הטכנולוגיה לא בשלה - עדיין

רובוטים שיוצאים משליטה מבהירים עד כמה צריך בני אדם בעולם העבודה

רובוטים שהוצגו בכנסי טכנולוגיה בפריז / צילום: בלומברג
רובוטים שהוצגו בכנסי טכנולוגיה בפריז / צילום: בלומברג

בשבועות האחרונים התקיים ויכוח בין שני ענקי טכנולוגיה על השלכות הבינה המלאכותית. משני צדי המתרס: מרק צוקרברג האופטימי ואילון מאסק הפסימי. צוקרברג היה אופטימי במיוחד לגבי יכולתה להביא לפריצות דרך ברפואה ותחבורה. פייסבוק הקימה צוות שלם שתפקידו לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית ולהפוך את התקשורת עם העולם הממוכן דומה לתקשורת עם בני אדם.

אילון מאסק, לעומת זאת, טוען שבינה מלאכותית עלולה להתברר כאחד הסיכונים הכי גדולים לאנושות. לטענתו, כמו שיש כללי מותר ואסור בתחומים כמו תחבורה, תעופה, מזון ותרופות, גם כאן חייבת להיות רגולציה שתוודא שבני אדם לא יהפכו לחיות המחמד של הטכנולוגיה.

מצוין או מסוכן - אי-אפשר לעצור את הטכנולוגיה הזאת, והיא עשויה להשפיע גם על עולם העבודה. מה יקרה כשמכונות ילמדו לחשוב לבד ואולי אפילו לשוחח ביניהן ואיתנו? רובנו פגשנו את הבינה המלאכותית בסרטים, וזה גם המקור לפחד מפני רובוטים שישתלטו על העולם ולחוסר הנוחות שמרגישים מול הרצון של העוסקים בטכנולוגיה לייצר למכונות אינטליגנציה ויכולת שיחה אנושית. בארה"ב, אם אתם רוצים להזמין פרחים, לדוגמה, האפליקציה Flowers-1-800 תנהל איתכם את כל השיחה.

המשמעות היא פחות עובדים, כמובן, אבל למעסיק מדובר ביתרון: לא צריך לשלם לה, היא אף פעם לא מתעייפת וגם לא מתרגזת. לא מפתיע שיותר ויותר שירותים עוברים לטכנולוגיה כזו, אבל לא כל הניסויים עובדים היטב. לפני כמה שבועות הופיעו סיפורים על שני בוטים של פייסבוק שפיתחו שפה עצמאית משלהם ושוחחנו ביניהם כך שהמפתחים שלהם לא הבינו את השיחה. כמה חודשים קודם לכן, בוט של מיקרוסופט, שהיה אמור לנהל שיחה בטוויטר, נותק בתוך 24 שעות, לאחר שהתחיל לייצר טקסטים גזעניים, כולל התייחסות להיטלר.

דוח של PWC על עולם העבודה העתידי מסמן את הבינה המלאכותית כאחד מהמרכיבים המשפיעים ביותר על עבודה. כיום, מדובר בכלים כמו עוזרים דיגיטליים, צ'אט-בוטים וטכנולוגיות למידת מכונה שמבינות, לומדות ופועלות בהתאם. אפשר לחלק את הטכנולוגיות הללו לשלוש רמות, על פי שלבי ההתפתחות שלהן: הראשונה היא אינטליגנציה מסייעת שתפקידה לשפר את מה שאנחנו עושים. זוהי אוטומציה של משימות חזרתיות, סטנדרטיות, שלוקחות זמן. לדוגמה, הנחיות של הנייד מתי לצאת לדרך, בהתחשב במיקום שלנו, ביעד ובתנועה.

הרמה השנייה היא "אינטליגנציה מתגברת", טכנולוגיה שכבר משנה באופן משמעותי את האופן שבו אנחנו מבצעים דברים. גם עבודה. טכנולוגיה ברמה הזאת עוזרת לאנשים ולארגונים לעשות דברים שלא יכולנו לעשות בלעדיה. לדוגמה, לחבור לאחרים בנסיעות משותפות.

הרמה השלישית היא אינטליגנציה אוטונומית, כלומר טכנולוגיות שמסוגלות לפעול בעצמן ולקבל החלטות לבד. לדוגמה, מכונית ללא נהג.

האופטימיים יגידו שבינה מלאכותית יכולה ליצור עולם שבו מכונות עוזרות לאנושות לתכנן, לנתח, לבצע ולהעריך, כלומר לעזור להם להעצים דווקא את הכישורים האנושיים. בעולם כזה אנשים יכולים להתמקד ברמה גבוהה יותר של חשיבה, יצירתיות וקבלת החלטות. הפסימיים יגידו שיכולתו של האדם לעבוד בעולם כזה מוטלת בספק. האם הטכנולוגיה תחליף אותנו בעבודה או שניצור עולם שבו אנשים ומכונות עובדים אלה לצד אלה?

מה שבטוח, ככל שיותר פעולות עוברות אוטומציה התפקידים מוגדרים מחדש. ב-PWC מדברים על כשליש מעובדי העולם שעשויים לאבד את עבודתם לטובת אוטומציה. חלק מהתפקידים יאבדו לגמרי, אחרים יוגדרו מחדש וחדשים ייווצרו. בעולם כזה אנשים ומכונות יצטרכו לשתף פעולה כדי לקבל החלטות ולכן היתרון שלנו כבני אדם הוא ביכולות כמו אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, חדשנות, היכולת לשכנע, לפתור בעיות, וגם לשתף פעולה ולהביע אמפתיה.

יש כאן יותר שאלות מתשובות ולכן המפתח לעתיד נמצא כנראה ביכולת ההתאמה של כולנו, אנשים וארגונים ואפילו מערכות חינוך וממשל. מערכות הממשל חייבות לעבוד יחד כדי לגבש מדיניות שתנהל ולא תתנהל. לצד עידוד השימוש בטכנולוגיה ובאוטומציה, מתווי מדיניות צריכים לחבור למי שמובילים בתחומי הידע הרלוונטיים כדי להבין ולנווט את הריקוד הזה בין טכנולוגיה וחברה; לבחון פתרונות לאבטלה המבנית שתיווצר, כמו קידום מערכות הכשרה, יצירת מקורות פרנסה וגם מתן רשת ביטחון כלכלית, למשל שכר בסיס לכול.

דרושות גם תכונות כמו יצירתיות ואמפתיה

בעולם שבו מהלך הקריירה הרציף כבר לא קיים, חייבים לשנות את התפיסה ולהסיר חסמים בפני יצירת תיק קריירה המורכב מכמה עיסוקים ואופני העסקה. במשק היום חסרה הגמישות שתאפשר לאדם לנוע בחופשיות מעבודה שכירה לעצמאית ולשלב ביניהם.

עד שזה יקרה, האחריות מוטלת על הפרט. ארגונים גדולים ומערכות ממשל לא מצליחים לעמוד בקצב השינויים, ולכן זו האחריות של כל אחד ואחד מאיתנו לוודא שיש לנו עתיד בקריירה. הסוד טמון בגמישות האישית, ביכולת להמציא את עצמנו מחדש. הגמישות הזאת מתחילה ברכישת יכולות והתנסות בדברים חדשים, בעדכון מסלול הקריירה כל הזמן, גם אחרי כמה עשורים.

אם אתם מאמינים שהעתיד במקצועות המדעיים והטכנולוגיים והם מעניינים אתכם, לכו ללמוד. אבל גם בבחירה מה ללמוד, חשוב להסתכל על מה שיהיה צריך ולא על מה שהיה צריך בעשור האחרון. אתר הפרילאנסרים Upwork לדוגמה מפרסם בכל רבעון את רשימת היכולות שהביקוש להן נמצא בצמיחה המהירה ביותר בשוק האמריקאי.

אם טכנולוגיה אינה התחום שלכם, זה בדיוק הזמן לחפש את ההזדמנות דווקא במה שהיא אינה יודעת לעשות. בעולם טכנולוגי, ככל שיהיה, עדיין צריך בני אדם. יכולות כמו יצירתיות, מנהיגות ואמפתיה נמצאות גם הן בביקוש. חשוב להבין את השינויים, לצפות לבלתי צפוי ולתכנן יותר מאפשרות אחת. והכי חשוב לזכור שהיכולת הכי משמעותית שלנו בעולם החדש היא פשוט להיות בן אדם.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com