התאגידים העסקיים בארה"ב בחרו: עדיף לזוז שמאלה

התהום שנפערה באופן דרמטי בין המגזר התאגידי בארה"ב לבין הנשיא דונלד טראמפ עשויה להיראות כהתפתחות חריגה. במסגרתה של התפתחות זו, מייחסים התאגידים לסיכון המוניטין שלהם משקל רב יותר מאשר לכל תועלת שהם קיוו להפיק מטיפוח יחסים טובים עם ממשל שעשוי היה לסייע להם בתחומי המיסוי והרגולציה.

אך למעשה לא מדובר בהתפתחות חריגה. כדי להבין מדוע - יש לבחון את המתרחש באוסטין, טקסס, ולא בוושינגטון. עם נעילתו של מושב מיוחד של בית המחוקקים באוסטין, טקסס, התברר שלשום כי נכשל מאמץ בן שבעה חודשים מצדם של השמרנים, בתמיכת המושל גרג אבוט, למנוע מטרנסג'נדרים את הגישה לשירותים ציבוריים. הגורם העיקרי להכשלת ניסיון זה היה המגזר העסקי. יותר מ-700 חברות וארגונים עסקיים, כולל רבים מהמעסיקים הגדולים ביותר בטקסס, שיתפו פעולה במתיחת ביקורת חריפה על הצעת החוק והוקעתה כנגועה באפליה ומזיקה לכלכלת המדינה.

זו הייתה למעשה נזיפה מעוררת-פליאה ברפובליקנים, ששולטים במדינה שאותה הם מהללים כידידותית ביותר לעסקים בארה"ב. נזיפה זו מוכיחה כי המגזר העסקי נפרד מדרכם של הרפובליקנים, כולל דרכו של טראמפ, בכל הנוגע לסוגיות כלכליות, וכי תהליך זה הפך את המגזר העסקי לגורם שמרסן את האג'נדה הפוליטית של הרפובליקנים.

זה ברור לא רק מהחלטותיהם של מנכ"לים רבים לפרוש מהמועצה המייעצת לטראמפ, במחאה על שלא גינה לאלתר את הדוגלים בעליונות הגזע הלבן בעקבות מהומות סוף השבוע בשרלוטסוויל, וירג'יניה - אלא גם בביקורת החריפה שמתחו מנהיגים עסקיים על האיסור שהטיל טראמפ על כניסתם לארה"ב של אזרחי מדינות מוסלמיות שנחשבות לקיני טרור.

בדרך כלל נרתעים מנהיגים עסקיים מהתעסקות בפוליטיקה. הם מעדיפים שמירה על יציבות ועל הסטטוס קוו. למעשה מה שהשתנה הוא הסטטוס קוו עצמו. בעבר תמכו הליברלים בזכויות ההומוסקסואלים והטרנסג'נדרים ובצעדים לבלימת השינוי האקלימי, אך כיום הפכו סוגיות אלה למיינסטרימיות, בייחוד בערים גדולות שבהן שוכנים גם משרדיהם הראשיים של תאגידים וגם העובדים המשכילים שבהם חושקים תאגידים אלה.

העסקים התאימו את תוכניותיהם, מדיניותם ועמדותיהם למיינסטרימיות החדשה הזאת. זה משנה את חישובי העלות-תועלת של מנהלי החברות, שחייבים לבחור בין אפשרויות: להביע עמדה ולהסתבך במחלוקת לא רצויה; או לשמור על שתיקה ולזכות בגינויים חריפים מהלקוחות, העובדים, המדיה החברתית, ממשלות זרות, ובכמה מקרים גם מבני משפחותיהם ומצפונם.

באופן גובר מגיעים מנהלי החברות למסקנה כי השתיקה היא המסלול המסוכן יותר. מנכ"ל מרק (Merck), קנת פרזייר, פרש מהמועצה המייעצת לטראמפ על יצירת מקומות עבודה במגזר התעשייתי בארה"ב, למרות פגיעות החברה של מרק להחלטות פדרליות בדבר אישור תרופות וקביעת מחירים. גוגל פיטרה מהנדס שטען לקיומן של סיבות ביולוגיות לכך שנשים מתאימות פחות מגברים לקריירה במגזר הטכנולוגיה.

בדרך כלל מצטרף המגזר העסקי רק בשלב מאוחר ובעל כורחו למאבק בבעיות חברתיות. בשנות השישים סירבו בתי המלון והמסעדות בדרום ארה"ב לשים קץ להפרדה הגזענית בין שחורים ולבנים עד שעלות ההפגנות, המחאות ויחסי הציבור הגרועים גברו על כל הפסד פוטנציאלי של לקוחות לבנים. ברגע שפתחו את עצמם ללקוחות שחורים, נרשמה גאות במכירות. ההיסטוריון גאווין רייט מאוניברסיטת סטנפורד כתב ב-2008: "אין זה פלא שאנשי עסקים דרומיים החלו לשנות את יחסם לסוגיית הגזע בנקודה זו".

החשש מיחסי ציבור גרועים אינו המניע היחיד של המגזר העסקי: חברות רבות היו בחוד החנית של המאבק להענקת שוויון להומו-לסבים, ולאחרונה גם לטרנסג'נדרים, ואחת הסיבות לכך הייתה רצונן למשוך עובדים או לקוחות. מחצית החברות הכלולות בפורצ'ן 500 מספקות הטבות בריאות גם לטרנסג'נדרים - לעומת אפס חברות בפורצ'ן 500 ב-2002 - ו-61% מהן מציעות לעובדים הומו-לסבים הטבות לבן הזוג. חקיקה שמונעת זכויות מהומו-לסבים וטרנסג'נדרים עמדת בסתירה למדיניות כזו.

קרוב למחצית מהחברות הכלולות בפורצ'ן 500 קבעו לעצמן יעד פנימי במאבק לצמצום גזי החממה או לקידום האנרגיה המתחדשת והשימוש היעיל באנרגיה. החלטתו של טראמפ להוציא את ארה"ב מהסכם האקלים של פריז מנוגדת לעמדת החברות שאימצו טכנולוגיה לצמצום פליטות הפחמן. מבחינתם של חלק ממנהלי החברות, מדובר בשיקולים שאינם כלכליים בלבד. הצעת החוק שאוסרת על טרנסג'נדרים גישה לשירותים ציבוריים "לא תפגע רק בעסק שלנו ובעובדים שלנו. זוהי חובה מוסרית שלא להפלות לרעה את קבוצת האנשים הזו, שכבר נדחקה לשוליים", אומר ג'ים ריינהרט, העומד בראש Tekvox, חברת סטארט-אפ שפועלת מאוסטין ומפתחת טכנולוגיה אודיו-ויזואלית. Tekvox שייכת לקואליציית חברות שהתנגדה להצעת החוק בטקסס. ריינהרט אמר לסנאט של טקסס כי הוא הפך את מדינת טקסס למושא לעג: "זה גורם לנו להיראות כאנשים פרימיטיביים ונחשלים".

פירושה של התנגדות חריפה זו לימין הפוליטי בסוגיות רבות הוא שטראמפ והרפובליקנים אינם יכולים לסמוך על תמיכה אוטומטית מהמגזר העסקי רק בגלל שהם מבטיחים לו קיצוצי מס וצמצום רגולציה. מניית מרק עלתה בתגובה לביקורת החריפה שמתח טראמפ על פרזייר בגין פרישתו מהמועצה, ועובדה זו לא נעלמה מעיניהם של מנכ"לים אחרים.

לדמוקרטים יש כעת הזדמנות לזכות בתמיכת המגזר העסקי, למרות שיהיה קשה לבצע מהלך כזה לנוכח הלחצים הפנימיים במפלגה הדמוקרטית לנוע שמאלה בסוגיות כלכליות. המגזר העסקי עוד עשוי למצוא עצמו במצב שבו מחזרות אחריו שתי המפלגות.

 תאגידים