רשות החדשנות: "נעצור את עליית השכר של עובדי ההיי-טק"

רשות החדשנות מפרסמת היום תוכנית שאפתנית - להכפיל את שיעור המועסקים בהיי-טק ל-15% תוך עשור ובמקביל לבלום את עליית השכר בתחום ■ "זה חיוני כדי להשאיר את ישראל תחרותית בהיי-טק"

עמי אפלבאום  נחום איצקוביץ, אלי כהן ואהרון אהרון / צילום: רשות החדשנות
עמי אפלבאום נחום איצקוביץ, אלי כהן ואהרון אהרון / צילום: רשות החדשנות

"מספר המועסקים בהיי-טק נשמר יציב כבר עשור, ואנחנו לא מצליחים לפרוץ את התקרה הזו", אומר אהרון אהרון, ראש רשות החדשנות (לשעבר משרד המדען הראשי) במשרד הכלכלה. לדבריו, זוהי המסקנה המשמעותית ביותר מדוח החדשנות השנתי של הרשות, היוצא היום לאור. בנוסף לנתונים לגבי העבר כולל הדוח גם תוכנית אופרטיבית להגדלת מספר העובדים בתעשיית הטכנולוגיה בישראל.

"אנחנו רוצים תוך 10 שנים להגדיל את שיעור המועסקים בהיי-טק פי 2, לכ-15% מהמועסקים בישראל", אומר אהרון. "התוספת לא תגיע ממהלך אחד מהפכני אלא מאוסף של פעולות קטנות, בתחומים שונים".

- מדוע חשוב לנתב את האוכלוסייה להיי-טק?

"השכיר בהיי-טק מרוויח בממוצע פי 2 מהממוצע ביתר המקצועות. אם ננתב יותר עובדים לתחום, יותר ישראלים ירוויחו משכורת גבוהה ובנוסף עליית השכר בהיי-טק תיבלם. בעשור האחרון השכר בהיי-טק עלה ב-38% וכאשר משקללים את השינוי בשער הדולר מדובר בעלייה של 50% במונחים דולריים".

- למה צריך לעצור את העלאות השכר?

"זה חיוני כדי להשאיר את ישראל תחרותית בהיי-טק. אם התחרות על העובדים הקיימים תעצים והמשכורות יעלו, נתקרב למצב שבו עובד ההיי-טק הישראלי הוא בין היקרים בעולם. זה לא טוב למדינה ולא לחברות ההיי-טק הישראליות ולא לעובדים לטווח ארוך".

התהליכים להגדלת התעסוקה בהיי-טק, אומר אהרון, כוללים את חיזוק תחומי התוכנה והתקשורת, ובנוסף צמיחה בתחומים חדשים.

המספרים של ההיי-טק בישראל
 המספרים של ההיי-טק בישראל

"בתחום התוכנה והתקשורת, אנחנו פועלים יחד עם הממשלה להגדיל את היצע הסטודנטים במקצועות הרלוונטיים ב-40%. זו תרומה חשובה אבל זה לא הדבר היחיד שנעשה. במקביל ללימודים האקדמיים, אנחנו מתכננים להקים 'סיירות תכנות', להכשרה מהירה למקצוע. בארה"ב, 25% מהמתכנתים מגיעים ממסלול לא אקדמי. בארץ זה כמעט לא קיים. הסיבה המרכזית היא איכות ההכשרה".

יש הבדל בביקוש למתכנתים שהגיעו למקצוע הזה כסטודנט לבין מי שהחליט לבצע הסבה לאחר שלא השתלב או לא היה מרוצה מהכנסתו במקצוע שהעדיף תחילה.

"אפשר ליצור קורסי תכנות מאוד סלקטיביים. כבר היום בין הקורסים הלא אקדמיים, קיימים קורסים איכותיים יותר ש-90% מהבוגרים שלהם משתלבים במקצוע, בשכר גבוה. חשוב בהחלט לגייס אנשים עם רקע מתאים. זה קורס 'כסא"חיסטי' יחסית, בסגנון קורס ממר"מ, שדורש מחויבות ואי אפשר להירשם אליו סתם. צריך לפנות לו גם זמן וחלק מהמשתתפים יקבלו קצבת מחיה כדי שיוכלו להתפנות אליו".

מסלול נוסף הוא השבת ישראלים מחו"ל, עידוד עלייה ומתן ויזות עבודה למומחים. אהרון מדגיש כי לא מדובר במרכזי מו"פ ענקיים המכילים מאות מתכנתים מן המזרח. "הלוואי שהיינו יכולים לעשות זאת, כי עדיף שיהיו כאן מאשר שם, אבל הכוונה כרגע היא לוויזות לבעלי מקצוע ספציפיים, תוך שמירה על שכר שלא יורד מתחת לרצפה מסוימת, 21 אלף שקל כמו השכר הממוצע בתחום, כדי לא לשחוק את המשכורות של המתכנת הישראלי".

מנקודת המבט של החברות, יבוצע מהלך שתכליתו להשאיר חברות בישראל, באמצעות הקלה במיסוי. "חברות גדולות ישלמו מס של 6%-7%, במקום 12%. זה מאוד תחרותי".

- מה לגבי תחומי התוכנה והתקשורת?

"אנחנו פורצים למעגלים חדשים, גם מבחינת אוכלוסיות מועסקים בהיי-טק (יותר נשים, יותר חרדים ויותר עובדים מהמגזר הערבי), וגם מחזקים תחומים חדשים, מעבר להיי-טק הקלאסי".

התעשייה הצומחת ביותר מחוץ להיי-טק הקלאסי היא מדעי החיים. "החסמים העיקריים הם לעבור את תהליך הרגולציה, ולייצר ולשווק באופן יעיל. כיוון שההון האנושי בתחום הזה בארץ קיים ואיכותי, שני צווארי הבקבוק הללו פתירים באמצעות הון". לאחר מיזם קרנות הביוטק הממשלתיות והקמת חממת הביוטק FutuRX, מתוכננת כעת הקמה של חממה נוספת, וכן מסלול לתמיכה בחברות זרות המקימות מרכזי חדשנות בישראל. גם יזמים זרים שמקימים סטארט-אפים בארץ יזכו לתמיכה. בנוסף לביוטק והמכשור הרפואי, יבוצעו מהלכים לחיזוק תחומי הבריאות הדיגיטלית, החקלאות והמזון.

עוד אפיק הוא "הזרקת חדשנות" לתעשייה הקלאסית. "באמצעות חדשנות ותהליכי מו"פ, נביא חברות נוספות לפריון גבוה, ואת המשכורות בחברות הללו נקרב ל'משכורות היי-טק'. באמצעות התהליכים הללו, כבר הסבנו 280 חברות תעשיה מחברות שנאבקות לשרוד בשוק המקומי לחברות מוטות ייצוא ומוטות חדשנות. ברקע שלי אני אוהב מפעלי ייצור, וחושב שהם קריטיים לתעשיית היי-טק יציבה ומוצלחת. מפעלי ישקר, למשל, הם מפעלי היי-טק לכל דבר".

- אך רוב העובדים שם מועסקים בשכר נמוך.

"אני מעריך שבמבט של עשור קדימה, יהיו בחברות הללו פחות עובדים בשכר נמוך, ולא כי הם ייפלטו משוק העבודה אלא כי הם ישתלבו בתפקידים מתוחכמים יותר".

- להכניס אנשים רבים יותר למעגל ההיי-טק שבו המשכורות גבוהות, זו יוזמה ברוכה. מה יקרה לעובדים שלא מתאימים לעבודה המתוחכמת? האם הם יוותרו מאחור והפערים יגדלו?

"אנחנו מאמינים שאם נצמיח את שיעור המועסקים בהיי-טק, יגדל מעגל המשרות סביב כל מפעל היי-טק שכזה בכמות כפולה של משרות. קחי לדוגמא את המשפחה שלי. הילדים שלי ואשתי עובדים בהיי-טק אבל כולם למדו פיננסים או ניהול, ולא מדעים מדויקים או תכנות. אתה יכול להתפרנס מההיי-טק גם אם אין לך רצון לתכנת. מנתחי מידע (Data Scientists), מקצוע חדש ומבוקש, הם לעיתים קרובות אנשים שלא מגיעים מעולם המחשוב".

נתונים מעורבים בשנת 2016

במקביל לחזון הציגה רשות החדשנות גם נתונים על הפעילות בשוק. בשנת 2016 נרשמה לראשונה ירידה ב"מדד ההיי-טק הכולל" שמאחד מדדים הקשורים להצלחה של חברות היי-טק צעירות (כגון קצב הקמת חברות, גיוסים) עם מדדים הקשורים לחברות בוגרות (ייצוא, תעסוקה). הירידה הובילה את כותבי הדוח לשאול האם הגענו לתקרה של ביצועי סקטור ההיי-טק? ולמסקנה כי ניתן להילחם בכך על ידי הגדלת היצע כוח האדם המיומן.

אם מפרקים את מדד ההיי-טק המצרפי לתתי מדדים, רואים עליות יפות בחלקם. שנת 2016 שוב הייתה שנת שיא בסך גיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ הישראליות, אשר גייסו סכום כולל של 4.8 מיליארד דולר. זאת בעוד שבארצות הברית השקעות ההון סיכון דווקא הצטמצמו, לראשונה אחרי רצף של חמש שנות צמיחה. בנוסף, סבבי הגיוס עצמם היו גדולים מהרגיל: גובה הגיוס הממוצע עמד על 7.2 מיליון דולר, כ-20% מעל הממוצע בחמש השנים האחרונות.

גובה הגיוס הממוצע בשלבים מתקדמים עלה מכ-20 מיליון דולר ב-2015 לכ-25 מיליון דולר ב-2016. שנת 2017 נפתחה בקצב דומה, כאשר במחצית הראשונה של השנה גויסו 2.3 מיליארד דולר, 75 אחוזים מתוכם בעסקאות בשלבי ביניים עד מאוחרים, בהיקפים של 10 מיליון דולר בממוצע.

הבעיה הייתה בהיקף האקזיטים, שירד קלות ל-3.5 מיליארד דולר (אם כי אם 'מגיירים' כמה אקזיטים ישראלים חלקית, שוב מדובר בשנת שיא עם אקזיטים בהיקף של 10 מיליארד דולר). זהו נתון תנודתי מאוד שכן אקזיט גדול אחד יכול לשנות את התמונה לכאן או לכאן. כך, 2017 מסתמנת שוב כשנת שיא באקזיטים, בעיקר על רקע עסקת מובילאיי.

במדד החברות הבוגרות, חלה ירידה במדדים רבים לאחר ש-2015 הייתה שנת שיא - מספר עסקאות ההון הפרטי ירד וכך גם ערכן, כמות ההנפקות השניוניות ירדה וכך גם השווי שלהן. אולם בכל זאת יש גם פנים חיוביות: היקף הרכישות על ידי חברות ישראליות שבר שיא והגיע ל-8.5 מיליארד דולר, שיעור המועסקים בהיי-טק חזר לרמתו המקסימלית עד כה, של 8.3% ואילו היצוא הכולל של תחום ההיי-טק הגיע ל-43 מיליארד דולר, גידול של 5%.

נתון מעניין שמובא בדוח נוגע לתעסוקה של מבוגרים בהיי-טק. בעוד בוגר הכשרה אקדמית בהיי-טק שהוא בן 20 ימצא עבודה כמעט בוודאות, הרי שבגיל 40% סיכוייו למצוא עבודה הם רק 90% ואילו בגיל 60, כ-20% מאנשי המקצוע בתחום אינם מוצאים עבודה, למרות המחסור בעובדים.

מבוגרים גם מפוטרים יותר: 85% מבני ה-45 ומעלה שהשתתפו בסקר תעסוקת עובדים ותיקים בהיי-טק, עזבו את עבודתם האחרונה שלא מרצונם, לעומת רק 67% בקרב בני 45 ומטה. בני חמישים בהיי-טק מביעים חשש מעתידם המקצועי. בסולם של 1-5 הם בוחרים ברמת חשש של 3, לעומת 2.5 לבני 30. אגב, החשש מטפס עד גיל 50 ויורד אחרי כן, כנראה משום שעובדים שמועסקים בגיל 50, מאמינים כי יוכלו כבר "למשוך" עד הפנסיה, או צברו מספיק הון כדי לעמוד באפשרות של פרישה מוקדמת.

באשר לפעילות רשות החדשנות חושף הסקר כי 650 חברות קיבלו מענקים בהיקף ממוצע של 1.5 מיליון שקל לחברה. תחום התוכנה והמידע גייס 28% מהמענקים; תחום הביוטכנולוגיה - 18%, אך אם מצרפים גם את המכשור הרפואי והפארמה מדובר בסקטור הגדול ביותר עם 35% מהמענקים; תחום התקשורת - 17% ורכיבים אלקטרוניים - 11%.

עולם ההיי-טק שייך לצעירים
 עולם ההיי-טק שייך לצעירים

צרו איתנו קשר *5988