"קרנות פרטיות מניעות את הגלגל, זה יעיל לכלכלה"

חמישה מבכירי ענף הפרייבט אקוויטי הישראלי מספרים ל"גלובס" מה הופך השקעה למוצלחת, באילו קשיים ואתגרים הם נתקלים, מדוע אינם מאוימים מקרנות זרות, ובמה לא ישקיעו לעולם

אורי עינן, אבי אורטל, תימור ארבל-סדרס, יואב היינמן, גילון בק / צילומים: שלומי יוסף
אורי עינן, אבי אורטל, תימור ארבל-סדרס, יואב היינמן, גילון בק / צילומים: שלומי יוסף

כבר התרגלנו לקרוא, חדשות לבקרים, על אקזיט מרשים של חברת היי-טק ישראלית הנמכרת תמורת סכום נדיב. זוהי סיבה מרכזית לכך שישראל נחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", שבה עולם הטכנולוגיה מספק את החלום של הצלחה עסקית והתעשרות מהירה.

ואולם, אקזיטים מרשימים בישראל אינם מנת חלקה של תעשיית ההיי-טק בלבד, כאשר הצלחות גדולות נרשמות גם בתעשייה המסורתית יותר. מאחורי אלה נמצא ברוב המקרים קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי). הללו מוכיחות את עצמן פעם אחר פעם כפלטפורמה מוצלחת להשבחת חברות, אגב פיתוח עסקי מזורז ושיפור ניהולי. התשואה השנתית הדו ספרתית שמציגות הקרנות המובילות בישראל, נחשבת חריגה לטובה גם בתעשיית ההשקעות העולמית ומקלה עליהן בגיוס סכומי עתק ממשקיעים בארץ ובחו"ל.

העלייה המהירה בכוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי, התרחשה בד בבד עם היעלמותן המהירה של חברות ההחזקה של הטייקונים, שהיו עד סוף העשור הקודם מחוללי מרבית עסקאות הרכישה הגדולות במשק, ואשר קרסו בזה אחר זה. לא פעם הן מוצאות את עצמן כיום כמתמודדות יחידות על רכישת גרעיני שליטה במפעלים ובחברות מקומיות.

בפאנל מיוחד שקיים "גלובס" לרגל ראש השנה, כינסנו חמישה מבכירי עולם הפרייבט אקוויטי הישראלי, החולשים יחדיו על קרנות המנהלות למעלה מ-20 מיליארד שקל, המושקעים בשלל תחומים במשק, כדי לשמוע מהם על המפתחות להצלחתן, מצבו של המשק והאתגרים העומדים בפניהן כיום.

- לא הפכתם לגדולים מדי על צרכי המשק? אחרי הכל אתם לא פועלים בוואקום, ויש שפע של כסף המחפש אחר השקעות בישראל.

אבי אורטל, קרן סקיי: "זה לא שכמות הכסף גדלה מבחינת המאקרו. ההקצאה במשק יותר גדולה להשקעות אלטרנטיביות. זה נובע מכך ששוקי החוב סובלים מריביות נמוכות, וכולם מחפשים את התשואה היותר טובה, את 'השקל השולי'. לכן יותר כסף מופנה על ידי כולם להשקעות אלטרנטיביות.

"יחד עם זאת, יש גם גידול בפעילות הכלכלית. בעבר, בשנות השבעים-שמונים, המשק היה מאוד מגורען - היו קבוצות גדולות ששלטו בהרבה מהנכסים, החל מהמדינה וההסתדרות והמשך בקבוצות כגון כור, דיסקונט ואחרים - כיום יש ביזור גדול מאוד. זה התחיל במהפכת ההיי-טק אבל זה לא רק בהיי-טק, אלא גם בכלכלה הריאלית.

"כיום גרעיני השליטה הרבה פחות מרוכזים, כך שה'דיל פלואו' יותר גדול. לכן, להערכתי, יש איזון טוב. כמות הכסף גדלה אך יש גם יותר עסקאות ומוכרים. חברות מחליפות ידיים הרבה יותר מהר ממה שהיה פעם".

יואב היינמן, פורטיסימו: "במבחן התוצאה, הקרנות משקיעות את הכספים, ובקצב הנכון. במבחן הזמן נראה את התוצאות, אבל בתחושה שלי ההשקעות, שלנו בוודאי, טובות".

אורי עינן, קרן קדמה: "יחסית לעולם, ישראל בפרייבט אקוויטי קצת יותר מ'לג' אחד מאחורה. בעולם היחס של הכסף לכלכלה יותר גדול, ועדיין עושים שם תשואות. התוצאות בפרייבט אקוויטי בישראל נראות יותר טוב ממה שקורה בעולם, ועדיין יש דרך לעשות. השוק הישראלי לא מיצה את הפוטנציאל שלו".

תימור ארבל סדרס, קרן ויולה קרדיט, שבניגוד ליתר הקרנות בפאנל עוסקת בתחום החוב: "מהזווית שאני באה ממנה, החוב הפרטי והקרבה לטכנולוגיה, הרבה שנים האמנו שהשוק יכול לייצר חברות גדולות, ובשנים האחרונות כמות החברות שיכולות לגדול עם ערך ברמה המקומית והגלובלית, עולה. יש פה שכבת הנהלה מאוד מנוסה שיודעת לנהל את החברות, וחברות כאלה צריכות מימון לצמיחה שלהן. בעולם, בגלל סביבת הריבית הנמוכה, ההקצאה של המוסדיים לתחומי הפרייבט אקוויטי גדלה, וזה זולג לאט-לאט למוסדיים בישראל".

גילון בק, קרן פימי: "נכון שאין היום חברות החזקה שקונות עסקים, לאחר שאלה התפרקו או שנסגרו להן הפירמידות, בעיקר בגלל מינוף יתר. מי שקונה אלו חברות שקונות חברות או פרייבט אקוויטי. אני לא חושב שבעשור האחרון כמות הכסף השתנתה, זה פשוט עבר לחברות פחות ממונפות. פימי היא בין הקרנות הכי פחות ממונפות בעולם".

- זה אומר שהמציאות הנוכחית היא שקשה לכם יותר למצוא חברות טובות להשקעה?

היינמן: "זה תמיד היה האתגר מספר אחד. היום אולי יש יותר חברות בינוניות מינוס שמקבלות ולואציה שלא מגיעה להן. למה? אני רואה את זה קורה בעסקאות פרייבט אקוויטי, כי יש יותר כסף פה ויותר כסף שמגיע מחו"ל. אבל השוק בריא בסך הכל".

פורטיסימו
 פורטיסימו

עינן: "בכל תקופה יש אתגר. כשהכלכלה לא טובה יש תחושה שהסיכון גדול. כשהתקופה טובה - ואנו בתקופת גאות ארוכה מאוד בישראל ובעולם - יש להיזהר יותר בהשקעה בחברה שנראית כטובה".

היינמן: "כיום, הדיל פלואו הוא הכי טוב שהיה אי פעם. גם כמות החברות שפונות אלינו. אז נכון שיש הרבה פעמים עסקאות שלא נעשות, בגלל שהשווקים גבוהים ואז חברות מנסות להשיג שוויים גבוהים יותר. אבל השוק מאוד בריא.

אורטל: "מה שיפה במודל של הקרנות הוא שיש להן תאריך תפוגה והן מאוד ממוקדות מטרה. ציר הזמן מאוד משמעותי וזה דורש השבחה באופן ממשי ואמיתי. וכן, אין תפיסה של פורטפוליו או מינוף. כל השקעה היא השקעה כשלעצמה, והקרנות ממוקדות בכל אחת מהן.

"נכון שהריביות מאוד נמוכות, וכתוצאה מזה האקוויטי יותר יקר לנו וגם המכפילים גבוהים מבעבר, אבל התשואה הדו-ספרתית היא עדיין - חד משמעית - מטרה מושגת. צריך לעבוד על זה יותר קשה, אבל זה בהחלט אפשרי. המשמעת והמתודולוגיה הן מאוד חשובות והעבודה קשה. יש תחרות בינינו אך היא מאוד בריאה".

עינן: "מספר הקרנות - ולא במקרה הצוותים המוסדיים משתדלים להמשיך לעבוד עם מי שהם מכירים - לא גדול ולא השתנה דרמטית למרות הגידול בכסף, והצוותים אחראיים. אין הרבה מקרים שקרנות משתוללות, בגלל אגו, לקנות במחירים מופקעים. במחירים מופקעים - הקונה לא יהיה סביב השולחן הזה".

קדמה קפיטל
 קדמה קפיטל

בק: "הקושי כל הזמן קיים, גם אם משתנה. כמשקיע עלינו להקטין את הסיכונים ובכל תקופה זה נעשה אחרת. לא יותר קשה היום, יותר מורכב, ויש להקטין את הסיכונים".

ארבל סדרס: "אם אנחנו רוצים תשואות דו-ספרתיות עלינו לבחור חברות יוצאות דופן, וזה אף פעם לא היה קל. אנו עושים הליך חיזור ארוך ומקיף. זה קשה, אבל גם לחברות קשה לגייס מאיתנו, וטוב שכך. אנו רואים הרבה הזדמנויות להשקעה בחוב בחברות טובות שגייסו בשווי גבוה, ועכשיו צריכות מימון".

היינמן: "מה שיותר חשוב מהוואלואציה, זה מה אתה עושה ביום שאחרי העסקה. בהרבה מהעסקאות שלנו נראה היה שהמחיר גבוה במכפילים למשל, אבל ניהול טוב של נכס שווה הרבה. ולואציה זה דבר מורכב, ובסופו של יום אם יש לחברה פוטנציאל לפרוץ, אז מבחינת פורטיסימו, כשאנחנו מזהים את זה, הוולואציה ביום העסקה כבר לא רלוונטית. בקורנית דיגיטל למשל, השקענו כ-20 מיליון דולר כשהחברה הייתה עם רווחיות מינימלית, והיום היא בשווי מאות מיליוני דולרים".

מי מחזר אחרי מי

- אגב, האם החברות בהן אתם משקיעים - הן שפונות אליכם, או שהעסקאות הן תולדה של חיפושים אקטיביים שלכם?

היינמן: "הרבה פעמים יש 'ציד' ארוך. נפגשים עם החברות, יוצרים מערכות יחסים. אנו לא משתתפים במכירה פומבית - מה שקורה הרבה בארה"ב. אנחנו מגיעים לעסקאות יותר טובות במבחן התוצאה".

עינן: "80% מהעסקאות שעל השולחן מגיעות אלינו, אך 80% מהעסקאות שנעשה, אנו הגענו אליהן. אנחנו פרואקטיביים".

בק: "בפימי 90% מהעסקאות הן על בסיס בלעדיות, וזה נובע מכך שהצד השני רוצה לעשות עסקה איתנו".

- כמה זמן לוקח לסגור עסקה?

היינמן: "רוב העסקאות הן עם חברות שהיינו בקשר איתן שנים לפני כן".

עינן: "הכי מהר זה חצי שנה. טיפוסי - תשעה חודשים, ולפעמים שנים".

בק: "יש גם דוגמה של 15 שנה של קשרים, בניית אמון והמתנה לסיטואציה ולעיתוי הנכון".

- לא אחת נטען כי החברות בישראל מתממשות מהר מדי. לדעתכם החמצנו חברות שהיו יכולות להיות ענקיות מקומיות, בגלל החיפוש אחר האקזיט?

ארבל סדרס: "אני לא רואה את זה. החברות הישראליות גדלות ומתבגרות. ובכלל, לא חייבים כאן ענק עולמי, ואולי עדיף עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר ולא אחת של 100 מיליארד דולר".

היינמן: "עניין המימושים המהירים היה נכון לפני עשור. ככל שהתעשייה מתבגרת רואים יותר חברות שבוחרות להישאר עצמאיות - או פרטיות, או להנפיק את עצמן. כך שזה פחות נכון".

אורטל: "העולם, בטח בתחום ההיי-טק אבל גם בתעשייה, הוא כפר גלובלי קטן, ובהיותנו 'וילה בג'ונגל' יש תהליכים כלל עולמיים שאין לנו דרך להימנע מכך. חברות ישראליות שרוצות להתמודד לפעמים צריכות להימכר. זה טבעי וזה קורה בעולם. ישראל היא אספקלריה של מה שקורה בעולם, לא יותר ולא פחות".

בק: "לפימי יש היום 30 חברות ו-27 אלף עובדים. וזה מצוין. זה לא חייב להיות מרוכז בחברה אחת".

פימי
 פימי

עינן: "ההבדל בין קרנות לבין חברות החזקה הוא שקרנות לא הולכות וגדלות, הן מניעות את הגלגל. קונות, משביחות ועוברות הלאה. זה יעיל לכלכלה ולא מייצר קונגלומרט ענק שגדל כל הזמן".

אמנם חברי הפאנל גורסים כי אין כיום עודף כסף בקרנות ההשקעה ביחס לצרכי החברות במשק, אך נראה כי חלק מהקרנות החדשות קראו עד כה לסכום נמוך יחסית מההון שגייסו.

- האם זה מעיד על קושי? האם קצב ההשקעות נמוך מבעבר?

בק: "אם נסתכל ארבע שנים אחורה, היו בתקופה הזאת מיליארד דולר השקעות בפימי. זה תואם את הקצב של בערך 20% מהקרן כל שנה, וכך זה כבר שנים".

אורטל: "תקופת ההשקעות בקרנות היא שנים ארוכות, בכוונה כדי לשמור על המשמעת וכדי שלא נוציא כסף על עסקאות לא טובות. חמש שנות ההשקעה בקרנות נותנות מספיק זמן להוציא את הכסף בצורה מושכלת, ולאחר דיו דיליג'נס טוב. במבחן התוצאה הקרנות הטובות מיצו את הכספים שניתנו להן בכל הקרנות".

היינמן: "בקרן האחרונה גייסנו כ-500 מיליון דולר. יכולנו לגייס פי 3, אבל השארנו את הקרן כפי שהשארנו כי זה היה נכון לקרן. קרן צריכה לגדול בקצב נכון ולא לפעול בדינמיקה שלא נכונה לה. צריך לזכור שלפעמים העסקאות באות בפיקים, אין חוקיות. יש שנה בלי עסקאות ויש שנה עם חמש. זה בא בגלים".

עינן: "לא כולנו מסתכלים על אותן עסקאות: קרן של מיליארד דולר או של 200 מיליון דולר - זה סוג חברות קצת שונה. כל אחד בוחר את הנישה שלו ובוחר את המגרש שנכון לו, ויש פה הבדל. ה'כמה כסף' הוא לא בהכרח השאלה, וכיום יש מספיק מגרשים לשחק בהם".

סקיי
 סקיי

"הבורסה בתל-אביב היא אפיק מצוין להיות בו"

קרנות הפרייבט אקוויטי הן משקיע לטווח זמן מוגבל. יש להן תקופת השקעה, כאמור, ותקופת חיים שנמדדת בשנים. ככאלה הן מתחילות לחפש אקזיטים בשלב די מוקדם לאחר הההשקעה. ברבות השנים הורגלנו כי האפיק המועדף לאקזיט שכזה הוא רוכש אסטרטגי, לעתים מזומנות מחו"ל, שמוכן לשלם פרמיה נדיבה. לאחרונה נפתח עבורן אפיק מימוש נוסף - הבורסה בתל-אביב, בדרך כלל באמצעות הצעת מכר המשולבת בהנפקת אקוויטי של חברת הפורטפוליו.

- הבורסה בתל-אביב הפכה מבחינתכם יעד לביצוע אקזיטים?

היינמן: "לפני שנה-שנתיים הייתי אומר שלא. היום, לאור ההצלחה של הנפקת טלרד, אני חושב שכן".

בק: "הבורסה היא אפיק מצוין להיות בו. יש לנו 14 חברות ציבוריות בפורטפוליו, הנפקנו לאחרונה שתיים - אוברסיז ונובולוג. בהיבט של חברות מקומיות זה אפיק מצוין. אם באה חברה רצינית, רווחית ועם הנהלה טובה, המוסדיים יודעים לנתח וזה אפיק טוב להיות בו. זה לא רק אקזיט, זה גם חלק מהפעילות".

אורטל: "הבורסה ורשות ני"ע עשו כמה צעדים שהפכו את הבורסה ליותר אטרקטיבית, כגון רפורמת המדדים, כניסה של מוסדיים למדדי היתר והגברת הסחירות. לכן, הרצון שלנו כקרנות לראות את הבורסה כצעד המשך להתפתחות החברות, הוא מאוד טבעי. גם הפחתת הרגולציה יוצרת איזון טוב והופכת את הבורסה למקום שטוב להיות בו".

- בניגוד אליכם, חברות פרטיות עדיין לא אוהבות להיות שם ומתרחקות מהנפקת מניותיהן בתל-אביב.

אורטל: "חלק מהעבודה שלנו כקרנות זה 'לנקות' את החברות, במובן שהחברה תהיה ארגון עסקי פרופר, ללא שיקולים משפחתיים. מרגע שזה קורה קל להגיע לבורסה. החברה מתארגנת אחרת ועוברת להתנהג כחברה ציבורית. זה לא קורה בחברות שאין בהן קרנות - אין דוחות חודשיים, אין דוחות תפעוליים או כספיים - ואז יש חשש מלהפוך לציבורי. אצלנו החברות מתנהלות כסמי-ציבוריות".

בק: "כאן הערך המוסף של הקרן. למשל בניהול או בשקיפות או בבקרה, וזה מתאים לציבורי. עשינו עשרות הנפקות, ומי שמתמודד עם זה בפעם הראשונה זו אולי בעיה. אצלנו זה חלק מהתרבות והעשייה והתוצאה טובה מאוד".

עינן: "הסייקל של מעבר מחברה פרטית לציבורית, דרך חברה שיש בה קרן - מאוד בריא. למוסדיים יותר קל לקחת חברה כציבורית אחרי שקרן הייתה בה ועשתה את התהליכים, כי קרן היא למעשה מישהו שהחברה נותנת לו דין וחשבון, ומשם המעבר לשוק הציבורי נכון יותר. בחברה משפחתית זה אחרת".

ארבל סדרס: "יש לנו אינטרס ברור כתעשייה שתהיה פה בורסה בריאה. זו התפתחות קלאסית לחברות, לאחר קפיצת דרך גדולה עם הקרנות ומימוש הפוטנציאל. זה שלב טבעי וזה חשוב שיהיה. זה שזה עדיין לא ברור מאליו, זה עצוב".

ויולה
 ויולה

ישראליות - בעיה או יתרון?

- אתם מרגישים קושי בלמכור חברות ישראליות לגופים זרים, או להגדיל מכירות בחו"ל בגלל חרמות?

היינמן: "היה לנו טיפה מזה עם סודהסטרים. בסך הכל אנחנו לא מרגישים קושי. אנקדוטית, פה ושם".

ארבל סדרס: "לחברות שלנו יתרון תחרותי חזק, הן מוצאות פתרונות ואין להן בעיות מיוחדות להפוך לגלובליות. אף פעם לא קל להפוך חברה לגלובלית, אבל איננו רואים בעיות בחברות מעצם היותן ישראליות".

בק: "אצלנו, חלק ניכר מחברות הפורטפוליו פועלות בשוק הבינלאומי והן לא מלקקות דבש מהיותן ישראליות, אבל זה קיים ואנחנו לא נשנה את המצב הגיאופוליטי. להיות ישראלי בעולם זה דבר מורכב. בגיוס כספים ממוסדיים בחו"ל אין בעיות, הם מנתחים בצורה מקצועית. אבל, יש גם לנצל את יתרונות הישראליות - חדשנות, שזה מיצוב שנתפס מאוד חיובי בעולם, ויש לשלב את זה עם יצוא ולוקאליות. בהיבט החדשנות - הראש הישראלי מוכר בעולם".

היינמן: "להיות ישראלי זה לא בהכרח מורכב. יש יתרונות ויש חסרונות, אבל האנטי כלפי ישראל שאנו שומעים ברמה הפוליטית - איננו מרגישים אותו ברמה העסקית".

אורטל: "עיקר החברות היצואניות אצלנו הן בתחום ה-B2B ולא מול צרכן סופי, ואין בעיה כי השיקולים יותר עסקיים. אולי ב-B2C כשיש חשיפה לצרכן הסופי, עלולה להתעורר בעיה, כמו שקרה עם חברת אהבה. אגב אנו לא בהכרח מסתכלים על יצואניות, גם חברות שירותים כאן מעניינות אותנו".

- מה דעתכם על המשק הישראלי בטווח הארוך - אתם ממליצים? הדמוגרפיה טובה ומבטיחה?

עינן: "הכלכלה בישראל מאוד טובה וצומחת. אנחנו מוטים כי אנחנו ישראלים ומאמינים בישראל בכלליות, ובכלכלה שלה באופן ספציפי; אתגרים יש בכל מקום, אבל הכלכלה כאן טובה ויש הרבה סיבות לראות למה זה ימשיך לצמוח".

אורטל: "נתוני המאקרו כבר טובים מאוד, וזה בלי הרפורמות שצריכות לקרות".

בק: "הכלכלה כשלעצמה לא תספיק. בלי צמיחה בינלאומית נלך אחורה. החברות צריכות לגדול ולמכור ולהצטיין בתחרות בשווקים הבינלאומיים, ובזה ישראל טובה. החדשנות זה פרק מאוד חשוב במה שאנו מביאים".

היינמן: "מבחינתנו יותר קריטית הכלכלה הגלובלית, ומה שחשוב זה החדשנות הישראלית בכל התחומים, לא רק בהיי-טק. זה קריטי וזה קיים פה בצורה טובה והולך ומתחזק".

- יש סקטור שלא תשקיעו בו?

אורטל: "אנחנו לא נכנסים לנדל"ן או למימון פרויקטים".

בק: "פימי לא קונה גופים פיננסיים ולא משקיעה בנדל"ן, כבר 21 שנה".

היינמן: "אנחנו בחברות מוצר, כרגע לא נכנסים לחברות שירותים".

עינן: "לא נדל"ן, לא חברות סטארט-אפ, אנחנו לא משחקים במגרש של קרנות הון סיכון. ולא נעשה עסקאות של שחקנים פיננסיים".

ארבל סדרס: "גם אצלנו אין השקעות בנדל"ן. בדומה לקבוצות החוב המובילות בעולם, גם ויולה קרדיט משקיעה במגוון רחב של אסטרטגיות חוב - החל ממימון צמיחה ורכישות בסטארט-אפים ופלטפורמות פינטק צעירות, דרך חברות טכנולוגיה ותעשייה בוגרות ועד לעסקאות leveraged buy out ודיסטרס, בחברות שבהן נדרש גם חיזוק מבנה ההון והמאזן".

- ומה לגבי האפשרות שנראה אתכם משקיעים בחו"ל?

בק: "פימי לא קונה ישירות בחו"ל, אלא מתמקדת בחברות הקשורות לישראל".

היינמן: "אנחנו עושים השקעות בחו"ל, אבל או שזה תחום שאנחנו מכירים היטב, או שמדובר בחברה שהיא ספין-אוף לישראלית".

עינן: "נשקיע רק בחברות ישראליות, אבל נעזור לחברת פורטפוליו שלנו להשקיע בחו"ל. אלה דברים שכבר קרו".

"עם הסינים, יכול להיות שתלך איתם שנה וחצי ולא תהיה עסקה"

לפני שבועות אחדים רשמה קרן הפרייבט אקוויטי האירופית פרמירה אקזיט מוצלח מאוד על השקעתה בחברת נטפים. פרמירה, ושותפיה הקיבוצים, מכרו את חברת פתרונות ההשקיה הישראלית למקסיכם המקסיקנית, לפי שווי חברה מרשים של כ-1.9 מיליארד דולר. עסקה זו מתווספת למספר עסקאות שביצעו כאן קרנות זרות.

- הכסף הגדול של הקרנות הזרות משנה את השוק שבו אתם פועלים?

אורטל: "קרנות השקעה זרות מנהלות נכסים במיליארדים, ומחפשות עסקאות מאוד גדולות במשק. בסקיי רצינו קרן יותר קטנה וממוקדת, בשווי השוק הקטן יותר. הזרים הגדולים הם בהחלט אפיק למימוש עתידי של החזקות".

היינמן: "הקרנות הזרות פה כבר שנים. מבחינת תחרות, אנחנו רואים כל פעם גוף אחר. כרגע הם יותר אפיק לאקזיט, ולא לתחרות".

עינן: "אנו באזור של חברות שהקרנות הזרות לא יכולות לעבוד בו, מבחינת גודל החברות, והן הופכות רלוונטיות להן לאחר ההשבחה. כניסתן היא תופעה טובה".

- ומה לגבי גופי ההשקעה הסיניים? כבר כמה שנים שבעסקאות הגדולות במשק יש גורם סיני או בעל "הקשר" סיני, שמוכן לשלם יותר מאחרים ורוצה להיכנס למשק.

אורטל: "הדיון לגבי המשקיעים הסינים הוא רוב מהומה על לא מאומה. הם עשו פה עסקאות לא רבות".

היינמן: "זה מאוד מורכב. לכאורה, הם מציעים מחירים גבוהים, אבל עד שזה נסגר עובר הרבה זמן, אם זה בכלל נסגר".

עינן: "גם בתנובה, עסקה שבה הם נכוו, לקח לרוכשים הסינים שנים להשלים את העסקה. אנשים מבינים שעם הסינים זה לוקח זמן והמספר עלול להשתנות, יכול להיות שתלך איתם שנה וחצי ולא תהיה עסקה. עם הישראלים המספר יהיה נמוך יותר, אך הסיכוי שתהיה עסקה גבוה בהרבה".

בק: "אכן אנו בכפר הגלובלי, ויש לנו שדה תעופה ומגיעים גופים, אבל ברוב העסקאות אתה צריך להבין את התרבות, להכיר את האנשים היכרות מוקדמת וליצור ערך במשותף, ולכן אין הרבה זרים שקונים בשוק, וזה לא מאוד השתנה בעשור האחרון".

"המשקיעים בעולם מוכנים לשלם יותר על תשואה גבוהה"

בעבר הרחוק נראה היה שבכל מה שנוגע לציבור הרחב בישראל, לשירותים הפיננסיים אין מחיר. זה השתנה. כיום הציבור בישראל כבר יודע לשאול מהם דמי הניהול שהוא משלם על החיסכון הפנסיוני שלו, מהי הריבית שנגבית ממנו על הלוואה וגם מהי העמלה שהוא משלם עבור שיחה עם הפקיד בסניף. עבור קרנות הפרייבט אקוויטי, כמו כל גופי ההשקעות האלטרנטיביים, העולם עדיין הרבה יותר נוח.

- אתם גובים את דמי הניהול הכי גבוהים בסקטור הפיננסי בישראל. לא אחת 2% מהכסף שגייסתם, ולצד זאת דמי ההצלחה הנדיבים על תשואות חיוביות.

אורטל: "המודל של דמי הניהול ודמי ההצלחה לא מיוחד לקרנות הישראליות, והוא מיושם בכל העולם. אנו פועלים בקונוונציות הקיימות. המודל שלנו מורכב וכך גם התגמול, והפער בין דמי הניהול הרגילים לדמי הניהול מהצלחה הוא כזה שההכנסה מגיעה בעיקר מההצלחה, וזה win win גם למשקיע, שמשלם דמי הצלחה רק על תשואה משמעותית".

עינן: "המשקיעים בעולם מסתכלים על התשואה האבסולוטית והם מוכנים לשלם יותר על תשואה גבוהה שזה הפוקוס שלהם".

היינמן: "המטרה מספר אחת היא התוצאות, ההחזר על ההשקעה, ובגלל התוצאות זה לא עלה עד כה לדיון".

אורטל: "מה שיפה בקרנות פרייבט אקוויטי, זה שכולנו פועלים לפי משוואות סיכון-סיכוי. מודל התגמול דומה לקרנות הון סיכון, רק שהן יותר מסוכנות. אצלנו הסיכון נמוך יחסית, כי החברות תזרימיות, ויש לנו תשואת משוכה. כשבוחנים את קרנות הפרייבט אקוויטי עם התשואות שלהן בשנים האחרונות, לעומת הון סיכון או גידור, אנו מרגישים מאוד בנוח עם התגמול שלנו".

"הממשלה צריכה לתרום יותר לתעשייה"

בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות בסקטור התעשייתי בישראל המאשימים את הממשלה בפעילות רגולטורית הפוגעת בכלכלה המקומית, שמקשה על הסקטור היצרני להרים את הראש מעל המים. לקרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות יש זוויות ראייה ייחודיות, הנסמכות על פורטפוליו החזקות מגוון.

- הממשלה בישראל היא סכנה לעסקים? רבים טוענים שיש אובר-רגולציה שמקשה על עשיית עסקים, מצרה את צעדיהם של היזמים ופוגע בהצפת הערך.

אורטל: "בסופו של דבר יש נתוני מאקרו טובים בישראל, אין לשכוח זאת, והם לא מגיעים יש מאין. אי אפשר לנתק את מעורבות הממשלה והצלחתה ביצירת סביבת עסקים שמאפשרת את נתוני המאקרו.

"הרגולציה בישראל מנסה למצוא את האיזון הנכון בין האסור והמותר, או בין הצורך לפקח מצד אחד לצורך לאפשר עסקים בצד השני, כך שהממשלה אינה גורם סיכון. אם יש משהו שהממשלה צריכה לעשות יותר - זה לתרום לתעשייה בישראל. הממשלה לא מקדישה מספיק תשומת לב להגדלת סקטור התעשייה במשק, ולתרומה שלו לתמ"ג. על ישראל לשים את התעשייה בראש העדיפויות ויש לשפר בזה המון".

עינן: "יש דברים לשפר והמדינה מנסה לשפר את חלקם. יש תחומים שהרגולציה קשה בהם, למשל בעולם הבנייה ורישוי עסקים, שלוקחים יותר מדי זמן, אבל המגמה הכללית היא לאפשר עסקים וזה בטח לא גורם סיכון לעבוד בישראל".

היינמן: "יש חדשנות רבה בהיי-טק ובטכנולוגיית חקלאות, אך בתעשייה לא רואים זאת מספיק. זה מתחיל גם ברמת האוניברסיטאות".

ארבל סדרס: "בעולם הטכנולוגיה הממשלה הייתה דווקא הזדמנות ולא מכשול, ועשתה רבות לקידום העולם הזה בישראל".

בק: "בהסתכלות לעתיד, שער הדולר יכחיד את התעשייה פה. זה יקר מדי וזה איום. אצלנו 10,000 עובדים תלויים בסוגיה הזאת".

- אפרופו, בעוד שעל הגופים המוסדיים ועל הבנקים יש רגולציה רבה, עליכם אין. אתם קובעים את החוקים של עצמכם.

עינן: "יש עלינו רגולציה עקיפה לא מעטה".

אורטל: "יש עלינו חובות של נאמנות שהן אינהרנטיות למה שאנו עושים. יש ועדות השקעה ופירוט ורצינות, ועבודה מאוד משמעותית, שנובעות מהעול הבסיסי שאתה מנהל כספים של אחרים. מעבר לזה, אנחנו כפופים לרגולציה של רשות ני"ע בחברות הציבוריות.

היינמן: "יש הרבה רגולציה מגופים זרים שמשקיעים אצלנו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988