כשהחליף טום קוק את סטיב ג'ובס, רבים הטילו ספק ביכולתו להיכנס לנעליים הגדולות של מייסד חברת אפל, ובעיקר להיכנס לראשו של היזם היצירתי. בניגוד לג'ובס המהפכן, טים קוק נחשב עד אז למנהל טוב וחרוץ, אבל לאיש אפור. כזה שהפרט המעניין ביותר עליו הוא העובדה שהוא מתחיל את שגרת יומו בשעות הבוקר המוקדמות בשעה של אימון אירובי. נחמד, אך לא ממש מסעיר. חלפו מאז שלוש שנים, וקוק הצליח להפתיע את כולם ולהזניק את מניית אפל ואת נתוני המכירות במאות אחוזים.
ידוע שהיכולת להיות מנהל מוצלח תלויה בגורמים רבים, בהם כישורי ניהול, השכלה מתאימה וצבירת ניסיון ניהולי. נוסף לכל אלה, בשנים האחרונות עולה השאלה האם האחוז הגבוה של אנשים שהגיעו לעמדות ניהול בכירות ועוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית מצביע על משהו נוסף. האם מדובר בטרנד שחלק ממנו תדמיתי, או שפעילות גופנית יומית באמת מסייעת להצלחה?
מנגנוני הישרדות שנשכחו
במהלך ההיסטוריה האנושית, הפכה הפעילות הגופנית מכלי הכרחי להישרדות לחלק מתרבות הפנאי. בעבר, היו מנגנוני המאמץ הגופני חיוניים להישרדותו הפיזית של האדם הקדמון. ככל שיכולת הריצה שלו הייתה טובה יותר, גדלו סיכויו לשרוד ולהעמיד צאצאים. כיום, במציאות שבה אנו עובדים בישיבה, נוסעים במכוניות ומבלים רבות משעות הפנאי בצפייה בטלוויזיה, הפעילות הגופנית חשובה בעיקר לשמירה על הבריאות. אולם בשנים האחרונות, מחקרים מצביעים על יתרון נוסף של הפעילות הפיזית ועל קשר אפשרי בינה לבין הצלחה אישית.
המחקרים הללו מפנים את תשומת הלב להשפעה שיש לפעילות הגופנית על המוח ועל תפקודיו בכל הגילים. מתוך הבנה שלפעילות הגופנית יש השלכות חשובות בהרבה על התפתחותנו ממה שהיה ידוע בעבר. יש חוקרים שמרחיקים עוד צעד קדימה וטוענים שפעילות גופנית היא אפילו דרך "להשביח" את המטען הגנטי שלנו.
לפי גישה זו, מנגנוני המאמץ אחראים במידה רבה להתפתחותו של מוח האדם, ועצם הצורך לרוץ ולהיות פעיל כדי לצוד, גרם להתפתחותו של המוח האנושי לאורך ההיסטוריה. המנגנונים הפיזיולוגים הידועים בשם "הילחם או ברח" (Fight or Flight) מופעלים במצבי לחץ של סכנת חיים. אלה המצבים שבהם המוח נדרש לתפקוד הטוב ביותר. ההחלטה אם להימלט מחיית טרף או להילחם בה היא בעצם שאלה המצריכה עיבוד נתונים, קבלת החלטות ופתרון בעיות. במונחים של ימינו - כישורי ניהול.
המוח "דורש" פעילות גופנית
אך מה הקשר בין כל אלה לפעילות המוח? ממאמר שפרסם פרופ' מיכאל פולגמן מאוניברסיטת מונטריאול, שהתפרסם בירחון הרפואי Developmental Neuro-Rehabilitation, עולה שפעילות גופנית משפיעה על המוח באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים: בזמן מאמץ עולה צריכת החמצן של הגוף וזרימת הדם גוברת. התהליך הזה מתרחש בעיקר בשרירים, ולאורך זמן הוא משפר גם את זרימת הדם והחמצן לתאי המוח.
המנגנון השני הוא שיפור מיידי בתפקוד המוח בזמן ביצוע פעילות גופנית ואחריה. זו באה לידי ביטוי בהפרשת נוירו-טרנסמיטורים כדוגמת סרוטונין. הנוירו-טרנסמיטורים הם חומרים המופרשים בנקודות המפגש בין תאי העצבים, המאפשרים קשר והעברת מסרים בין תאי העצבים השונים ובין אזורים שונים במוח.
עלייה בהפרשה שלהם בטווח בקצר מגבירה את פעילות תאי המוח ובטווח הארוך משפרת את הקשרים בין אזורים שונים במוח. ככל שמספר הקשרים ח עולה, כך משתפרים תפקודי המוח.
המנגנון שלישי הוא המעניין ביותר. מתברר שביצוע מאמץ גופני גורם לעלייה בהפרשת חומרים בשם נוירוטרופינים (Neurotrophins) בחלבונים שתפקידם "לדאוג" לרקמת המוח. הם אחראים על חלוקת תאי המוח והתפתחותם לאורך כל שלבי הילדות, והם גם אחראים על הישרדות תאי המוח בגיל מבוגר. הניורוטרופינים אחראים על ייצור חומרים שתאי העצב זקוקים להם כדי לבצע את פעולתם. הם גם אחראים על תהליך חשוב נוסף. אם בעבר חשבו שמספר תאי המוח של אדם בוגר קבוע, ושמוח של אדם בוגר אינו יכול לייצר תאי מוח חדשים, הרי לאחרונה הוכח שבאזורים מסוימים שלו יש למוח יכולת לייצר תאים חדשים. באמצעות הפעילות גופנית רמת הנוירוטרופינים עולה במהירות, ויוצרת גירוי ליצירת תאי מוח חדשים.
הכרת מנגנונים אלה מביאה חוקרי מוח כיום לחשוב שמוח האדם "דרש" במהלך ההיסטוריה את הפעילות הגופנית כדי להמשיך ולהתפתח. מכאן הם מסיקים שאנשים פעילים בכל מהלך חייהם יהיו בעלי כישורים קוגנטיביים טובים יותר.
לאורך כל מעגל החיים
הקשר בין פעילות פיזית להצלחה בחיים מתחיל כנראה הרבה יותר מוקדם ממה שאנו חושבים. נמצא קשר ישיר בין פעילות גופנית אירובית של נשים בזמן ההריון, בעיקר בשלושת החודשים האחרונים, לבין בריאות הילד. מתברר שהורמוני המאמץ משפיעים על סביבת התינוק ברחם ותורמים למשקל תקין של היילוד.
המשקל הוא פרמטר חשוב לבריאותו הגופנית של הילד, שכן משקל גדול או קטן יותר מהממוצע קשורים לשיעורים גבוהים של השמנת יתר ומחלות מטבוליות בגיל המבוגר. בקרב ילדים שאימהותיהם היו פעילות בזמן ההריון, נמצאו שיעורי השמנה נמוכים יותר ורמות נמוכות יותר של שומנים בדם בהשוואה לילדים שאמם לא הייתה פעילה.
לאותו ילד שמתחיל בנתוני פתיחה טובים יותר כמו משקל תקין, יש סיכוי טוב להיות בעצמו פעיל יותר, זאת לעומת ילדים שסובלים מהשמנת יתר וממעטים בפעילות גופנית כבר בתקופת הילדות. מחקרים הראו שבקרב ילדים שעסקו בפעילות גופנית נמצאה יכולת טובה יותר בפתרון בעיות מורכבות, שיפור ביכולת עיבוד הנתונים ושיפור בזיכרון בזמן ביצוע מטלות בהשוואה לילדים שלא היו פעילים פיזית.
מחקר רב משתתפים שנערך בקרב תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על קשר ישיר בין מרחק הריצה שגמאו הנערים ב-20 דקות כמדד לדרגת הכושר הגופני שלהם לבין יכולתם לפתור בעיות בחשבון ויכולת הקריאה שלהם. בקרב סטודנטים נמצא קשר ישיר בין הישגים אקדמיים למספר השעות השבועיות שבהן עסקו בפעילות גופנית, וכן נמצא קשר ישיר בין פעילות גופנית למנת המשכל, בלי קשר להשכלה ולמצב כלכלי.
אם הפעילות כל-כך חשובה להתפתחות המוח, מדוע רק מוחם של חלק מהאנשים דורש זאת? הרי רק חלק מהאנשים מבצעים פעילות גופנית. התשובה לשאלה זו נעוצה כנראה בגנטיקה. מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים מלמדים שישנן חיות שפעילות יותר ויש כאלה שפחות. גנים מסוימים קובעים את רמת הפעילות בחיי היומיום. אלה אומנם לא אותרו עדיין, אבל מעריכים שלפחות כ-50% מהרצון שלנו לפעול קשור לגנטיקה.
המחזיקים בתיאוריה מאמינים שאנשים פעילים יותר מצוידים בתכונות שיעשו אותם גם מצליחים יותר. אלה משפרים כל הזמן את היכולות הקוגניטיביות שלהם, וכך הם מתקדמים. לכן, לא פלא שטים קוק, מנכ"ל אפל העסוק מאוד, מוותר על שעת שינה ומבצע פעילות גופנית. זה פשוט משתלם לו יותר.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה לשיקום פיזיותרפי וכושר אישי www.plife.co.il
בזמן מאמץ גופני המוח מפריש
נוירו-טרנסמיטורים, חומרים שמגבירים את פעילות תאי המוח בטווח הקצר, ומשפרים את תפקודו בטווח הארוך
בזמן פעילות גופנית עולה צריכת החמצן של הגוף וזרימת הדם גוברת. התהליך הזה מתרחש בעיקר בשרירים, אך גם המוח נהנה ממנו, מה שמשפר לאורך זמן את זרימת הדם והחמצן לתאי המוח
מאמץ גופני גורם גם לעלייה בהפרשת נוירו-טרופינים, חלבונים שאחראים על חלוקת תאי המוח והתפתחותם בשלבי הילדות, ואחראים גם על הישרדות תאי המוח בגיל מבוגר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.