים שפורסמו מתוך שיחות מוקלטות בין נתניהו למוזס?

"שיחה כזו או דומה לה התנהלה ומתנהלת מדי פעם בין ראשי ממשלה ופוליטיקאים ובין מו"לים ועורכי עיתונים. נכון שזה נשמע לא יפה - אבל אין פה שום דבר שמריח פלילים, ולא רק משום שבפועל לא קרה כלום. כל מי שנמצא בתחום יודע ומכיר היטב שיש אינטראקציות, ממשקים, בין פוליטיקאים לבין פרשנים, עיתונאים ובעלים של אמצעי תקשורת. שנים ארוכות התקיימה ועדת העורכים, הפוליטיקאים הגדולים ישבו מול המו"לים הגדולים וסיפרו להם סיפורים חמים תמורת כיסוי אוהב ומפרגן, וגם תמורת הסתרה של מה שאינו מפרגן. מאז ומתמיד פוליטיקאי נותן לעורך, לעיתונאי או לפרשן ידיעה בלעדית - תמורת כיסוי אוהד. אז מה ההבדל בין השיחה הזו של נתניהו ומוזס לשיחות האחרות הדומות שמתקיימות כל יום או כל שבוע?".

- שזה הוקלט, שנתניהו הוא ראש ממשלה, שדובר בעסקה עם מו"ל של עיתון גדול.

"אין ראש ממשלה שלא דיבר או מדבר עם עורכי עיתונים, עם מו"לים, עם פרשנים בכירים ולא בכירים. טוב או לא טוב זה לא הנושא - העובדה היא שזה תמיד היה".

- אז למה ההתייחסות לתקשורת כמי שעוינת את נתניהו?

"בגלל שנתניהו, מיומו הראשון כראש ממשלה ב-96' ועד היום, לא מקבל יחס הוגן מהתקשורת. התקשורת תפקידה וחובתה לבקר, אבל יש הבדל בין ביקורות לבין שנאה. חלק מאנשי התקשורת שונאים את נתניהו. לא רק שהם לא מנסים להסתיר את הטינה שלהם, הם גאים להציג אותה בפומבי".

מדעי החברה והרוח - רק שמאל ושמאל

בין שלל התפקידים שצבר, היה סלבין גם יו"ר הנהלת תיאטרון ירושלים, באמצע שנות התשעים, ויו"ר תיאטרון החאן בתחילת המילניום. "שניהם בהתנדבות", הוא מדגיש.

- מירי רגב, שרת התרבות, מדברת על צמצום הסבסוד של ארגונים גדולים וממוסדים.

"אני מעריך את האומץ של מירי רגב להיאבק מול אליטה שוקעת שמפרכסת, מתקשטת ומלטפת זו את זו. אם רגב תצליח באמת לתת יותר כסף ליצירה מקומית בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית - זה יהיה התיקון שהתבקש משכבר הימים, ועל זה תבורך".

- במשך 7 שנים היית חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל. הות"ת מעביר כספים ניכרים, די אוטומטית, למוסדות ההיסטוריים הכבדים, ולא מאפשר צמיחה של מוסדות חדשים ושונים.

"מחלקים את ההשכלה והידע לארבעה חלקים: מדעי הטבע וההנדסה, מדעי הרפואה והחיים, אשכול מדעי הרוח, ומדעי החברה והמשפטים. רוב תקציב האוניברסיטאות הולך למטרות מחקר במדעי הטבע והחיים. רק חלק קטן הולך למדעי החברה והרוח, ואני ממש-ממש שמח על כך".

- אתה לא אוהב שירה?

"אני מת על שירים, אבל המדינה חייבת לתת את מרב המשאבים הלאומיים לאשכולות מדעי הטבע, ההנדסה, מדעי החיים והרפואה. כי הם תרמו ותורמים לשיפור החיים, להארכת החיים, לכל השיפורים הטכנולוגיים במדעי המחשב, בסלולר, בבטיחות. לעומת זאת, מדעי החברה והרוח, ובעיקר המחלקות של מדע המדינה, סוציולוגיה והיסטוריה, לא תרמו מאומה ב-50 השנים האחרונות לאנושות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הן הפכו למחלקות פוליטיות דלות מחשבה, מונוליתיות, לא מתקיים בהן ויכוח אקדמי אמיתי, כולם שם חושבים רק שמאל ושמאל.

"במחלקות שמניתי - אין ויכוח, אין מחלוקות, אין חופש מחשבה - ולכן הן דועכות, ולא באים אליהן סטודנטים. לכן הכסף הציבורי הגדול לא צריך לעבור אליהן. מי שרוצה ללמד מדעי רוח מוטים לכיוון אחד - מתכבד להקים מכון פרטי ושילמד את זה שם".

- לפני קצת יותר מעשור עמדת בראש הוועדה ליישום האמנה שכתבו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן, להסדרת היחסים בין יהודים דתיים ולא דתיים. יישמת משהו?

"לא, לא יישמנו שום דבר, זה נשאר תקוע אצל הפוליטיקאים, שלא הגיעו לפשרות. תחבורה ציבורית בשבת - כן או לא? פתיחת בתי ענוגים בשבת - כן או לא? איסור מסחר, הצהרת לאום יהודי, גיור, ועוד ועוד. הגיע הזמן שחלק מהפוליטיקאים הרציניים, שרוצים ליישב באמת את הפערים בחברה היהודית, יאמצו את האמנה הזאת".

- אתר אומר "הפוליטיקאים הרציניים". לא כולם רציניים?

"בכל כנסת יש תמונה דומה: שליש מהח"כים הם אנשים רציניים ומעמיקים, שליש בינוניים ושליש - חלשים, בואו נגיד פחות רציניים. ככה זה בכל הכנסות ואצל כל המפלגות".

שמואל סלבין

תפקיד: יו"ר סלע קפיטל

אישי: בן 64, נשוי לטליה ואב לחמישה

מקצועי: היה כלכלן במשרד הפנים, יועץ כלכלי לשר האנרגיה, יועץ כלכלי לראש הממשלה יצחק שמיר, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, סגן יו"ר המועצה לשידורי כבלים, משנה למנכ"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" - אחראי על רשת המקומונים, מנכ"ל מפעל הפיס, מנכ"ל משרד האוצר, מנכל חברת הנדל"ן מהדרין, יו"ר חברת נכסי ההסתדרות, יו"ר חדשות ישראל, יו"ר קרן הפנסיה מבטחים, יו"ר ועדת השקעות יניר ומשנת 2009 - יו"ר סלע קפיטל נדלן

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים, תואר שני במנהל עסקים

פעילות ציבורית: יו"ר הנהלת תיאטרון ירושלים, יו"ר המועצה הציבורית לשלום הילד, יו"ר תיאטרון החאן, ראש הוועדה ליישום אמנת גביזון-מדן, נציג ציבור בבית הדין לעבודה, חבר הות"ת

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות