משרד החקלאות בודק תלונות על קרטלים בענף גידול עוף

בעקבות תלונות חקלאים, המשרד בודק האם נוצרו התארגנויות עסקיות השולטות בכל שלבי ייצור בשר העוף, תוך שימוש בקרקעות חקלאיות בניגוד לחוק ההתיישבות ■ הדבר גורם לפגיעה בתחרות אשר מובילה בסופו של דבר לעליית מחירי העוף

לולים במושב בצפון / צילום: משה ליכטמן
לולים במושב בצפון / צילום: משה ליכטמן

משרד החקלאות פתח בבדיקה לגבי קיומם של קרטלים בענף גידול העוף, תופעה שעליה קיבל לאחרונה זרם של תלונות מקבוצת חקלאים במושבים המקיימים משקים משפחתיים. התלונות מצביעות על התארגנויות עסקיות שיוצרות קרטלים בכל שלבי הייצור של בשר עוף - שמשמעותן הפרות חוק בקנה מידה גדול בסקטור החקלאי בתחום גידול עופות פטם, ואף חשש להיווצרות בעיה בתחום ההגבלים העסקיים.

במרכז התלונות שתי נקודות בעייתיות - אינטגרציה ומעבר לכאורה על חוק ההתיישבות. אינטגרציה היא מונח מתחום ההגבלים העסקיים, המתאר מבנה עסקי אנכי של מעין פירמידה, שבענף גידול העוף מוביל למחיר המופרז שהצרכן משלם עבור בשר עוף ובשר הודו. זאת בשל העובדה שיד עסקית אחת שולטת בכל מרכיבי "שלוחת הפטם" בענף הלול: החל מהמרכיב החשוב ביותר בתעשייה זו - המזון המיובא לפיטום העופות (גרעיני התערובת) - דרך האפרוח הבוקע מהביצה ועד לעוף הנמכר ברשתות המזון.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת ערך מחקר על המתרחש בענף זה, ותיאר כי יצרנים מתעשיית הבשר נכנסו לתחום לולי הפטם "והם הקימו מערכי אינטגרציה השולטות בכל שרשרת הערך, ובין השאר - על לולי רבייה, מדגרות, מכוני תערובת, חוות גידול, משחטות ושיווק המוצרים".

מתוך כ-30 אלף בעלי נחלות במושבים, רק כ-20% עדיין עוסקים בפועל בחקלאות. בעלי נחלות רבים שהפסיקו לעבוד בחקלאות אינם מחזירים למדינה את מכסות הקרקע והמים, אלא משכירים אותן, ובנוסף הם משכירים לגורמים עסקיים מבנים ולולים. במשק המשפחתי במושבים השכרה כזו מחייבת לא רק אישור לשימוש חורג של שר החקלאות, אלא גם אישור של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משום שמדובר בהפרת חוזה החכירה. מפר חוק סדרתי צפוי לקנסות ואפילו להפקעת האדמה.

בתעשיית הפטם, הדבר העיקרי שחסר ליזמים הגדולים הוא קרקע ולולים לגידול העופות עד לשחיטה. זו נקודת המפגש של בעלי האינטגרציות עם חקלאים לשעבר, שעדיין יש בידיהם מכסות קרקע, מים ולולים לא פעילים. היזמים שוכרים את האמצעים הללו מפעילים את לולי הפיטום באמצעיהם ועם עובדיהם. יש מקרים שבהם בעלי האינטגרציות בונים לולים גדולים על קרקעות המוחזקות על ידי חקלאים לשעבר.

בכך עוברים החקלאים לשעבר הללו על חוק ההתיישבות, שמטיל איסורים חמורים על ספסרות באמצעי ייצור שהמדינה הקצתה להם. מדובר באיסור על השכרת קרקע או מבנים חקלאיים או מכסות מים לגורמים עסקיים חיצוניים, ללא אישור של שר החקלאות או הפקיד שהשר האציל לו את הסמכות לאכיפת חוק זה. הדגש באיסור הוא על עסקאות שבהן ברור שהחקלאי אינו משתתף בפועל במיזם - אלא רק מקבל מהשולט באינטגרציה שכר דירה עבור המיזם המתרחש על האדמה/המבנה שבחזקתו.

התלונות שהגיעו למשרד החקלאות, ואשר נבדקות כעת על ידו, מצביעות על הנקודה שבה השולטים באינטגרציות שוכרים מחקלאים לא פעילים את השטחים, הלולים ומכסות המים שלהם, ומפעילים בעצמם את הלולים לפיטום העופות. בכך מתקיימת בעצם ספסרות של החקלאים באמצעי ייצור, המהווה עבירה על חוק ההתיישבות וגם על הסכמי החכירה עם רמ"י.

"סופו של המשק המשפחתי"

"כמו שהדברים נראים עכשיו, לנגד עינינו מתעצם עוד ועוד כוחם של אנשי עסקים, 'טייקונים של מזון מן החי', שהשתלטו על כל המרכיבים של שרשרת הייצור, במבנה אינטגרציה שנראה כמו מונופול אנכי", אומר אחד המומחים למזון במשרד החקלאות, "ומכיוון שהרשות להגבלים עסקיים אינה מטפלת בבעיה הזו, היא מתגלגלת למחירי המזון. לאחרונה הטייקונים האלה משתלטים גם על תהליך הפיטום בשטחים ובלולים של החקלאים במשק המשפחתי, בעיקר במושבים. האינטגרציה בענף הפטם תביא לסופו של המשק המשפחתי בענף הפטם ולעליית מחירי העוף.

"החלק החשוב ביותר באינטגרציה הוא השליטה באספקת התערובת למזון. בענפי הלול, המזון הוא המרכיב הגדול ביותר בהוצאות הייצור, עד 70%, ומי שמחזיק בשליטה על המזון קובע את מחירו של הפטם. מאז קיץ 2012, שבו מחירי הגרעינים הגיעו לשיאים חדשים בעולם, מחירם ירד בעשרת אחוזים, עד להתייצבותם בחודשים האחרונים. אבל מחיר המזון בישראל לא שיקף ירידה זו בצורה מלאה".

"באינטגרציה אפשר לעשות מניפולציה וייחוס רווחיות בכל אחד מחלקי השרשרת", אומר גורם המעורב באחת האינטגרציות, "למשל - מה מפריע ליבואן המזון בראש הפירמידה של האינטגרציה שלו, לדרוש מחיר שונה ללול קטן ובינוני במשק המשפחתי העצמאי, ומחיר נמוך יותר בתוך האינטגרציה? ברגע שמחיר הגרעינים באינטגרציה יהיה נמוך אפילו במעט, בעלי הלולים הקטנים יידחו אל מחוץ לענף, בתהליך שמתרחש כבר עכשיו, וההשתלטות של השולטים באינטגרציות על הלולים היא התוצאה של המהלך.

"נכון שיש לחקלאים פטור חוקי המאפשר להם להתארגן בקרטלים רוחביים, למשל התארגנות של יצרני בשר פטם מישובים שונים בארץ במטרה להפעיל כוח מיקוח גדול יותר, אבל אין להם את הכלים להתמודד מול האינטגרציות".

אחת הבעיות הנובעות מהאינטגרציה בענף הפטם, מתוארת במחקר על ענף הלול של פורום קהלת למדיניות לאומית: "אינטגרציה אנכית מהווה חסם כניסה משמעותי לשוק זה, משום ששחקן חדש בתת-ענף בענף הלול מנוע מלהיכנס לשוק ולהצליח בו לבדו, ללא חבירה לשחקנים נוספים במקטעי ייצור אחרים. כך למשל, משווק חדש שירצה להיכנס לענף הפטם לא יוכל להיכנס לענף ללא מכון רבייה, מדגרה, מגדל ומשחטה, שיהיו תחת חסותו או בהסכם עמו. התוצאה היא הגבלה משמעותית על התחרות ושימור המחירים הגבוהים בענף הלול".

ענף הלול בישראל - נתונים עיקריים
 ענף הלול בישראל - נתונים עיקריים

"אם זה לא חוקי, נעשה שינוי"

בתלונות של חקלאים לממונה על חוק ההתיישבות, לשרי האוצר והחקלאות ולפרקליטות המדינה, מוזכרות באופן בולט שתי אינטגרציות:

"קבוצת א-ת" מצהירה באתר האינטרנט שלה כי היא "מערכת אינטגרטיבית לייצור פטם והודים בבעלות משותפת של תנובה ואמבר (יבואן גרעינים ומספוא להאבסת בעלי חיים, מהגדולים בארץ - מ"ל). ייחודיות הקבוצה הינה בעצם עיסוקה בכל שלבי הייצור - משלב גידול האפרוחים ועד שיווק הבשר. החברה עוסקת בחקלאות - מערך הרבייה, ההדגרה וגידול הפטם; בתעשייה - משחטות ומכון מיחזור; ובסחר - מכירת אפרוחים ומכירת תוצרת המשחטות לשיווק לצרכני הקצה".

בועז שקדי, המנהל את לולי הרבייה בתשלובת א-ת, השותפות של תנובה ויבואנית הגרעינים אמבר, אומר בתגובה לתלונה שהוגשה לממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות: "הלולים הם שותפויות מסודרות כחוק, 50:50. השקענו יחד, הפטם נרכש במחירי המשחטה, וההפסד או הרווח מחולקים בין הצדדים".

עוזי מחלב, בעל התשלובת "עוף עוז" - משחטה, מדגרה ומכון תערובת - שעבורו מגדלים פטם בלולים בכמה מושבים, אומר בתגובה לתלונה דומה כלפיו: "אין כאן שכירות של לולים, יש כאן פרוצדורה של עבודה ושכר עבור עבודה, לפי תוצאות, לפי הגידול. אני משלם את התשומות, אבל מה זה משנה? שילכו למשרד החקלאות. אם יש כאן משהו לא חוקי נשנה את כללי העבודה ונעבוד חוקי".

ממשרד החקלאות נמסר: "הפרות חוק ההתיישבות בענפי החקלאות השונים ובכלל זה לולי פטם נאכפות תדיר על ידי המשרד. בימים אלה מקדם המשרד קריטריונים והנחיות לבחינת התקשרויות בהיבט של חוק ההתיישבות בענף לולי הפטם. קריטריונים אלה יהוו כלי עזר בידי הממונה, על מנת להחליט במקרים פרטניים האם המחזיק בקרקע מחויב בקבלת היתר. בכל מקרה, כל פנייה שמתקבלת על חשד להפרה על חוק ההתיישבות מועברת לבדיקה ואכיפה של הסיירת הירוקה. לפני כשנתיים הוגש בג"ץ כנגד המשרד בנושא, אולם העותרים משכו את העתירה, לאחר שנרמז להם על ידי ההרכב, כי סיכויה להתקבל נמוכים".

ברשות ההגבלים העסקיים מודעים לתופעת האינטגרציות ולחשש מפני פגיעה בתחרות.

עד כה היו חילוקי דעות בין הממונים על הגבלים עסקיים מול תופעת האינטגרציה. מטעמה של הממונה הנוכחית, מיכל הלפרין, נמסר: "התקשרויות בשרשרת אספקה בין מכוני תערובת לבין מגדלים לבין משחטות היא התקשרות יעילה שיכולה להוזיל את מחיר הפטם לצרכן. שרשראות כאלה מקשות על כניסת מתחרים חדשים לשוק, אך אינן פסולות ביסודן משום היעילות הטמונה בהן".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988