הנקראות ביותר

אחרי ביטול מס דירה 3: "לקיים דיון בהתערבות בג"ץ בחקיקה"

במסגרת הבקשה מסכימה המדינה כי ככל שיתקיים דיון נוסף, ועמדתה תתקבל – ההלכה החדשה תהיה צופה פני עתיד בלבד ולא תחול על חוק מס דירה שלישית שבוטל

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

המדינה ומשרד האוצר הגישו היום (ב') לבית המשפט העליון בקשה לקיים דיון נוסף בהלכה המשפטית העקרונית שקבע בג"ץ בפסק הדין בנוגע לחוק מיסוי דירה שלישית בעניין היקף ההתערבות השיפוטית בהליכי החקיקה בכנסת; וזאת, במספר גדול ככל הניתן של שופטי בית המשפט העליון.

העותרים מבקשים מבג"ץ לבטל את ההלכה החדשה שנקבעה, המאפשרת התערבות של בג"ץ בהליך החקיקה, ולהשיב על כנה את ההלכה החוקתית שחלה עד למתן פסק הדין ונקבעה בשנת 2004 בפסק הדין בעניין מגדלי העופות.

עתירה לעליון בעקבות ביטול חוק מס דירה שלישית

loading

עם זאת, המדינה מבהירה כי ככל שיתקיים דיון נוסף, ועמדתה המשפטית תתקבל - ההלכה החדשה תהיה צופה פני עתיד בלבד, וכי היא לא תחול על חוק מס דירה שלישית שבוטל בפסק הדין.

כמו כן, המדינה הודיעה בעניין זה כי בכוונתו של שר האוצר, משה כחלון, לקדם בהקדם את חקיקתו מחדש של החוק שבוטל, החל משלב הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת.

בבקשה לדיון נוסף מדגישים המבקשים בהם היועץ המשפטי לממשלה כי הם "מחזיקים בעמדה נחרצת בדבר הצורך להוסיף ולפעול לטיוב הליכי החקיקה המתקיימים בכנסת ולחתור להליכים שיתנהלו באופן ראוי ויאפשרו העמקה ומיצוי של השיח בהליך החקיקה, לטובת הציבור". עוד מציינת המדינה כי יש לעגן עניין זה בחקיקה מתאימה או בתקנון הכנסת או לחלופין בנוהל עבודה מסודר.

עם זאת, לטענת המדינה, "יש להבחין בין שאלת הצורך בקיום הליכי חקיקה תקינים וראויים לבין היקף הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה בכנסת", והיא טוענת כי "ביטול חוק בשל פגם בהליכי החקיקה אמור להיעשות במקרים חריגים ונדירים ביותר, כאשר הליך החקיקה של חוק מס דירה שלישית אינו בא בגדרם".

המדינה טוענת בבקשה כי מתקיימות בעניין כל 4 העילות החלופיות הקבועות בחוק לקיום דיון נוסף: מדובר בפסק דין שקבע הלכה משפטית שסותרת הלכה משפטית קודמת של בית המשפט העליון או שלמצער מחדש חידוש מהותי ביותר על ההלכה הקודמת, וכן כי מדובר בהלכה משפטית חשובה וקשה.

ב-7 ביולי קבע בג"ץ כי חוק מס דירה שלישית שקידם שר האוצר, משה כחלון, יבוטל בשל פגמים שנפלו בהליך חקיקתו. עם זאת, השופטים קבעו כי למרות חומרתו של הפגם שנפל בהליך החקיקה, תינתן למחוקק אפשרות לאשר את החוק מחדש מבלי צורך לחזור על כל הליכי החקיקה מחדש.

בדעת מיעוט היה השופט מני מזוז, שקבע כי יש לדחות את העתירות נגד החוק בנימוק שמדובר בהתערבות מוגזמת של בג"ץ בעבודת הכנסת והממשלה המנוגדת להלכה המשפטית הנהוגה עד היום.

מדובר היה בפעם הראשונה שבה הורה בג"ץ על ביטול דבר חקיקה ראשית של הכנסת מחמת פגם בהליך חקיקתו, לטענת המדינה היום הדבר נעשה תוך שינוי מהותי ומשמעותי של ההלכה הנוהגת בנוגע להיקף הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה בכנסת, כפי שנקבעה בבג"ץ ותוך סטייה משורה ארוכה של פסקי דין בהם לא התערב בית המשפט בהליכי חקיקה על יסוד פגמים דומים.

בבקשה לדיון נוסף טוענת המדינה כי "ההלכה שנקבעה בפסק הדין יורדת לשורש המשפט החוקתי הישראלי בכל הנוגע להליכי החקיקה בכנסת, לרבות במישור היחסים בין הכנסת לבין הממשלה בתחום החקיקה, וכן במישור יחסי הרשות השופטת ושתי הרשויות הללו בתחום הליכי החקיקה".

בבג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל, שניתן בשנת 2004, דן בג"ץ ב-4 עתירות שהגישו ארגוני חקלאים בישראל נגד פרק החקלאות בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. העתירה נדחתה, אגב דיון שבו פירט בג"ץ את עקרונות היסוד של החקיקה בישראל.

פסק הדין מ-2004 קבע מבחן מחמיר ומצמצם לביטול חוקים מחמת פגמים בהליך החקיקה, המגביל את הביקורת השיפוטית למקרים בהם נפל בהליך החקיקה "פגם היורד לשורש ההליך", אשר יש בו "פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה במשטרנו הפרלמנטרי והחוקתי".

כן נקבע כי פגיעה ב"עיקרון ההשתתפות", הנמנה על עקרונות היסוד של הליך החקיקה, תקים עילה להתערבות שיפוטית רק מקום שנשללה מחברי הכנסת הזכות להשתתף בהצבעה, וכן נשללה מהם "כל אפשרות מעשית לדעת על מה הם מצביעים" ו-"כל אפשרות מעשית לגבש את עמדתם בקשר להצעת החוק".

לפי פסק הדין בעניין מגדלי עופות "...אין די בהוכחת פגיעה בעיקרון יסוד של הליך החקיקה, כגון עיקרון ההשתתפות, אלא יש להצביע על פגיעה קשה וניכרת באותו עיקרון. על כן אף אם יוכח כי הליך החקיקה מנע קיומו של דיון מעמיק וממצה ופגע ביכולתם של חברי הכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק, אין די בכך כדי להצדיק התערבות שיפוטית".

לדברי המדינה בבקשה לדיון נוסף, "כעת, בדעת הרוב בפסק הדין בעניין מיסוי דירה שלישית נקבע מבחן שונה לגמרי לביטול חוק מחמת פגמים בהליכי חקיקתו, אשר עניינו בבחינת אופן ניהול הדיון בהצעת החוק ונסיבות ההליך, והוא מכוון 'לבחון אם אמנם ניתנה לחברי הכנסת האפשרות לקיים דיון כדבעי', והאם ניתנה להם אפשרות... להשתתף 'אקטיבית' בדיון, ולקיים מהלך מחשבתי של גיבוש עמדה מושכלת, ולו באופן מינימלי".

עוד נקבע בפסק הדין החדש כי ניתן להיעזר לשם כך במבחני משנה הבוחנים אינדיקציות שונות באשר לנסיבות הליך החקיקה, כגון: "משך הדיון, והאם היה מידתי ביחס לארכה של הצעת החוק, למורכבותה ולהיקף השלכותיה... תשתית עובדתית שצורפה להצעת החוק... פרק הזמן מעת העברת הצעת החוק, ולמצער עיקרי הסדריה או מרביתם, לעיון חברי הכנסת עד למועד הדיון".

לפי הבקשה לדיון נוסף, "פסק הדין סותר מהותית את הלכת מגדלי העופות ומכלול הפסיקה שבאה לאחריה, וקובע מבחן שונה באופן מהותי, הסוטה מן ההלכה ומשנה את מהותה והיקפה של הביקורת השיפוטית על הליכי חקיקה".

המדינה מבהירה בבקשתה כי אין בטענותיה כדי להשמיע עמדה לפיה פגמים בחקיקה ראשית מטעם הממשלה חסינים מפני ביקורת, כי אם להצדיק את הצורך בהותרת ההלכה המשפטית הנושנה (הלכת מגדלי העופות) על כנה, על הרף המצמצם שנקבע בה, נוכח הקשיים שמעורר המבחן שנקבע בפסק הדין ברמה הנורמטיבית, וכן קשיים מעשיים שייווצרו ביישומו על הליכי החקיקה במבט אל מכלול מתכונתם ומאפייניהם. 

מה הצעד הבא של כחלון? 

למרות שעל פניו, הבקשה לדיון נוסף עשויה להשיב לחיים את מס דירה שלישית, ועל-ידי כך להוביל שוב את הענף כולו לתקופה של אי-ודאות - בבקשה לדיון נוסף מדגישה המדינה כי לא כך הדבר.

"המבקשים גם מסכימים - אם ימצא זאת בית המשפט הנכבד לנכון - כי תחולת ההלכה החדשה שתיקבע בפסק הדין בדיון הנוסף תהיה פרוספקטיבית, כך שהיא לא תחול על הסדר מס ריבוי דירות שבוטל בפסק הדין, ואשר בכוונת משרד האוצר להביא לחידוש הדיון בו בוועדת הכספים של הכנסת תוך עריכת שינויים נרשים לאור חלוף הזמן, שממילא מחייב עדכון המועדים שנקבעו בפרק מס דירה שלישית שבוטל", כך נכתב בסעיף 10 של הבקשה לדיון נוסף שהוגשה לבית המשפט.

המשמעות היא שבזמן שהמדינה מבקשת דיון נוסף בשל העובדה שבג"ץ פסל החוק, היא מוותרת מראש על השבה של מס דירה שלישית לתוקף באם הדיון הנוסף יניב החלטה הפוכה מזו שהתקבלה בפסק הדין לפני כשבועיים, שקבע כי החוק יבוטל.

בנקודה זו נציין כי עמדה נחרצת זו של המדינה מעידה כי אין כוונה להשיב את המס כפי שהוא, ושהדיון הנוסף שיתקיים בוועדת הכספים עשוי להניב תוצאה שונה מהמס המקורי. אם באוצר היו נחושים להותיר את המס כפי שהוא, הסעיף האמור לא היה נכתב בהצעה לדיון מחודש. עם זאת, מהלך שכזה היה מוביל את הענף לתקופה נוספת של אי-ודאות לגבי עתיד המס, בדומה לתקופה שהייתה מינואר 2017 ועד פסק הדין של בית המשפט העליון לפני כשבועיים.

במקביל, הבקשה של המדינה לא להחזיר את מס דירה שלישית גם במקרה שבית המשפט יקיים דיון נוסף וישנה את פסק הדין המקורי, מרמזת כי באוצר כבר מתכננים את המהלך הבא לצינון השוק מהביקוש של המשקיעים, ולא בטוח שהוא יהיה זהה או דומה למס דירה שלישית המקורי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות