פיתוח ישראלי: מציאות מדומה תסייע לילדים אוטיסטים

המיזם Calma, שנולד ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, מציג לילדים סביבה תת-מימית רגועה שמסייעת להם להגיע לאיזון רגשי

מערכת Calma/ צילום: HIT מכון טכנולוגי חולון
מערכת Calma/ צילום: HIT מכון טכנולוגי חולון

משרד העבודה והרווחה פרסם באחרונה נתונים שלפיהם מספר האוטיסטים המאובחנים בישראל זינק פי שלושה תוך 10 שנים ומדובר באחד מכל 187 ילדים. הנתון הזה דומה למחקר שפרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, ממנו עולה כי בשנת 2000 עמד מספר הילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם על אחד ל-150 ואילו בשנת 2012 הנתון עמד על ילד אחד מכל 68.

אין מסקנה חד משמעית לגבי הגידול בממדי התופעה, והחוקרים מעריכים שמדובר בשילוב בין אבחון טוב יותר לבין שינוי בקריטריונים. בשורה התחתונה אין תרופה אפקטיבית לאוטיזם, והגופים שמטפלים בהם מנסים לסייע לאוטיסטים ולבני המשפחות שלהם להתמודד עם האתגר.

הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכון טכנולוגי חולון, היא אחד מהגופים שנרתמו למאמץ. ד"ר דן כהן-וקס, חוקר בכיר בפקולטה בתחום מדעי המחשב, שאחראי על אשכול המקצועות הטכנולוגיים מספר בראיון ל"גלובס" כי "בשנה השלישית הסטודנטים שלנו מקבלים על עצמם אתגר - להתמודד עם בעיה אמיתית שקיימת בשטח".

אחת המערכות שפותחו במכון נקראת קלמה (Calma) והיא אמורה להשתמש במציאות מדומה על מנת לטפל בבעיות של ויסות חושי. "הצרכן שלנו הוא בית הספר הממלכתי דתי דקלים בירושלים שמטפל במקרים לא קלים", אומר כהן-וקס, "בבית הספר לומדים ילדים שנמצאים על הקשת האוטיסטית. אחד הדברים שאיתו הילדים הללו מתקשים להתמודד הוא מה שנקרא בשפה הטיפולית ויסות חושי. יש להם קושי לעבור בין תנאי סביבה שונים. אם הם עוברים מסביבה שקטה מאוד לסביבה רועשת, או להפך, זה מכניס אותם לבעיה.

"אחת מדרכי הטיפול הנפוצות כיום נקראת 'חדר לבן'. מכניסים את הילדים האלה לחדר נטול גירויים ואז בהדרגה ניתן להוסיף חפצים שונים. לשימוש בחדר כזה יש משמעויות - צריך חלל פיזי וזה עולה כסף. הרעיון שלנו היה ליצור סביבת אימון שתהיה מבוססת על שימוש במשקפי מציאות מדומה. עיצבנו סביבה תת-מימית. אני יכול להוסיף או להסיר גירויים אודיו ויזואליים. מדובר למשל על דגים, אלמוגים, בועות, צוללנים. המטפל יכול גם להגביר או להנמיך את מוזיקת הרקע שהילדים שומעים".

מערכת קלמה יכולה לסייע לילדים שסובלים מעוררות יתר ומכך שדעתם מוסחת בקלות. "במקרים כאלה אתה יוצר להם סביבה שיש בה מעט גירויים. זה עוזר להם להתאזן ולהירגע". במקרה של ילדים שמפגינים אדישות או תת-עוררות אפשר להוסיף גירויים נוספים. "הילד מרכיב משקפיים ולצידו יושב מטפל עם מוניטור. המטפל יכול לראות מה הילד רואה ולהוסיף או לגרוע אלמנטים - צלילים, אנימציות וכן הלאה". נציין כי את הגרסה הראשונה של המערכת פיתחו הסטודנטים אבישי ברינה ויובל לינהרד. מי ששוקדים בימים אלה על פיתוח גרסה משופרת הם הסטודנטים גיא דביר ושחר לשם.

- כמה זמן נמשך טיפול כזה?

כהן-וקס: "חשוב לי להדגיש שאני לא מרפא בעיסוק. אני אמון על ההיבטים הטכנולוגיים בפרויקט יחד עם אורן בן-אהרן, עמיתי מהפקולטה שאחראי על היבטי ממשק המשתמש. אנחנו משתפים פעולה עם עמית בר טוב מבית הספר דקלים שנחשב לאוטוריטה טיפולית. הפידבק שאנחנו מקבלים מהשטח הוא שאין מתכון אחד לטיפול. הפרופיל מותאם לכל מטופל באופן אישי. באופן עקרוני מדובר במספר דקות. אחרי כמה דקות הקסדה כבר נעשית כבדה ואנחנו כמובן לא רוצים לגרום לילדים חוסר נוחות. מה שאנחנו כן רואים הוא שהילדים זוכרים את הטיפול כחוויה חיובית והם מבקשים לשוב ולהתנסות בכך".

כהן-וקס מציין כי המערכת קלמה (מלשון calm - רגוע) הושקה לפני כשנה. לדבריו המכון הטכנולוגי שוקל למסחר את הערכה ולהציע אותה למטופלים נוספים.

- יש מוצרים דומים בעולם?

"יש כל מיני מערכות בעולם שעושות שימוש במציאות מדומה לטובת טיפול. אנחנו לא היחידים שבוחנים את זה. עם זאת, יש לנו כל מיני אספקטים מאוד ייחודים של חווית משתמש. אני קורא לזה 'חדשנות פונקציונלית' - איך אתה לוקח את הטכנולוגיה שכולם מכירים וממצה את מלוא הפוטנציאל שלה".

- אתה מאמין שהילדים יוכלו להשתמש בערכה גם בשעות הפנאי שלהם?

"אני לא פוסל את זה. הערכה נוחה מאוד ומתאימה לכך. היא מבוססת על טלפונים חכמים דוגמת סמסונג 7 או אייפון 6 וגם המשקף לא יקר".

- עד כמה הטיפול בערכה של קלמה משפיע לטווח ארוך?

"מוקדם מאוד לקפוץ למסקנות מאחר שאין לנו עדיין מספק שעות הפעלה בקרב אוכלוסיות נרחבות. אני כן יכול להגיד שכאשר מפעילים את הערכה היא מראה תוצאות טובות בכיוון הרצוי. האפקט שאנחנו רואים לא נעלם כאשר הקסדה יורדת מהראש. השאיפה היא לבנות מערכת שתעזור לילדים להגיע לאיזון רגשי בחיי היום יום".

עמית בר-טוב, מרפא בעיסוק בבית ספר דקלים, הוסיף כי "הפיילוט של Calma מראה שיש לה פוטנציאל ככלי טיפולי. ראינו התלהבות רבה בקרב התלמידים והסגל החינוכי. אני חושב שהשימוש לאורך זמן במערכת יכול לעזור לתלמידים להגיע לוויסות רגשי וויסות חושי, שיפור יכולות הלמידה ולקשר טוב יותר עם הסביבה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988