הזמן התכווץ והשוק עובר ליחידות מיקרו

משהו קרה לזמן. פעם שלחנו מכתבים או השארנו הודעות על משיבונים וקיבלנו מענה רק כעבור שעות, ימים ואפילו שבועות. היום אנחנו שולחים הודעה בוואטסאפ ומצפים מיד לראות את שני סימני הווי הכחולים המאשרים שההודעה התקבלה. פעם האזנו לתקליטים או דיסקים שלמים, עד שאפל אפשרה לנו להוריד שיר יחיד. פעם הרצאה נמשכה שעה, ואז בא TED שכיווץ אותה ל-18 דקות וזה נשמע אתגר. היום באתר של TED אפשר למצוא הרצאות שאורכן פחות מ-12 דקות ואפילו פחות מ-6 דקות. פעם הצטרפנו לארגון וציפינו לקבל את "שעון הזהב" בתום 25 שנות עבודה. היום אף אחד לא מדבר במונחים האלה. עבודה יכולה להיות גם משימה יחידה בענן. הזמן התקצר, והמגמה הזאת ככל הנראה תימשך.

גוגל הבינה זאת היטב. היא מובילה בתקופה האחרונה את אחד השינויים הגדולים בעולם השיווק, שנקרא Micro-Moments. גוגל זיהתה את זירת הלוחמה החדשה של המותגים - הנייד. עשר שנים אחרי שהושק הטלפון החכם הראשון, ה-iPhone, כמעט 70% מדווחים שהם בודקים את הנייד בתוך רבע שעה מהיקיצה בבוקר, ובקרב הצעירים, 87% אומרים שהנייד נמצא איתם כל הזמן, יום ולילה. זה משנה את האופן שבו אנחנו מתקשרים, לומדים, עובדים, וצורכים חדשות ומידע. אנחנו מבצעים את רוב הפעילות בנייד ואנחנו בודקים אותו כ-150 פעם ביום, לפעמים למשך זמן של 10 שניות עד דקה. הרגעים האלה שבהם אנחנו פונים לנייד כדי לתאם פגישה, לשלוח מייל מהיר בתור לרופא שיניים או לשתף תמונות מהחופשה האחרונה הפכו להיות חלק מחיינו.

גוגל מחלקת אותם לארבע קטגוריות:

אני רוצה לדעת: כשאנחנו מחפשים מידע, חוקרים נושא, אולי אפילו מחפשים השראה. 91% פונים לנייד באמצע פעילות כדי לחפש מידע.

אני רוצה ללכת: כשאנחנו יוצאים לפעילות או לרכישה במקום פיזי. השימוש באפליקציות מבוססות מיקום גדל בהתמדה ו-82% מבצעים חיפוש כזה כשהם צריכים למצוא מקום בסביבתם.

אני רוצה לקנות: כשאנחנו מחפשים עזרה בשאלות כמו מה כדאי לקנות, היכן כדאי לקנות וכמה זה עולה. 82% מהצרכנים פונים לנייד כשהם בחנות, לפני רכישה, ו-10% מהם עושים רכישה במקום אחר בעקבות הבדיקה.

אני רוצה לעשות: כשאנחנו מחפשים הדרכה או מנסים משהו חדש. יש המון חיפושים כאלה ביוטיוב. יותר מ-100 מיליון שעות צפייה מסוג זה נרשמו ב-2015.

 מה אנחנו עושים בנייד 150 פעם ביום

מבחינת אנשי שיווק הרגעים האלה שלנו בנייד הם הזדמנות ליצור איתנו קשר בזמן הנכון ובהקשר הנכון, כי הרי כל חיפוש שאי פעם עשיתם נשמר ומעובד. קחו לדוגמה עובדת בנסיעת עסקים שנוהגת לחפש מסעדה או קפה מיד עם הגעתה למלון. גוגל מציעה לעסקים מקומיים להקפיץ לה מודעות כאלה אפילו בלי שתחפש, ברגע שתשלוף את הנייד אחרי ה-Check-In. אין צורך לשאול איך גוגל יודעת שאותה עובדת הגיעה למלון. פשוט תפתחו את ה-Timeline שלכם במפה של גוגל ותבינו שיודעים עליכם הכול.

כמו כל תופעה, לא חשוב היכן היא התחילה, בסוף כנראה נפגוש אותה גם בעולם העבודה. מתרחש כאן שינוי תודעה והרגלים, ומה שהורגלנו בו כצרכנים אנחנו דורשים גם כעובדים. כבר היום יש דוגמאות לכניסה של מגמות כאלה לעולם העבודה - לדוגמה, אתרי טוקבקים פנים-ארגוניים, אתרים כמו Glassdoor ו-Blind שעונים על הדרישה לשקיפות בארגונים. זה מחלחל גם לעשייה עצמה ומתבטא בקצב העבודה, בצורך להתארגן מחדש עם זמני תגובה מהירים, בחבירה לצוותים מוכווני פרויקטים.

גם ענן העבודה עבר ליחידות קטנות. כבר ב-2008 נולדו מונחים כמו Microwork ו-Microjob, שפירושם ביצוע עבודות ביחידות קטנות דרך פלטפורמות רשת כמו MTurk, Fiverr, Upwork ורבות אחרות. באחרונה פורסם ב-HBR מאמר שכותרתו The Microwork Solution המייחס למגמה הזאת, לצד מגמת מיקרו נוספת הנקראת Microfinancing, את היכולת לאפשר לאוכלוסיות העולם שאין להן גישה לעבודה להתפרנס מיחידות עבודה קטנות ובמקביל לקבל גישה לכסף כדי לפתח עסקים.

מעבר לעבודה, תופעת המיקרו חודרת גם לתחום הלמידה. תחילה, כשרק נפתחו ברשת קורסים חינמיים ברמה גבוהה, הם דימו את קורסי האקדמיה - הם היו ארוכים וסבלו מאחוז גובה מאוד של נשירה. אבל בזמן האחרון, נכנסו פלטפורמות חדשות של מיקרו-למידה, כלומר למידה במנות קטנות, בכל זמן ובכל מקום, ללא הרצאות ארוכות ולוח זמנים קשיח. מדובר בפלטפורמות כמו Coursmos, Curiosity, LiteLearn. כמו בשיווק, גם כאן הזמינות והיחידות הקטנות מייצרות מוטיבציה ללמידה באופן שונה מקורס שנלמד בחדר עם מרצה ובורקס.

בישראל, הסטארט-אפ Emerj של חדוה קליינהנדלר מקדם מיקרו-מנטורינג. הוא מאפשר לחבר בין הצורך בקבלת עצה ברגע מסוים לבין מנטור זמין שיש לו הידע והניסיון הנדרשים. כפי שקליינהנדלר אומרת, עכשיו, כשהזמן מתקצר לרגעים, ברור שמנטורינג לא חייב להיות מערכת ארוכה ומתמשכת ויכול להביא ערך רב בזמן ובמקום הנכון עם האדם הנכון.

וזו כנראה רק ההתחלה. הטלפון החכם, שנמצא כאן במרכז השיח, חוגג השנה עשור, ואם תעצרו לחשוב על זה, הוא לא רק קיצר את הזמנים, הוא הנגיש לנו עולמות שלמים והרחיב את הזיכרון שלנו, אפילו את היכולות. כבר אפשר לראות באופק הלא-כל-כך רחוק את העולם שאחריו, שבו לא נזדקק למסכים שיתווכו בינינו לבין המידע אלא נענוד או נלבש מה שצריך, ואולי ביום מן הימים ההרחבה הזאת תיעשה ממש בתוך הגוף. ואנחנו נתרגל.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com